חופש הביטוי

האגודה ליועץ המשפטי לממשלה: פעל נגד הפגיעות בחופש הביטוי והמחאה

צילום: חגי אלעדצילום: חגי אלעד

האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין הפגיעה בחופש הביטוי והמחאה בישראל בשנים האחרונות. במכתב מביאות עורכות הדין דבי גילד-חיו ושרונה אליהו חי מהאגודה שורה ארוכה של דוגמאות לפגיעות בחופש הביטוי והמחאה, ובהן חוקים והצעות חוק מצנני ביטוי ופרקטיקות של המשטרה ושל הפרקליטות. האגודה מבקשת מהיועץ המשפטי לממשלה לפעול כדי למנוע התדרדרות נוספת של זכויות אלה.

 

24 ביולי 2012

 

לכבוד
מר יהודה וינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה                                                          בפקס
משרד המשפטים
ירושלים
                        


שלום רב,

הנדון: פגיעות בחופש הביטוי והמחאה – בקשה לפגישה

 

1. במהלך השנים האחרונות, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, אנו צופים בדאגה בצמצום ובפגיעה בחופש הביטוי והמחאה בישראל. באופן מדאיג, דווקא זכויות אדם אלו, שנדמה היה שהן מהמבוססות והחזקות ביותר בחברה הישראלית, סובלות מפגיעה חמורה במעמדן ונראה שיש צורך לחזור ולבסס מושכלות יסוד כדי להבטיח אותן.

2. הפגיעה בזכויות אלו נעשית בזירות רבות ותוך שימוש בכלים ואמצעים מגוונים. בראש ובראשונה בזירה הפוליטית, אנו עדים להלך רוח הקורא להשתקת קולות שאינם נושאים חן בעייני הרב הפוליטי ולניסיונות פגיעה בקבוצות, ארגונים או יחידים שהם במיעוט חברתי ו/או פוליטי שדעתם אינה כדעת הרב. הדבר בא לידי ביטוי בהתבטאויות של פוליטיקאים, וכן בהצעות חוק ויוזמות אחרות שהם מקדמים.

3. במקביל, אנו עדים להתנהלות של המשטרה, שיש בה כדי לפגוע בחופש הביטוי והמחאה, ואף לפרקטיקות בעייתיות בהקשר זה של הפרקליטות. לכל אלה מצטרפות התנהלותם של הצבא וכוחות הביטחון ביחס לחופש הביטוי והמחאה בשטחים – שם זכויות אלו לא מוגנות כלל.

4. מצורף נספח המפרט שורה ארוכה של נושאים וסוגיות, אשר מאפיינים את התקופה האחרונה, שמצטברים כולם יחד לידי אפקט הרסני על חופש הביטוי והמחאה בישראל של היום.

5. כידוע, חופש הביטוי וההפגנה מהווה כלי מרכזי בשמירה על הדמוקרטיה, בהיותו תנאי לדיון ציבורי, לביקורת ולהבעת עמדות מגוונות בחברה, אף כאלו השנויות במחלוקת. צינון של ביטויי ביקורת ומחאה מרדד את השיח הציבורי ופוגע באופן ישיר בהתנהלות הדמוקרטיה. וכמובן, שעיקר חשיבותן של זכויות אלה בא לידי ביטוי דווקא ב"מקרים קשים", ולא כאשר משתמשים בהן להשמעת דברים שבלב הקונצנזוס.

6. אנו פונים אליך לבקש כי תפעל נחרצות נגד התופעה האמורה, בכדי להביא למניעת ההידרדרות הקשה בזכויות לחופש מחאה וביטוי בישראל.

7. למיטב הבנתנו, בידיך מגוון כלים לטיפול בתופעה זו, ובין השאר:

א. ריענון של הנחיות היועמ"ש בסוגיה של חופש ביטוי והפגנה שפורסמו לפני קרוב ל-30 שנה (הנחיה 3.1200 בדבר חירות ההפגנה);
ב. התייחסות פומבית חמורה להתבטאויות או ליוזמות חקיקה ומדיניות שיש בהן כדי להגביל חופש ביטוי והפגנה; ג. התנגדות לחקיקה שיש בה כדי לפגוע בזכויות אלה;
ד. הנחיה של המשטרה והפרקליטות בעניין, והבהרת הגישה הכללית שצריכה להנחות זרועות שלטוניות אלה בבואן לטפל בסוגיות של חופש ביטוי ומחאה.

8. בנוסף לאמור לעיל, נבקש להעלות בפניך מספר עניינים קונקרטיים, שכבר הגיעו אל לשכתך, או הנמצאים בתחום טיפולך הישיר, אשר אנו מבקשים את התייחסותך הדחופה אליהם:

א. שוטרים לא מזוהים בהפגנות;
ב. סגירת תיקי חקירה שנפתחו על עבירות חופש ביטוי, בעילת "היעדר ראיות" במקום "היעדר אשמה";
ג. סינון העמדה לדין של מפגינים – החלת הנחיית היועץ הקיימת, לפיה לא מעמידים לדין על עבירות ביטוי ללא אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, גם על עבירות הקשורות להפגנה, כמו התקהלות בלתי חוקית;
ד. הנחיה כללית לרשויות מקומיות, המבהירות את גבולות סמכויותיהן בכל הקשור לגילויי מחאה, שימוש בפקחים וכיו"ב.

נודה לאישורך על קבלת פנייתנו ולתאום פגישה בהקדם.

 

                                                בכבוד רב ובברכה,

                        דבי גילד-חיו, עו"ד                     שרונה אליהו חי, עו"ד

                        מקדמת מדיניות וחקיקה               רכזת תחום חופש מחאה

 

 

נספח: פגיעה בחופש הביטוי – רשימת עניינים הפוגעים בחופש הביטוי בישראל 2012

 

חוקים והצעות חוק מצנני ביטוי

1. חוק הנכבה: חוק שמבקש להגביל את האפשרות של מוסדות ציבוריים לציין את האירוע של הנכבה במסגרתם מתקציבים ציבוריים. אם לא די בכך שהחוק  מהווה לכשעצמו פגיעה בחופש הביטוי, , הרי שיש לו גם אפקט מצנן ומרתיע. רק לאחרונה היינו עדים לכך שאוניברסיטת תל אביב לא הסכימה לאבטח על חשבונה אירוע לציון יום הנכבה שיזמו סטודנטים, על אף שלמיטב הבנתנו, הוא אינו אסור על פי החוק (שאוסר ציון יום העצמאות כיום אבל), ובכל מקרה אינו מונע אבטחת אירוע כאשר נדרשת אבטחה משיקולי ביטחון, להבדיל מעריכתו של האירוע עצמו.

2. חוק איסור חרם: חוק אשר אינו מאפשר להשתמש בכלי מחאה לגיטימי וחוקי בכדי להביע עמדה ו/או מחאה. זאת על אף שמדובר במחאה כנגד סוגיה פוליטית מובהקת שמצויה במחלוקת עמוקה בישראל. ברור שגם לחוק זה אפקט מצנן חמור – בשל האיום בתביעות נזיקין.

3. הצ"ח להגבלת פעילות של ארגונים: תרומות, זכות העמידה, הקמת ועדות חקירה: הצ"ח ויוזמות שהיוו יחד מסע של דה לגיטימציה שמטרתו לפגוע בקיומם של ארגוני חברה אזרחית העוסקים בקידום זכויות אדם, והכל בשל העובדה שעמדתם אינה נושאת חן בעיני הרוב הפוליטי בעת הזאת.

4. הצ"ח הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (איסור הפליה מחמת מקום מגורים): הצ"ח שנדונה בימים אלה בכנסת לפיה אין להפלות במתן שירותים בשל מקום מגורים גם אם מדובר בשטחים, כאילו הם חלק אינטגראלי מישראל. ההצעה מבקשת לכפות עמדה פוליטית מסוימת ולא לאפשר חופש ביטוי ומצפון לתושבי ישראל שמבקשים שלא ליתן שירותים בשטחים.
 

פרקטיקות של המשטרה הפוגעות בחופש המחאה

5. זימון לחקירה משטרתית של פעילי המחאה: בחודש יוני זימנה משטרת ישראל למעלה מעשרה פעילי מחאה לחקירה משטרתית בכדי לברר אודות כוונותיהם להשתתף בפעולות מחאה עתידיות. בעקבות פנייתנו למפכ"ל בעניין והסערה הציבורית שהתעוררה, הבהיר מפכ"ל המשטרה כי הזימונים בטלים וכן כי כל שוטר במשטרת ישראל אשר ינסה להניא פעילי מחאה מלממש את זכותם להפגין – בין אם על ידי זימונם לחקירה, ובין אם על ידי נקיטה בלשון מאיימת והפעלת לחץ פסול לצורך זה-  יועמד לדין משמעתי.

6. פניות שוטרים לפעילי מחאה בניסיון להניאם מלהשתתף בפעולות מחאה עתידיות: מקרים בהם פנו שוטרים לפעילי מחאה והזהירו אותם שלא ישתתפו או יארגנו פעולות מחאה, טענה שפעולות אלה אינן חוקיות, תוך איום במעצר ובפתיחת תיק פלילי נגדם במידה וייקחו חלק בפעולות כאלה. ראה למשל כתבה בנושא.

7. התניית מתן רישיון להפגנה בדרישות בלתי חוקיות ובלתי סבירות: הישנות מקרים בהם המשטרה הערימה על המבקשים להפגין קשיים והטילה עליהם דרישות שונות בלתי חוקיות כתנאי למתן הרישיון, ובכללן דרישה להצגת אישור מטעם הרשות המקומית ודרישות שונות הקשורות לאבטחת ההפגנה ולשמירה על שלום הציבור במהלכה. מכתבנו בעניין זה טרם זכה למענה.

8. שוטרים רעולי פנים במהלך פיזור הפגנות או במהלך פעילות אחרת מול אזרחים: פעולה של שוטרים רעולי פנים מאפיינת משטרים אפלים והיא מהווה תמריץ לחריגה מסמכות ולאלימות משולחת רסן. מהמשטרה נמסר לנו כי  אין נוהל סדור בעניין אלא שיקול דעת של  מפקד בלבד, ולא הצביעה על מקור חוקי להסתרת פני שוטר במקום. למרות פניות חוזרות ונשנות בעניין ליועמ"ש ולמפכ"ל המשטרה, לא הוסדר הנושא, ועל כן פנתה אליך האגודה בנובמבר 2011 בעניין.

9. שוטרים בלתי מזוהים: תופעה דומה, שאנו עדים לה בהפגנות רבות, הינה של שוטרים המסירים או מסתירים את תגי הזיהוי שלהם בעת פיזור הפגנות. בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של חובה זו, הוגשה הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת ענידת תגים והזדהות), התשע"א-2011, המטילה סנקציה פלילית על שוטרים אשר יפרו החובה. באחד הדיונים בכנסת שנסוב על הצעת החוק, הבטיח המפכ"ל לנקוט בצעדים הדרושים למיגור התופעה, אולם עד כה לא נראה כי נעשה דבר בנדון, ואנו ממשיכים לקבל עדויות על הימשכות התופעה בהפגנות האחרונות.

10. פיזור הפגנות ללא עילה בדין: הכרזה על הפגנה כ"התקהלות לא חוקית" או "התקהלות אסורה" שלא כדין – פעמים רבות אנו עדים למקרים של התערבות פסולה ובלתי חוקית מצד המשטרה בהפגנות לגיטימיות וחוקיות, שתוצאתה הצרת צעדיהם של המפגינים והשתקת מחאה לגיטימית בניגוד להוראות החוק והפסיקה. לא מדובר במקרה בודד או בתופעה הרלבנטית למחוז זה או אחר, אלא בשורה ארוכה של מקרים שחוזרים על עצמם בתקופות שונות בכל רחבי הארץ. עובדה זו מעידה על תופעה מערכתית של העדר ידיעה או למצער פרשנות שגויה של הוראות החוק והפסיקה בקרב שוטרי משטרת ישראל. חמור מכך, נראה כי אותן אי-ידיעה או פרשנות שגויה אינן נחלתם של שוטרים בלבד, אלא הן מצויות אף אצל יועצים משפטיים במשטרה. האגודה פנתה אל היועץ המשפטי למשטרה בנושא, וטרם התקבלה תשובתו.

11. עיכוב ומעצר של מפגינים: פיזור הפגנה שלא הייתה עילה חוקית לפזרה, מעבר לפגיעתו בזכות המפגינים לחופש ביטוי, מלווה לעתים גם בעיכוב ומעצר של מפגינים, ומשכך כרוך בפגיעה נוספת במפגינים, בחירותם ובזכויות היסוד שלהם. שימוש בסמכויות המעצר והעיכוב נעשה לעיתים לפני שהופעלו אמצעים חמורים פחות על מנת להשיב את הסדר הציבורי על כנו, ובכך אמצעים אלה הופכים ככלי לדיכוי של מחאה לגיטימית.

12. שחרור מפגינים בתנאים המגבילים את חופש הביטוי וההפגנה: לרוב לא מוגשים כתבי אישום נגד מפגינים שעוכבו או שנעצרו במהלך פיזור הפגנה, אבל הם נאלצים לחוות חקירה ולשהות שעות ארוכות בתחנת המשטרה. חמור מכך, לעיתים נאלצים המפגינים לחתום על תנאים המגבילים את חופש התנועה ואת חופש הביטוי העתידי שלהם כתנאי לשחרורם ממעצר, כגון: הרחקה מאזור המחאה או התחייבות לא להשתתף בהפגנות לתקופה מסוימת. במספר פסקי דין נקבע כי נוכח מעמדם של חופש הביטוי וזכות ההפגנה, ככלל אין מקום להגביל את חופש המחאה של המשוחרר לצורך מניעת עברות בעתיד.  בהתאם לכך, בשורה של מקרים שונים ביטל בית המשפט תנאים כאמור וקבע כי מדובר בתנאים גורפים מדי, אשר פוגעים באופן לא מידתי בחופש המחאה של המשוחררים. למרות קביעותיו המפורשות של בית המשפט, בפועל ממשיכה המשטרה להצר את צעדיהם של מפגינים ולשחררם ממעצר בתנאים המגבילים את חופש המחאה העתידי שלהם.

13. עצירת מפגינים בדרכם להפגנה: בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של עצירת קבוצות של מפגינים בדרכם להפגנה ע"י המשטרה, באמצעות עצירת האוטובוסים שבהם נוסעים המפגינים, זאת ללא כל סמכות בדין.  מעבר לכך שמדובר בהפרה חמורה של זכות התנועה של המפגינים, פוגעת התנהלות המשטרה בחירות ההפגנה בצורה לא חוקית. בנובמבר 2011 פנינו אליך בנושא. מתשובה שקיבלנו לפנייתנו נמסר כי כחלק מתפקידה של המשטרה לשמור על הסדר הציבורי והסמכויות הנתונות לה כדי למנוע פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, נובעת גם סמכותה לעצור אוטובוסים כאשר יש חשש ממשי לפגיעה חמורה בסדר הציבורי, או לפגיעה חמורה בשלום הציבור או ביטחונו. בכוונתנו להשיב למכתב זה אולם בקצרה ייאמר, כי לעמדתנו אין לראות בסמכויותיה של המשטרה למנוע פגיעה חמורה בביטחון הנפש והרכוש כמקור חוקי לפגיעה בחופש התנועה של מפגינים, בהיעדר חשד קונקרטי אודות מי מהם להפרת הסדר הציבורי.

 

התנהלות הפרקליטות ביחס לחופש הביטוי

14. סגירת תיקי חקירה בעילת "חוסר ראיות" במקום בעילת "חוסר אשמה" בעבירות ביטוי:  זכותו של אדם לשמו הטוב נפגעת ודבק כתם בשמו עקב סגירת התיק בשל "חוסר ראיות". בנוסף, סגירת תיק פלילי בעילה של "חוסר אשמה" מבטיחה כי לא יבוצע רישום הפוגע בזכותו של אדם לשמו הטוב, וממילא לא יועבר מידע כלשהו לגורמים חיצוניים, מידע העלול להטיל בו סטיגמה ולפגוע בו. במקרה שבטיפולנו, נסגר תיק בעבירת ביטוי בעילת "חוסר ראיות" ללא כל הצדקה, כאשר לא הייתה כל מחלוקת ראייתית.

15. סינון העמדה לדין של מפגינים: נתקבלנו במקרים של העמדה לדין של מפגינים, שאף זוכו בסופו של ההליך, שלא הייתה כל הצדקה מלכתחילה להעמידם לדין, וספק בעינינו אם דרג גבוה יותר בפרקליטות היה מאשר את העמדתם לדין, אילו הגיע לידיעתו. ברור שעצם ההעמדה לדין של מפגינים, אפילו היא מסתיימת בזיכוי מוחלט, יוצרת אפקט מצנן קשה על חופש ההפגנה. בדומה להנחיית היועץ, לפיה פתיחת חקירה והעמדתו של אדם לדין בגין עבירת ביטוי יותנו באישורו של היועץ המשפטי לממשלה, יש ליצור מנגנון סינון שיתנה העמדה לדין של מפגינים בעבירות ביטוי (כמו "התקהלות בלתי חוקית", "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו" וכיו"ב עבירות) באישור פרקליט המחוז.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות להפגין,זכויות אזרחיות,חופש הביטוי

סגור לתגובות.