הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה מחמת מקום מגורים), התשע"א-2011
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 נועד לקדם את השוויון ולמנוע אפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים. הצעת החוק הנוכחית מבקשת להוסיף את מקום מגוריו של אדם לשיקולים האסורים באספקת מוצר או שירות ציבורי, וקובעת מבחן פשוט לקיומה של אפליה – מבחן המרחק הדומה: אפליה על בסיס מקום מגורים תתקיים בכל מקום בו הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי למי שביקש לקבלם במקום מגוריו או עסקו, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות ובאותם תנאים, לספקם במקום אחר, המצוי במרחק דומה.
האגודה לזכויות האזרח תומכת ברעיון העומד מאחורי הצעת החוק, ולפיו אסור להפלות במתן שירותים גם על רקע מקום מגורים. עם זאת, הצעת החוק מעלה שתי בעיות:
1. הכוונה לחייב אדם ו/או חברה פרטית ליתן שירות במקום בניגוד לרצונו מהווה פגיעה באוטונומיה ובחופש העיסוק שלו. לטעמנו, אין אפשרות לכפות על אדם ו/או חברה פרטיים ליתן שירות במקום שאינם מעוניינים לעבוד בו, יהיו הטעמים שלהם אשר יהיו. זאת להבדיל מחברות ציבוריות, תשתיתיות או מונופוליסטיות, שאז עליהן לספק את השירות שלהן בכל מקום.
2. לפי הצעת החוק "מקום מגורים" כולל בשטח המדינה גם את השטחים הכבושים. עצם הניסיון "להשוות" בין השטחים לישראל הוא פסול, משום שהוא מתעלם מהבחנה מהותית שקיימת בדין בין שטח ישראל לשטחים הכבושים. הטעמים של אדם ו/או חברה פרטיים שלא לרצות להיכנס לשטחים יכולים להיות רבים – אידיאולוגיים, ביטחוניים, ועוד. הצעת החוק שוללת הן את חופש העיסוק והן את חופש הביטוי של אדם ו/או חברה פרטיים אשר מבקשים שלא לפעול בשטחים הכבושים מטעמים אידיאולוגיים ו/או עסקיים הקשורים בפעילות בשטח כבוש.
סטטוס: הצעת החוק עברה בקריאה טרומית. אושר נוסח לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה ביולי 2012.
עמדת האגודה לזכויות האזרח, יולי 2012
