זכויות ילדים

עתירה: לא לגרש לדרום סודן ילדים שעברו התעללות

צילום: חגי מטרצילום: חגי מטר

הבוקר (20.6.2012) הגישה הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים עתירה לבג"ץ בשם ארגוני זכויות אדם, למען הבטחת שלומם של ילדים וילדות מדרום סודן. בעתירה דורשים הארגונים כי ילדים שהוצאו מחזקת הוריהם על ידי רשויות הרווחה המוסמכות בשל התעללות או הזנחה, לא יאוחדו עם בני המשפחה הפוגעים לצורך גירושם בצוותא לדרום סודן. מדובר על פי הערכות בכ-20 משפחות. בעתירה מופיעים סיפוריהם הכואבים והקשים של כמה מן הקטינים נשוא העתירה.

העתירה הוגשה בשמם של ארגוני זכויות אדם – א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים, נגד משרד הפנים ומשרד הרווחה. את העותרים מייצג עו"ד יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

העתירה תוקפת את פעילות יחידת "עוז" של משרד הפנים במסגרת המבצע לגירוש תושבי דרום סודן, הכוללת הוצאת ילדים מפנימיות, בהן הם משוכנים לאחר שהוצאו מחזקת הוריהם, לצורך השמתם במשמורת יחד עם הוריהם ולצורך גירושם בישראל יחד עם הוריהם. משמעות הדבר היא כי ילדים שעברו הזנחה או התעללות פיזית או נפשית יוחזרו לידי הוריהם המזניחים או המתעללים, ויגורשו מישראל יחד איתם. באחדים מן המקרים, נמסרו הילדים לידי פקחי יחידת "עוז" חרף קביעה מפורשת של הרשויות המוסמכות, כי מדובר ב"קטינים נזקקים", שאין לאפשר החזקתם בידי הוריהם.

בעתירה נטען כי אין ליחידת "עוז" הסמכות ליטול ילד שבית המשפט לנוער או ועדת החלטה קבעו, כי ישהה בפנימייה או במעון בנפרד מהוריו כדי להבטיח את שלומו, ולשים אותו במשמורת יחד עם הוריו, ללא פנייה אל בית המשפט ו/או לשירותי הרווחה בבקשה שישנו החלטתם. העותרים אינם מבקשים לטעון, כי בשום מקרה לא ניתן להחזיר אף ילד, שהושם במסגרת חוץ-ביתית, לידי הוריו לצורך גירוש המשפחה מישראל. אולם יש להכריע בשאלה האם ניתן להחזיר את הילד אל משפחתו ולגרשו לארצו לאחר בדיקה מעמיקה של נסיבות המקרה על ידי רשויות הרווחה, ותוך התחשבות בשיקול טובת הילד כשיקול המכריע.

מתוך העתירה: " עתירה זו עוסקת באחת האוכלוסיות הרגישות ביותר – ילדים חסרי מעמד בישראל, שעברו חוויות קשות של התעללות והזנחה. מן המשיבים, בלהט הגירוש, נשכחו מושכלות יסוד בדבר החובות המוטלות על כל רשות העוסקת בעניינם של קטינים. נשתכח מליבם, כי מלבד הוראות המעצר והגירוש מורכב הדין הישראלי מחקיקה ענפה, שעניינה הבטחת טובתם ושלומם של קטינים. נשתכח מליבם, כי הסמכויות הנתונות להם אינן יכולות לרמוס החלטות שיפוטיות של בית המשפט לנוער וקביעות כי ילד נמצא בסיכון, כאשר הוא בחזקת הוריו."

יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים: "מדינת ישראל אחראית על שלומם ובטחונם של הילדים כולם הנמצאים בשטחה ותחת שליטתה, ובכלל זה ילדים למבקשי מקלט ומהגרים.

הילדים שבעניינם מוגשת העתירה עברו טראומה כפולה, בפעם הראשונה בכך שנאלצו לעזוב את ארצם משהחליטו הוריהם לנוס ממנה, ובפעם השניה, כשחוו התעללות והזנחה מידי הוריהם לאחר שקיבלו הגנה בישראל. כעת, מבקשת המדינה להעביר אותם חוויה טראומתית נוספת, ולגרש אותם בחזרה לארץ ממנה ברחו ביחד עם בני משפחתם אשר פגעו בהם.

האחריות של המדינה כלפי הילדים לא הגיעה לסיומה עם סיום ההגנה שהעניקה ישראל לאזרחי דרום סודן. על מדינת ישראל מוטלת אחריות, הקבועה באמנה לזכויות הילד ובאמנה בדבר מעמדם של פליטים, לבדוק באופן פרטני לגבי כל ילד האם אכן ניתן להחזירו לחיק משפחתו, והאם גירושו ביחד עם בני משפחתו מהם הורחק לאחר שחווה התעללות מצידם עולה בקנה אחד עם עקרון טובת הילד."

בג"ץ 4845/12

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אזרחיות,זכויות ילדים,מבקשי מקלט ופליטים

סגור לתגובות.