האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין בדרישה כי יחקור אירוע חמור שבו אחד מעובדי הארגון הוזמן ל"שיחה" של אזהרה ואיום בתחנת משטרה, ככל הנראה על ידי איש שב"כ . במכתב דורשת האגודה מהיועמ"ש לנקוט בצעדים המתאימים כנגד המעורבים.
מחמוד קראעין, תחקירן שטח של האגודה בירושלים המזרחית, זומן לתחנת המשטרה "שלם" בירושלים, מבלי שנמסרה לו הסיבה לזימון. שם המתין לו איש מודיעין, ששאל אותו על עבודתו באגודה, על אופן טיפולו בפניות שהוא מקבל במסגרת תפקידו, על חייו האישיים ועל חייהם הפרטיים של אחיו. ה"שיחה" – על היבטיה החטטניים, המטרידים, המשמיצים והמאיימים – מדגימה באופן מדאיג ביותר את הפגיעה החמורה בשלטון החוק ובחופש הפעולה האזרחי הטמונים בשיטת פעולה זו, כתבו מנכ"ל הארגון, חגי אלעד, ועו"ד לילה מרגלית.
במכתב דורשת האגודה כי היועץ המשפטי לממשלה יחקור גם שורה של מקרים דומים נוספים שהאגודה כבר פנתה בעניינם בעבר, ושבהם הוזמנו פעילים ל"שיחות" אף שלא שהיו חשודים בעבירה כלשהי, ולוודא שמקרים כאלו לא יישנו.
מנכ"ל האגודה, חגי אלעד: "אנחנו רואים בחומרה רבה את זימונו של מחמוד, הטרדות וחקירות מסוג זה של פעילי זכויות אדם ע"י שירותי הביטחון הן בלתי נסבלות. חובה על היועץ המשפטי לממשלה להבהיר באופן חד משמעי לשב"כ ולמשטרה את הפסול בעניין. במדינה דמוקרטית ארגוני זכויות אדם יכולים לפעול ללא חשש ומורא, וכך גם בכוונתנו להמשיך ולפעול".
להלן המכתב.
23 במאי 2012
לכבוד
מר יהודה וינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
ירושלים
א' נ',
הנדון: זימון עובד האגודה לזכויות האזרח ל"שיחה" עם איש מודיעין
1. הננו פונים אליך בעקבות זימונו לפני ימים אחדים של עובד האגודה לזכויות האזרח, מר מחמוד קראעין, ל"שיחה" עם איש מודיעין בתחנת שלם. כפי שיפורט להלן, במהלך השיחה נשאל מר קראעין שאלות רבות על עבודתו באגודה, על אופן טיפולו בפניות שהוא מקבל במסגרת תפקידו, ועל חייו האישיים. בין אם הכוונה הייתה "לגייס" את עובד האגודה, ניסיון גס לאיים עליו, או תכלית אחרת הנסתרת מעינינו – כך או כך, מדובר בהתנהלות פסולה לחלוטין מצד המדינה. אנו רואים את המקרה בחומרה רבה, ובהתאם לכך מכתבנו זה אליך.
2. ב-30.4.12 קיבל מר קראעין טלפון מאדם שהציג את עצמו כ"בועז" מתחנת המשטרה שלם שבירושלים. "בועז" דרש כי יגיע לתחנה למחרת בבוקר. כאשר ביקש מר קראעין לברר במה מדובר ושאל אם הוא נחשד בעבירה כלשהי, נאמר לו כי "כשיגיע לתחנה ידברו על זה", ו"שזה לא ייקח יותר משעה".
3. כשהגיע לתחנה למחרת בבוקר, נערך על מר קראעין חיפוש שגרתי בכניסה, וכן חיפוש מדוקדק ומשפיל לאחר שכבר נכנס לתחנה והמתין מחוץ למשרד שבו פגש את "בועז". חיפוש זה כלל בדיקה גופנית מקיפה ובדיקה קפדנית של חפציו האישיים. לאחר דקות ספורות פגש את "בועז", אשר הציג עצמו כראש ה"מוחבראת" באזור סילוואן. "בועז" הסביר שהוא פועל לשיפור המצב באזור סילוואן, ושלשם כך הוא עורך סיורים בשכונה ומכיר אנשים שונים. לאחר מכן, הוא ביקש ממר קרעין לספר על עצמו – באלו בתי ספר הוא למד? מה היה תחום הלימודים שלו? מדוע עבר בין בתי ספר שונים? במה הוא עוסק?
4. בהמשך ה"שיחה", גילה "בועז" עניין מיוחד בעבודתו של מר קראעין באגודה לזכויות האזרח, וביקש לדעת בין היתר מה תפקידו באגודה, כיצד התקבל לעבודה, מהם הנושאים בהם הוא עוסק בעבודתו באגודה, ועוד. כן הוא ביקש לדעת כיצד מטפל מר קראעין בתלונות תושבים פלסטינים על התנכלות מצד מתנחלים או אנשי משטרה: מה הוא עושה במקרים כאלה? מתי הוא פוגש את המתלוננים? באילו מקרים הוא היה מטפל? ועוד.
5. תוך כדי השיחה, "בועז" אף שאל את מר קראעין כמה הוא מרוויח בחודש, למה הוא עדיין לא התחתן (מר קראעין הוא רווק), ואם יש לו בעיות כספיות. ההיבט החטטני והמטריד של שאלות לא ענייניות שכאלו ברור על פניו; ודומה כי אין צורך לציין את הנרמז מהפניית שאלות מעין אלו בנסיבות בהן התקיימה ה"שיחה".
6. מר קראעין הבהיר ל"בועז" שרמיזותיו שקופות, ודחה באופן חד משמעי את ניסיונותיו. לאחר מכן התבקש מר קראעין למסור פרטים אישיים אודות אחיו, מקום מגוריהם, מצבם התעסוקתי והבריאותי, ופרטיהם של שלושה חברים קרובים.
7. למותר לציין, שבשום שלב במהלך השיחה לא נאמר למר קראעין שהוא חשוד בעבירה כלשהי או שמדובר בחקירה.
8. בעניין הפסול העקרוני שבזימון פעילים פוליטיים – או עובדים בארגון זכויות אדם, כמו במקרה דנן – לשיחות מעין אלו, פנינו אליך בעבר, ואנו עדיין ממתינים לתשובתך. מצב בו עובד בארגון זכויות אדם מוזמן לשיחה עם איש מודיעין בתחנת משטרה (ככל הנראה איש שב"כ), כדי "לשוחח" על עבודתו המקצועית ועל חייו האישיים, הוא פסול ובלתי נסבל בלשון המעטה. ה"שיחה" שתוארה לעיל – על היבטיה החטטניים, המטרידים, המשמיצים והמאיימים – מדגימה באופן מדאיג ביותר את הפגיעה החמורה בשלטון החוק ובחופש הפעולה האזרחי הטמונים בשיטת פעולה זו.
9. אחד מעקרונות היסוד של משטר דמוקרטי הוא יכולתם של פעילים חברתיים, פעילים פוליטיים והתארגנויות אזרחיות לפעול בצורה חופשית וללא מורא. מדינות בהן פעילים נדרשים להגיע ל"שיחות על כוס קפה" עם אנשי מודיעין, המבקשים בנימוס רב לשאול כמה שאלות ולהבהיר – כמובן בעדינות – כי "שמים עליהם עין", רומסות באופן בוטה עקרון יסוד זה.
10. התנהלות מהסוג המתואר לעיל, שבה עובד ארגון זכויות אדם מתוחקר על-ידי רשויות הביטחון של המדינה על עצמו ועל עבודתו, ללא שהוא חשוד בעבירה פלילית כלשהי, מסכנת את שלטון החוק באופן ממשי. זו התנהלות של מדינה המצרה את צעדיהם של ארגוני זכויות אדם והפוגעת במגני זכויות אדם.
11. חומרה מיוחדת נודעת לזימונו של אדם לשיחה מסוג זה באמצעות המשטרה, כאשר כלל לא מובהר לו אם הוא נחשד בעבירה.
12. לאור כל האמור לעיל, נבקשך לחקור מקרה זה ולנקוט בצעדים המתאימים נגד המעורבים בו. זאת, הן על מנת לחקור מקרה ספציפי זה, והן על מנת להבטיח שמקרים מסוג זה לא יישנו. בנוסף, כפי שפירטנו במכתב תזכורת מיום 9.5.12 (במסגרת התכתבות הנושאת את מספרכם: 2011-0004-4940), מקרה זה מהווה דוגמא נוספת לצורך הדחוף בהתערבותך להבהרת הפסול שבזימון פעילים לשיחות מעין אלו.
בכבוד רב,
חגי אלעד, מנכ"ל לילה מרגלית, עו"ד
קישורים:
פעיל פלסטיני תוחקר בשב"כ על חשבון הבנק שלו וחייו הפרטיים, הארץ, 1.6.2012
