נתב"ג. cc-by-SA: Beny Shlevichהשופטים נתנו למדינה ארכה נוספת להכנסת שינויים במערך הבידוק הביטחוני, אף כי ברור שאלה לא יכללו את הסרת קריטריון הלאום
לאחר חמש שנות המתנה לישועה מבג"ץ, שעה שההשפלות בנתב"ג נמשכות, החליטו שופטי בג"ץ (הנשיאה היוצאת ביניש, יחד עם המשנה לנשיא ריבלין והש' נאור) לתת למדינה ארכה נוספת להכנסת שינויים במערך הבידוק בנתב"ג, אף כי ברור ששינויים אלה לא יכללו את הסעד המבוקש – הסרת קריטריון הלאום בבדיקות הביטחוניות.
בהחלטה שניתנה הערב (22.5.2012), נכתב גם "ספק בעינינו אם שימוש בפרופיל סיכון המושתת על מאפיינים גורפים וכוללניים, ואשר נסמך על השתייכות הנוסע לקבוצת אוכלוסייה מסוימת כמאפיין בלעדי – הוא לגיטימי".
עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח: "שופטי בג"ץ שוב חמקו אל פרוצדורות פורמליסטיות שמאפשרות לו ולציבור הישראלי כולו לעצום עיניים אל מול הדרה והשפלה של ציבור שלם של אזרחים, שמסומן, מלידתו ועד יומו האחרון, כאויב. מצער שבית המשפט בחר שלא להכריע בשאלת תיוגם של האזרחים הערבים בבידוק הביטחוני אף כי ברור ששינויים אלה לא יביאו לשינוי המהותי – ביטול קריטריון הלאום הערבי בבדיקות הביטחוניות".
בשנת 2007 עתרה האגודה לזכויות האזרח בדרישה להסיר את קריטריון הלאום בבדיקות הביטחוניות בשדות התעופה, ותחת זאת, לקבוע כי היקף הבדיקות הביטחוניות ורמתן ייקבעו לגבי כל האזרחים, יהודים וערבים כאחד, על פי קריטריונים שווים וענייניים. בעתירה פירטנו, כי נוסעים ערבים שהנם אזרחי המדינה נתקלים בשדות התעופה ביחס שונה ומשפיל, המתבטא בבדיקה מיוחדת וקפדנית שחורגת בהרבה מהבדיקות הרגילות אותן עוברים הנוסעים היהודים, וזאת אך ורק בשל היות הנוסע ערבי, ובהיעדר כל חשד קונקרטי.
במהלך ההתדיינות בבג"ץ אמרה הנשיאה ביניש כי "אי אפשר לתייג אוכלוסייה שלמה" (מרץ 2011). לכן, לא ברור מדוע מצאו לנכון שופטי בג"ץ להמתין לעדכונים מטעם רשות שדות התעופה. בשנים שחלפו מאז הגשת העתירה פורסמו בתקשורת סיפורים רבים על השפלת נוסעים ערבים בשדות התעופה בארץ ובחו"ל (בדרכם לישראל), פגיעה בציוד (למשל, מחשבים נישאים) ועיכוב שמנע מנוסעים לעלות על טיסות. במקרים מסוימים, אף נודע על אזרחים יהודים שנבדקו בקפדנות רק בגלל שם ש"נשמע ערבי".
רשות שדות התעופה, הנמנית על המשיבים בעתירה, הציגה טענות שונות, בהן הטענה כי החלת קריטריונים שווים על כל הנוסעים תגדיל את העלות התקציבית של הבדיקות, וכי היא פועלת לשינוי אופן הבידוק כך שהפגיעה בערבים "תורגש פחות". באגודה לזכויות האזרח דחו טענות אלו והדגישו כי שאלת ההשפלה והתיוג איננה יכולה להיבחן רק כשאלה תקציבית. בנוסף, טוענת האגודה כי ללא ביטול קריטריון הלאום, גם שינויים שיבוצעו באופן הבדיקה לא יבטלו את בעיית האפליה.
