רשות האוכלוסין וההגירה החלה להפעיל את השיטה החדשה להעסקת מהגרי עבודה בענף הסיעוד. לפי השיטה, העובדים הלא מועסקים שנמצאים בישראל נרשמים במאגר. אם מספר העובדים הרשומים במאגר עולה על אחוז אחד מסך כל ההיתרים שניתנו בענף – לא יינתנו היתרים להביא עובדים נוספים מחו"ל, עד שהשיעור הלא מועסקים שבמאגר יירד מתחת לחצי אחוז מסך העובדים.
מנגנון זה אמור להשיג שתי תכליות: לרפא את הסדר הכבילה, על ידי כך שלא יגורשו עובדים שאיבדו את מעסיקיהם, אלא יושמו מחדש בעבודה; ולחייב מתווכים להסתמך על העובדים שכאן, תחת הבאת נוספים (שממילא ימצאו עצמם ללא עבודה) רק לצורך גביית דמי תיווך.
אולם אופן יישומו של המנגנון לוקה בחסר. להלן פניית האגודה ומוקד סיוע לעובדים זרים לראש רשות האוכלוסין וההגירה בעניין.
האגודה לזכויות האזרח בישראל | מוקד סיוע לעובדים זרים
4 במאי 2009
לכבוד
מר יעקב גנות
ראש רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
משרד הפנים
רח' מסילת ישרים 6
ירושלים
שלום רב,
הנדון: מאגר לעובדי סיעוד ללא מעסיק או ללא רישיון ישיבה תקף
הריני לפנות אליך בעניין שבנדון, בבקשה לקבל הבהרות בנוגע להיבטים שונים הכרוכים בהקמתו לאחרונה ובהפעלתו של המאגר לעובדי סיעוד ללא מעסיק, רכיב משמעותי בשיטת ההעסקה החדשה בתחום הסיעוד.
במבוא לנוהל לשכות פרטיות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד (להלן – הנוהל) נקבע, כי עם "עיקרי השיטה החדשה" בענף הסיעוד נמנה העיקרון בדבר הגבלת הבאת עובדים מחו"ל:
"הגבלת הבאת עובדים חדשים מחו"ל – עיקר התיווך והטיפול של הלשכות יעשה לגבי עובדים זרים הנמצאים כבר בישראל, ויחולו הגבלות על הבאת עובדים מחו"ל כמפורט בנוהל. עובד סיעוד ללא מעסיק ירשם במאגר ממוחשב אשר ינוהל על ידי מת"ש." (סעיף 3.ו לנוהל).
סעיף 6.יד לנוהל מוסיף ומורה, כי:
"על מנת למנוע הבאה לישראל של עובדים זרים חדשים בשעה שקיימים בישראל עובדים זרים בענף הסיעוד שאין להם תעסוקה, יוקם מאגר ממוחשב של עובדים חסרי מעסיקים (להלן – המאגר). העובדים יוכלו להירשם למאגר במשרדי מת"ש באמצעות אתר האינטרנט של המשרד, אשר יכלול את פרטי העובדים, לרבות דרכי יצירת קשר איתם. פרטי העובדים שנרשמו במאגר יפורסמו באופן שוטף באתר האינטרנט של המשרד. הלשכות יהיו רשאיות לקלוט עובדים מהמאגר באופן שוטף בתנאי שידווחו למת"ש בהתאם לנהלים הרגילים. הממונה יפרסם בקרב העובדים מידע על המאגר ודרכי הרישום בו."
לבסוף, סעיף 12.א לנוהל קובע:
"בהתאם להחלטת הממשלה, ועל מנת למנוע הבאה לישראל של עובדים זרים חדשים בשעה שקיימים בישראל עובדים זרים בענף הסיעוד שאין להם תעסוקה, ייבדק מספר העובדים הזרים הרשומים במאגר העובדים הבלתי רשומים, בטרם יאושר ללשכות להביא עובדים זרים חדשים מחו"ל. היה והמאגר יתמלא ויגיע ל-1% מסך העובדים הזרים בענף הסיעוד בכל תקופת זמן נתונה, לא תאושר הבאת עובדים זרים מחו"ל עד אשר יפחת המאגר עד כדי 0.5% מסך העובדים הזרים בענף הסיעוד. כל לשכה שתרצה לתווך עובדים למעסיקים במהלך תקופה זו תעשה זאת מתוך המאגר עד לירידתו כאמור."
לאחר דחיות ועיכובים מרובים, בחודש פברואר 2009 פרסם משרד הפנים הודעה באתר האינטרנט של המשרד וכן בכמה עיתונים יומיים אודות הקמתו של המאגר. במודעות שפורסמו ההתייחסות לרישום במאגר הייתה כאל "מבצע חד פעמי להסדרת מעמדם של עובדי סיעוד ללא אשרה בתוקף ו/או ללא מעסיק סיעודי". מהגרי עבודה התבקשו להסדיר את רישומם במאגר עד ליום 15.3.2009, שאחרת לא יוכלו להירשם בו. עוד נקבע, כי למהגרי העבודה שיירשמו במאגר יינתן רישיון ישיבה מסוג ב/2 עד ליום 31.5.2009, ובמהלך תקופה זו עליהם להירשם בלשכה פרטית מורשית ולהסדיר את מעמדם כעובדים עבור מעסיק סיעודי. מי שלא יאתרו מעסיק ויסדירו את מעמדם עד למועד זה, יגורשו מישראל.
אופן פרסומו של המאגר, התנאים שנקבעו כתנאי לרישום בו, הצגת תכליתו של המאגר על-ידי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, וכן הקשיים הפראקטיים שחוו מהגרי עבודה רבים שביקשו להירשם במאגר ולהסדיר את מעמדם, או שנרשמו בו ומבקשים לאתר מעסיק סיעודי, מעוררים מספר שאלות, שנודה על הבהרתן.
1. הקמת המאגר – "מבצע חד פעמי"? – כאמור לעיל, במודעה שפורסמה באתר האינטרנט של משרד הפנים וכן במודעות שפורסמו בעיתונות היומית ההתייחסות לרישום במאגר הייתה כאל "מבצע חד פעמי להסדרת מעמדם של עובדי סיעוד ללא אשרה בתוקף ו/או ללא מעסיק סיעודי". התייחסות זו לתכליתו של המאגר אינה ברורה לנו כלל ועיקר. על-פי הנוהל, מאגר עובדי הסיעוד נועד להיות מאפיין קבוע של שיטת ההעסקה החדשה בתחום הסיעוד, והפעלתו הרצופה נחוצה על מנת ליישם את העיקרון המרכזי בשיטה החדשה – הבטחת העסקתם של מהגרי עבודה שהובאו לישראל אך אינם מועסקים, בצד הגבלת הבאתם של עובדים חדשים מחו"ל, כל עוד מספר העובדים הרשומים במאגר אינו פוחת מהשיעור הקבוע בנוהל – 0.5% מסך מהגרי העבודה בענף הסיעוד.
2. הגבלת מועד הרישום במאגר עד ליום 15.3.2009 – לנוכח תכליתו של המאגר, שנועד, כאמור, לשמש מאפיין קבוע ומרכזי של שיטת ההעסקה החדשה בתחום הסיעוד, לא ברור מה טעם נמצא להגבלת המועד בו יוכלו מהגרי עבודה להירשם במאגר. כך למשל, מהגר עבודה שהתפטר, שפוטר, או שמעסיקו נפטר לאחר יום 15.3.2009, אף שנתונה לו האפשרות לקבל רישיון ישיבה מסוג ב/2, אינו יכול להירשם עוד במאגר, ועובדת היותו לא-מועסק אינה מובאת בחשבון לעניין יישומו של העיקרון בדבר הגבלת הבאתם של מהגרי עבודה נוספים לישראל. כמו כן, הגבלת מועד הרישום במאגר עד ליום 15.3.2009 מעוררת קושי אף ביחס למי שלא החזיקו ברישיון ישיבה תקף לפני יום 15.3.2009, וזאת משני טעמים.
הטעם הראשון הינו הפרסום הבלתי מספק שניתן למבצע הסדרת המעמד. דבר הקמתו של המאגר פורסם – בעברית בלבד – באתר האינטרנט של משרד הפנים (מודעה זו הוסרה זמן קצר לאחר פרסומה), וכן בכמה עיתונים יומיים – חלקם בשפה האנגלית (למיטב ידיעתנו, מודעות אלה פורסמו פעם אחת בלבד). פרסום במתכונת זו אינו מספק, ודבר הקמתו של המאגר לא הגיע לידיעתם של מהגרי עבודה רבים. למרביתם המכרעת של מהגרי העבודה אין גישה לאינטרנט; הם ממילא אינם מבקרים באתר האינטרנט של משרד הפנים; ואף אינם קוראים – בחלקם הגדול – את העיתונות היומית הפופולארית בישראל. הפצה משמעותית של המידע החשוב אודות הקמתו של המאגר חייבה, למצער, את תרגומו לשפות המרכזיות אותן דוברים מהגרי עבודה רבים בסיעוד (כגון הינדית ונפאלית), ובאופן שיבטיח את הגעת המידע לנמעניו (כגון, פרסום במרכזים קהילתיים של מהגרי עבודה, בעיתונות הקהילתית וכדומה).
טעם שני לקושי שמעורר הגבלת הרישום במאגר טמון בעובדה שבתקופה הראשונה מאז פורסמה ההודעה על הקמתו של המאגר, התעוררו קשיים ממשיים בהפעלתו, וזאת על רקע סירובם של פקידי משרד הפנים בלשכות רבות לטפל בפונים אליהם בהתאם להוראות מבצע ההרשמה. טעם הדבר, כפי שהתחוור, היה נעוץ בעובדה שפקידי משרד הפנים כלל לא יודעו באופן מספק ובמועד בדבר הקמתו של המאגר, ועל כן לא ידעו מה לעשות בפונים אליהם. רבים מהם סרבו לרשום את הפונים במאגר כליל, וחלקם נימקו את הסירוב בסיבות לא ענייניות (כגון שהות ממושכת ללא רישיון או העובדה שלפונה ניתן בעבר רישיון ישיבה מסוג ב/2). קשיים אלה הם שעמדו ביסודה של ההתכתבות הענפה שניהלה עמותת קו לעובד בשמם של פונים שונים עם מטה רשות האוכלוסין וההגירה, עם ראשי הדסקים ועם הלשכות השונות בחודשים פברואר ומרץ 2009. ואכן, ידוע אף לכם, שהפעלתו של מבצע הרישום התאפיינה בקשיים ממשיים, ויש להניח שמהגרי עבודה רבים – לא כולם פונים לארגוני זכויות אדם או אפילו יודעים על קיומם – נואשו מסירובים בלתי מוצדקים לרושמם במאגר. אף עובדה זו מעוררת קושי של ממש בכל הנוגע להגבלת מועד הרישום.
על החשיפה המוגבלת לה זכה דבר הקמתו של המאגר תלמד אולי יותר מכל הכמות המצומצמת של הנרשמים בו. על-פי הצהרות המדינה, אשר הוצגו, בין היתר, בפני בית-המשפט העליון בגדרי בג"ץ 4957/07 אחיעוז ארגון ארצי של חברות כח אדם נ' משרד התמ"ת (פסק-דין מיום 27.1.2008), התמריץ הכלכלי הטמון בהבאת מהגרי עבודה לישראל ותופעות המרמה הקשות כלפיהם בהליך ההגירה (כגון תופעת ה"פליינג ויזה"), יצרו עודף של כ-10,000 עובדי סיעוד ללא מעסיק. אף לפי הצהרות נציגי המדינה לתקשורת התקבל תכופות הרושם, כי שוהים בישראל עשרות אלפים – אם לא מאות אלפים – של מהגרי עבודה לא מתועדים. והנה, מבצע ה"הלבנה", במסגרתו ניתנה למהגרי עבודה בענף הסיעוד הזדמנות להסדיר את מעמדם, הביא לרישומם, למיטב ידיעתנו, של 1600 עובדים בלבד, שבריר ממספרם הנטען של עובדים לא מתועדים. בכך יש ללמד, לדעתנו, הן על ההערכות הפרועות והמופרזות בדבר מספרם של מהגרי עבודה השוהים שלא כדין, שנמסרו על ידי נציגי הרשויות לתקשורת, והן על אי מתן פרסום מספק לדבר הקמתו של המאגר.
3. הימנעות מיישום העיקרון בדבר הגבלת הבאת עובדים חדשים מחו"ל – כאמור לעיל, תכליתו של המאגר הינה להגביל את הבאתם של מהגרי עבודה חדשים לישראל בשעה שישנם מהגרי עבודה ללא מעסיק. בהתאם להוראות הנוהל, מספר מהגרי העבודה הרשומים במאגר אמור להיבדק בטרם יאושר ללשכות להביא מהגרי עבודה חדשים מחו"ל, וככל שהמאגר יתמלא ויגיע ל-1% מסך מהגרי העבודה בענף הסיעוד בכל תקופת זמן נתונה, לא תאושר הבאת מהגרי עבודה מחו"ל עד אשר יפחת המאגר כדי 0.5%. על-פי דבריו האחרונים של מר אפרים כהן, ראש מנהלת עובדים זרים במשרד התמ"ת בישיבת וועדת הכנסת לעניין העובדים הזרים מיום 16.12.2008, מספרם הכולל של היתרי ההעסקה בסיעוד עומד כיום על 54,000. אם מביאים בחשבון את ההצהרות מאותה הישיבה אודות הגידול הממוצע במספר ההיתרים, העומד על 500 היתרים נוספים בחודש, עולה, כי כיום מספרם הכולל של היתרי ההעסקה נע סביב 56,000. בדיקה אקראית שערכנו במאגר עוד ביום 16.3.2009 לימדה שעד למועד זה, נרשמו במאגר 1600 עובדים ללא מעסיק, כ-3% מסך כל מהגרי העבודה האמורים להיות מועסקים בסיעוד. חרף כך, נמנעה המדינה, ועודה נמנעת, מלקיים את הנוהל, ומלאכוף על הלשכות הפרטיות להשים מהגרי עבודה השוהים ממילא בישראל בעבודה, והן מוסיפות להביא מהגרי עבודה המשלמים סכומי עתק כדמי תיווך באין מפריע.
מצב הדברים האבסורדי הנוכחי הינו, שארגוני זכויות האדם מוסיפים לטפל במהגרי עבודה קורבנות "פליינג ויזה" שמובאים לישראל על בסיס יומיומי, ולצד זאת מקבלים פניות מרובות מעובדים במאגר שאיש אינו יוצר עמם קשר ושכל ניסיונותיהם לאתר מעסיק מעלים חרס. חרף זאת, איש אינו אוכף על הלשכות לקיים את תנאי הנוהל, ולפעול להשמתם בעבודה של מהגרי עבודה השוהים ממילא בישראל.
ראוי להזכיר בהקשר זה, כי בתגובות המדינה שהוגשו במסגרת ההתדיינות בבקשה לפי פקודת בזיון בית-המשפט שהוגשה בבג"ץ 4542/02 קו לעובד נ' ממשלת ישראל, הצהירה באת-כוח המדינה בפני בית-המשפט העליון חזור והצהר, כי המדינה פועלת ליישום מכלול רכיביה של שיטת ההעסקה החדשה בתחום הסיעוד. אנו סבורים, כי ההתנהלות עד כה אינה עולה בקנה אחד עם הצהרות אלה.
4. הימנעות משימוש בפרטים שנמסרו על ידי מהגרי עבודה לצרכים זרים או לצרכים אחרים מהצרכים עליהם הוצהר בפניהם – במסגרת ההליך להקמת המאגר של מהגרי העבודה שאינם מועסקים או שרישיונם אינו תקף, נדרשו מהגרות ומהגרי העבודה למסור למשרד הפנים את פרטיהם, לרבות כתובותיהם המדויקות ומספרי הטלפון שלהם, וכן לתת הסכמתם לפרסום פרטיהם המלאים באינטרנט. המאגר פורסם באינטרנט כשהוא נגיש לכל, וכלל, בראשית הדרך, את שמותיהם המלאים של מהגרות ושל מהגרי העבודה, את מינם, את שנת לידתם, את מספרי דרכוניהם, את נתינותם, את כתובותיהם המדויקות ואת מספרי הטלפון שלהם – פרטים שאין כל ספק שהם בבחינת ענייניו הפרטיים של כל אדם. על פגיעתו האנושה של פרסום זה בזכותם לפרטיות של מהגרי עבודה עמדנו בפנייתנו אליכם ולמשרד התמ"ת מיום 15.3.2009. בפנייה זו הדגשנו, כי להנחה שהרשות רשאית לנהל מאגר מידע שכזה ולפרסמו על יסוד "הסכמתם" של מהגרות ושל מהגרי העבודה, אין יסוד. חיובם של מהגרות ושל מהגרי העבודה "להסכים" לפרסום פרטיהם, וזאת כתנאי להסדרת מעמדם בישראל, שוללת את יסוד ה"הסכמה", הנחוץ כדי לרפא את הפגיעה בפרטיות, כאמור בסעיפים 1 ו-23ב לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. לנוכח ההצהרות התכופות בתקשורת מהעת האחרונה אודות "מבצעי הגירוש" הקרבים, ולנוכח הצהרותיכם שלפיהן מהגרי עבודה בסיעוד שלא יאתרו מעסיק עד ליום 31.5.2009 יגורשו מישראל, ראינו להסב את תשומת לבכם לכך, שהמידע שנמסר למשרד הפנים, כאמור, שלא באופן וולונטארי על ידי מהגרות ומהגרי העבודה, אסור בתכלית האיסור לשימוש לכל תכלית אחרת זולת התכלית שהוצגה בפניהם – כאמצעי ליצירת קשר מצד מעסיקים ומצד לשכות מורשות. כל שימוש אחר במידע, כגון לצורך איתור, מעצר וגירוש מהגרי עבודה, הינו פסול ואסור.
נודה על התייחסותך המהירה לפנייתנו.
בכבוד רב,
עודד פלר, עו"ד
