האגודה לזכויות האזרח פנתה היום (1.1.09) ליועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז, בעקבות דיווחים שונים מרחבי הארץ על מעצר ועיכוב מפגינים אשר מחו על המתקפה בעזה, בניגוד לחוק ותוך פגיעה קשה בזכותם לחופש ביטוי.
על פי המידע שהגיע לידי האגודה לזכויות האזרח, מאז תחילת הלחימה בעזה, המשטרה עצרה ועיכבה לחקירה מפגינים רבים שהשתתפו בפעולות מחאה חוקיות, בהם גם סטודנטים שהשתתפו בפעולות מחאה שונות באוניברסיטאות חיפה, תל-אביב ובן גוריון. בחלק מהמקרים, לא היו למעצרים או לעיכובים הללו כל בסיס משפטי או עובדתי, ולשוטרים שנכחו במקום לא היה כל יסוד לחשוש מפני הפרות סדר או לביצוע עבירות פליליות כלשהן. עוד דווח לאגודה, כפי שגם פורסם בתקשורת, על זימון מפגינים לחקירות על-ידי השב"כ והמשטרה, במסגרתן "הוזהרו המפגינים" מהשתתפות בפעולות מחאה.
במכתב מתריע עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח מפני מה שמסתמן כמדיניות של יד קלה במעצרים ופיזור פעולות מחאה, אשר מביאה לפגיעה קשה בזכות לחופש ביטוי ולחופש הפגנה.
עו"ד עאוני בנא: "חופש הביטוי הוא זכות יסוד חוקתית ויש לה חשיבות מיוחדת במשטר דמוקרטי, במיוחד כאשר מדובר בביטוי בעל תוכן פוליטי. מבחנו האמיתי של חופש הביטוי הוא באפשרות להביע דעות שאינן בקונצנזוס, גם אם הן מרגיזות רבים בציבור בישראל. אסור למשטרה או לשב"כ להתערב או להגביל את חופש הביטוי, רק בשל תוכן פעולות המחאה."
להלן המכתב במלואו.
1 בינואר 2009
לכבוד
מר מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
ירושלים
– דחוף –
שלום רב,
הנדון: מעצר וחקירה של מפגינים
הרינו לפנות אליך בעקבות הדיווחים והמידע שהגיעו אלינו אודות פעילות של המשטרה ושל השב"כ, שיש בה כדי להרתיע אנשים מלהשתתף בהפגנות נגד המתקפה הצבאית על עזה ולפגוע פגיעה קשה בחופש הביטוי ובזכות המחאה הפוליטית. מדובר בקלות הבלתי נסבלת, שבה מבצעת המשטרה מעצרים ו/או מעכבת לחקירה מפגינים, המשתתפים בפעולות מחאה, וזאת כאשר המציאות בשטח לא מצביעה על סכנה כלשהי להפרת השלום על-ידי המפגינים. על-פי המידע שברשותנו, מאז תחילת המתקפה המשטרה עצרה ו/או עיכבה לחקירה מפגינים רבים, שהשתתפו בפעולות מחאה חוקיות. בין העצורים/המעוכבים לחקירה גם סטודנטים, שהשתתפו בפעולות מחאה שונות באוניברסיטאות חיפה, תל-אביב ובן גוריון. על-פי הדיווח בכלי תקשורת רבים, מעצרם של מפגינים רבים בוצע בגין "הסתה". עוד דווח לנו, והדברים אף מתפרסמים היום בתקשורת, על זימון מפגינים לחקירות על-ידי השב"כ והמשטרה, שבמסגרתן "הוזהרו" מהשתתפות בפעולות מחאה.
הנתונים שבידינו מלמדים, כי בחלק מהמקרים המעצר ו/או העיכוב בוצעו ללא כל בסיס משפטי או עובדתי. במקרים אלה לא היה לשוטרים, שנכחו במקום, יסוד כלשהו לחשוש להפרת הסדר או לביצוע עבירה פלילית כלשהי.
זאת ועוד, האגודה מודאגת מאוד מהתבטאויות שונות של קצינים בכירים במשטרה לעניין טיפול המשטרה באירועי מחאה, הקשורים למתקפה על עזה, ובין היתר התבטאויות, שצוטטו מפיו של מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ושלפיהן המשטרה תפעל כלפי "מפירי הסדר והמסיתים באפס סובלנות". באווירה הציבורית שנוצרה עקב המתקפה בעזה, החשש הוא גדול, כי התבטאויות מסוג זה יביאו לכך שאנשי משטרה, הפזורים בצורה מסיבית ביישובים הערבים ובמוקדי מחאה שונים, יפרשו באופן לקוי את הוראות הדין בעניין קיום הפגנות ופעולות מחאה ואת הסמכויות, המוקנות להם לפי הוראות אלה.
אחת העדויות שבידינו, המתייחסת למעצרם/עיכובם לחקירה של סטודנטים, שהשתתפו במשמרת מחאה באוניברסיטת בן-גוריון, מצביעה על כך, שלא היה בסיס כלשהו לפיזור המשתתפים במשמרת ולביצוע המעצרים. לפי עדות זו, המשטרה ביקשה מכ-15 סטודנטים, שנשאו כרזות בגנות המתקפה בעזה, לחדול מפעולתם ולהתפזר באופן מיידי. למרות שהסטודנטים הבהירו לשוטרים, כי הם מקיימים משמרת מחאה שקטה, וכי אין סמכות בדין לדרישה לפזרם, הסטודנטים נענו לדרישה. אלא שזה לא מנע את מעצרם של חמישה סטודנטים, שנשארו במקום כדי לשוחח בינם לבין עצמם ללא שנשאו כרזות וללא שהמשיכו בפעולת מחאה כלשהי. עדות אחרת שבידינו, המתייחסת להפגנה שהתקיימה באוניברסיטת תל-אביב, מלמדת אף היא על התנהגות פסולה ובלתי חוקית של המשטרה. לפי עדות זו, כמאתיים סטודנטים הפגינו ביום 29.12.08 באוניברסיטת תל-אביב נגד המתקפה. ההפגנה התנהלה ללא כל הפרעה וללא שנרשמו במהלכה אירועים חריגים כלשהם עד לשלב שבו ניסה אחד הסטודנטים, שככל הנראה התנגד לתוכן ההפגנה, להתנכל למפגינים, דבר שגרר תגובה אלימה מצד אנשי המשטרה שנכחו במקום ואשר לפתע החלו לרוץ לעבר המפגינים ולהכות אותם. לפי עדות זו, אחד הסטודנטים הערבים, שהוכה קשות על ידי המשטרה, הובהל, כשהוא אזוק בידיו, לקבלת טיפול רפואי בבית החולים איכילוב. למחרת הוא הובא לחקירה בתחנת המשטרה ולבסוף שוחרר.
העדויות לעיל מלמדות, כי מהלך פעולת המחאה האלה לא דרש כלל התערבות המשטרה. בנסיבות אלה קשה להשתחרר מהרושם, כי הדרישה לפיזור פעולת המחאה, כמו גם המעצר והעיכוב לחקירה של המשתתפים, נעשים אך בשל עצם המחאה ומסריה. אלא שתוכן המחאה, הוא כשלעצמו, אינו מגבש יסודות של עבירה פלילית בדין הישראלי ובוודאי שאינו יכול להביא למניעת קיומה של פעולת מחאה או למעצר ו/או עיכוב לחקירה. קריאות בגנות הממשלה, שריה ופעולותיה, אף אם מאן דהוא סבור, שהן קשות ובלתי מקובלות, אין בהן, כשלעצמן, כדי להצדיק פיזורן של פעולות מחאה חוקיות, ובוודאי שאינן מצדיקות מעצר ו/או עיכוב של מפגינים או זימונם לחקירה על-ידי השב"כ.
נוכח כל האמור, מתריעה האגודה לזכויות האזרח מפני מדיניות של יד קלה בביצוע מעצרים ופיזור פעולות מחאה ופגיעה קשה בזכות החוקתית לחופש ביטוי ולחופש הפגנה. האגודה רואה בחומרה רבה כל התערבות של המשטרה או השב"כ בפעולת מחאה והתנכלות לה. לנוכח העדויות שבידינו, ולנוכח מקרים אחרים של התנהגות משטרתית פסולה ובלתי חוקית בטיפול בהפגנות ובמפגינים ושל חקירות פוליטיות של השב"כ, שאירעו בשנים האחרונות ושעליהם התריעה האגודה, אנו חוזרים ומדגישים, כי אסור למשטרה או לשב"כ להגביל את חופש הביטוי בשל תוכנו. אסור שמשטרת ישראל תתנהג כלפי משתתפים בפעולת מחאה בהתאם לאופי האידיאולוגי או הפוליטי של תוכן פעולת המחאה. "המשטרה אינה אמונה על האידיאולוגיה" (בג"צ 148/79 סער נגד שר הפנים, פ"ד לד (2) 169, 179 (1979)). ומובן מאליו, כי אסור לשב"כ לזמן לחקירה אנשים כדי להזהירם מהשתתפות בפעילות מחאה חוקית, תהא אשר תהא תוכנה.
כאן המקום להזכיר, כי חופש הביטוי וחופש ההפגנה אינם רק החופש לבטא דברים והשקפות, המקובלים על רוב תושבי המדינה או התואמים את המדיניות של הממשלה, אלא החופש להביע דעות, שאינן בקונצנזוס הלאומי או הציבורי, אף אם הן מרגיזות ומעוררות כעס רב בקרב חלק גדול מהציבור בישראל. חופש הביטוי הוא זכות יסוד חוקתית, המשתרעת על כל צורות הביטוי, והוא בעל עוצמה מיוחדת, במשטר דמוקרטי, כאשר מדובר בביטוי בעל תוכן פוליטי.
לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בזכותם הבסיסית של המפגינים לבטא את השקפותיהם הפוליטיות בצורה חופשית, גלויה וללא הרגשת מורא ופחד, אנו פונים אליך ומבקשים, כי תנחה לאלתר את ראשי המשטרה והשב"כ שיבטיחו, כי כל השוטרים, המופקדים על השמירה על הסדר הציבורי והנמצאים במוקדי המחאה השונים, כמו גם נציגי השב"כ, יכבדו את הזכות החוקתית לחופש ביטוי ויעניקו לה את המשקל הראוי בטרם נקיטת הליכים כלשהם נגד משתתפים בפעולות מחאה.
בכבוד רב,
עאוני בנא, עו"ד
נכתב בסיוע אסף כהן
