האגודה למפכל המשטרה: שוטרים רעולי פנים – אי חוקיות ופגיעה בדמוקרטיה

 

22 במרץ 2011

 

לכבוד

רב ניצב דודי כהן
מפכ"ל משטרת ישראל
המטה הארצי
ירושלים

 

שלום רב,                                                                                 

הנדון:   שוטרים רעולי פנים – אי חוקיות ופגיעה בדמוקרטיה

אנו פונים אליך בבקשה שתורה לשוטרי משטרת ישראל לחדול משימוש בכיסויי פנים במהלך פיזור הפגנות ופעולות מבצעיות אחרות, ותנקוט בצעדים יעילים כדי לשים קץ לתופעה זו.

לאחרונה אנו עדים לתופעה אשר הופכת לנפוצה יותר ויותר של כיסוי הפנים על ידי שוטרים במהלך פעילות משטרתית שגרתית. כך, למשל, השתתפו שוטרים רעולי פנים בפיזור הפגנה שנערכה ביום 4.3.2011 בשכונת שיח ג'ראח בירושלים[1]. בתיעוד מצולם של האירוע נראים שוטרים מתפרצים בברוטאליות אל בין שורות המפגינים, ומגלגלים על ראשם כובעי גרב על מנת להסוות את פניהם. מייד לאחר שהסוו את פניהם החלו השוטרים לתקוף את המפגינים באלימות חסרת הבחנה. מספר מפגינים ואף עובר אורח שנקלע למקום באקראי הוכו ונעצרו ללא סיבה, והובאו בפני בית משפט. השופטת שדנה בבקשה להאריך את מעצר המפגינים חזתה בצילומי ההפגנה, התקשתה להסתיר את הזעזוע למראה השוטרים הרעולים והאלימים והפטירה: "זה נראה כמו איראן"[2]. בדחותה את בקשת המשטרה להאריך את מעצר המפגינים, אמרה השופטת: "על פני הדברים נראה כי המשטרה הסלימה האירוע, והחשודים בעל כורחם נקלעו להתפרעות במהלכה ספגו חלק מהנוכחים מהלומות ואלימות מצד השוטרים"[3].

האירוע בשיח ג'ראח מצטרף לפעולות משטרתיות שגרתיות אחרות, שבהן נטלו חלק שוטרים רעולי פנים. בין אלו ניתן למנות את אירוע הריסת הבתים בכפר אל-עראקיב בחודש אוגוסט 2010[4], חלוקת צווי פינוי בסילוואן ואירועים אחרים בכפר בחודש אוקטובר 2010[5], מעצר קטינים בירושלים המזרחית בחודש דצמבר 2010[6], ובחודש האחרון – פינוי חוות גלעד[7] והריסת בתים בלוד[8].

שוטרים שפועלים בחשיכה ובמסווה הם אחד מסימני ההיכר של משטרים אפלים ועריצים. סקירה חטופה של אירועי החודש האחרון באזורנו מלמדת, ששוטרים רעולי פנים פועלים בשירות המשטר במדינות כמו טוניסיה[9], בחריין[10] ואירן[11].

המשטרה אוחזת במונופול על הפעלת הכוח במדינה, ולשוטרים נתונות סמכויות מרחיקות לכת. כנגד כל אלו, וכחלק מהאיזונים, שהם נשמת אפו של כל משטר דמוקרטי, עומדות חובות שונות, ובכללן חובתו של שוטר להזדהות. "בין היתר, נועדה חובה זו להרתיע שוטרים מפני שימוש לרעה בסמכותם. היא נועדה, על פי טיבה, לעודד תרבות, לפיה יש דין ויש דיין, גם כאשר מדובר בסטייה מן השורה על ידי שוטר"[12].

שוטר שאינו עונד תג זיהוי, או חמור מכך – מסתיר את פניו ברעלה, עלול לחוש כאילו נתון לו חופש פעולה גדול מזה המוקנה לו על פי חוק, ולפעול באופן משולח רסן, כפי שלא פעם אירע גם בפועל.

החשש מפני אלימות וניצול לרעה של סמכות הוא נחלתו של כל אזרח, שנתקל בשוטרים עלומי שם ופנים. על כן, הופעתם של שוטרים רעולי פנים בהפגנה פוגעת באושיות המשטר הדמוקרטי אף בשל כך, שהיא מטילה מורא ופחד על המפגינים, ומשרה אפקט מצנן על חופש הביטוי וההפגנה.

אי החוקיות הכרוך בתופעת השוטרים הרעולים נלמד גם מהוראת החוק המורה לשוטר לענוד תג מזהה ואף להציג תעודה מזהה בפני כל אזרח הדורש זאת. חובה זו, שנקבעה בסעיף 5א לפקודת המשטרה [נוסח משולב], תשל"א-1971, מהווה תנאי להפעלת סמכויות שונות. שוטר שאינו ממלא אחריה שומט את הבסיס החוקי לפעילותו ואת ההגנה החוקית המיוחדת המוקנית לו מפני הפרעה במילוי תפקידו[13] ואף מפני פגיעה או תקיפה.

אמנם הוראת החוק האמורה אינה מציינת במפורש כי על פניו של השוטר להיות גלויות וכי נאסר עליו לכסותן, אולם ברור כי הרציונל העומד בבסיס החובה לענוד תג זיהוי יפה מקל וחומר גם לעניין כיסוי הפנים.

מעבר לכך, גם עיגון חובת ההזדהות הנ"ל בפקודת המשטרה לא בא אלא כדי להצהיר על הדין הקיים והוא נעשה רק בשל כך ששוטרים נמנעו לפעול לפיו, כפי שניתן ללמוד מההיסטוריה החקיקתית של סעיף 5א לפקודת המשטרה[14]. ועדיין, אנו עדים למקרים חוזרים ונשנים שבהם שוטרים מתעמתים עם מפגינים מבלי לענוד תגי זיהוי.

כך, למשל, התרענו בפניך במכתבנו מיום 16.5.2010 על שוטרים שהסתירו בכוונה את התגים המזהים שעל בגדיהם כהכנה להתנפלות אלימה על מפגינים. בתגובה הבטיחה קצינת תלונות הציבור במחוז ירושלים כי תלונתנו זו "תועבר באמצעותנו אל כלל גורמי הפיקוד הרלוונטיים על מנת שחובה בסיסית זו תאכף ביתר שאת על ידי מפקדי האירוע"[15].

ההפרות החוזרות והנשנות של החובה לענוד תגי זיהוי הולידו לאחרונה יוזמת חקיקה חדשה, המבקשת לבצר את מעמדה של ההוראה שבסעיף 5א לפקודת המשטרה על דרך של הטלת אחריות פלילית ופיקודית על מי שאחראים להפרתה (הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת ענידת תגים והזדהות), תשע"א-2011, של חברי הכנסת אורי אוריאל, דב חנין וניצן הורוביץ)[16].

בעוד שאין אנו חולקים על נחיצותו של התיקון המוצע, אנו מוטרדים מהמציאות שמולידה את הצורך לפנות אל המחוקק או אל בתי המשפט בבקשה שיכריזו על הוראות והנחיות שהן בבחינת מובן מאליו בחברה דמוקרטית. מציאות זו מורכבת מתופעות של הסרת תגים מזהים או הסתרתם, שבירת מצלמות של מפגינים או עיתונאים, והסוואת פנים באמצעות כובעי גרב, שהוכנו מבעוד מועד במיוחד למטרה זו. כל אלו הן בבחינת דוגמאות בלבד לדרכים שבהן הופך כוח משטרתי לחבורה של אלמונים, המפזרים הפגנות חוקיות ללא עילה ולחלופין מגיבים בחוסר סבירות ותוך הפעלת כוח חסר פרופורציה בנסיבות העניין.

אכן, כפי שהוסיפו בעבר את חובת ההזדהות לפקודת המשטרה, ניתן להכביר בהוראות חוק, שיאסרו על שוטרים לפעול במעטה של אנונימיות או לנקוט באלימות חסרת מעצורים. ואולם בטרם יהפוך ספר החוקים לתמונת ראי עגומה של המציאות, ראוי שייעשה מאמץ להגן בדרכים אחרות על חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה.

לנוכח זאת אנו מבקשים שתשים קץ להופעתם של שוטרים רעולי פנים בהפגנות או בכל פעילות אחרת הכרוכה במפגש עם קהל. עוד נבקשך ליזום אמצעים משמעתיים נגד מפקדים שהנחו, או ינחו בעתיד, את פקודיהם לטשטש את זהותם באמצעות כיסוי הפנים או בכל דרך אחרת.

ככל שלדעתך יש בדוגמאות שהבאנו לעיל נסיבות, שהצדיקו חריגה מן הכלל האוסר על שימוש בכיסוי פנים, נודה לקבלת הסברים על טיבן של נסיבות אלו ועל העיגון החוקי להסתרת הפנים בעטיין.

 

בכבוד רב ובברכה,

אבנר פינצ'וק, עו"ד