למעלה מ-80,000 תושבים ערבים בנגב מתגוררים בכ-35 כפרים בלתי מוכרים, שרבים מהם מונים מאות ואף אלפי תושבים. המדינה מסרבת להכיר בכפרים אלה ולספק לתושביהם את השירותים, התשתיות והזכויות הבסיסיים ביותר, והם חיים בתנאים מחפירים, בלי מים זורמים או חשמל, בלי כבישים ומערכת ביוב, ובלי אפשרות לבנות את בתיהם כחוק, כשחרב הריסות הבתים מרחפת מעל לראשם. זכויותיהם לקיום בכבוד, לחינוך, לבריאות ולשוויון נפגעות קשות. מטרת המדינה היא לפנות את האוכלוסייה הערבית בנגב מכפריה (שרובם היסטוריים) ולרכזם במספר מצומם של עיירות, שאינן תואמות את צורכיהם ואת אורח חייהם, תוך פגיעה בזכותם לשוויון ולתרבות. במהלך השנים, החל משנות ה-90', הוכרו כ-10 כפרים בלבד, והם נמצאים בהליכי תכנון. לאוכלוסייה היהודית בנגב, לעומת זאת, יש אפשרות לבחור להתגורר במגוון ישובים, הכוללים עשרות ישובים כפריים וקהילתיים קטנים (שבחלקם מתגוררות 20 משפחות) וכ-60 חוות בודדים.
ביוני 2007 הובאה לידיעת הציבור תוכנית המתאר המחוזית החלקית למחוז הדרום, תמ"מ 23/14/4 – תוכנית מטרופולין באר שבע. על אף שמוסדות התכנון התחייבו, בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשנת 2000, שתוכנית זו תתן מענה לצרכי תושבי הכפרים הבלתי מוכרים שבנגב, ממשיכה התוכנית מדיניות תכנונית מפלה וגזענית, התוכנית לא מסמנת את הכפרים הבלתי מוכרים על המפה, וה"פתרון" היחיד שהיא מציעה הוא הכרה בשני כפרים נוספים בלבד, וסימון כמחצית מהשטחים שהתושבים מחזיקים בהם כיום כ"אזור כפרי חקלאי משולב", המיועד בעתיד להקמה של יישובים בהליך מזורז יותר. אולם המנגנון התכנוני המתגבש להקמה עתידית של ישובים נעדר קריטריונים, לוחות זמנים או אחריות של המדינה לתהליך.
במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר הגישו ארגוני זכויות אדם ותושבי הכפרים הבלתי מוכרים למועצה הארצית לתכנון ולבניה התנגדויות לתוכנית המתאר. האגודה לזכויות האזרח הגישה התנגדויות עבור שישה מהכפרים, בשם כ-200 מתושביהם. חמש מההתנגדויות (רכמה, ואדי אל-נעם, א-סרה, ח'שם-זנה ואל-ע'רא) הוכנו ונכתבו יחד עם מתכנני עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון – נילי ברוך, עפר לרנר וסזאר יהודקין, ולהתנגדות השישית (סעווה) צורפה חוות דעת תכנונית של ענאיה בנא מהמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. בחירת הכפרים והעבודה על ההתנגדויות נעשתה בשיתוף המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, נציגי הוועדים המקומיים בכפרים, הפורום לדו-קיום (בא-סרה), ועמותת מחויבות שמארגנת קבוצת למידה ופעילות של תושבים יהודים בירוחם, אשר בחרו להצטרף להתנגדות של רכמה. המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים הגישה התנגדויות בשם שבעה-עשר כפרים נוספים, וארגון עדאלה הגיש התנגדות נוספת (יחד עם עמותת במקום). במקום, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ופרופ' אורן יפתחאל הגישו התנגדויות כלליות לתכנית.
את ההתנגדויות שהגישה האגודה כתבה עו"ד באנה שגרי בדארנה, בסיוע רכז השטח של האגודה סלימאן אבו-זאיד, המתמחות אירית בלאס ומיטל שרון, פרופ' אורן יפתחאל, עורכי הדין מיכל פינצ'וק, דן יקיר ועאוני בנא, ועורכי הדין המתנדבים ח'דר אלמחדי, אנואר אלחג'וג וסאמי אבו-עאיש.
