העתירה הוגשה בעקבות גירושם של 48 מבקשי מקלט למצרים על ידי צה"ל בשבוע שעבר, כיממה לאחר שחצו את הגבול, לפי הנוהל המכונה "החזרה חמה". רובם המוחלט היו אזרחי סודן וביניהם לפחות 18 ילדים, אשר לפי דיווחי האו"ם נעצרו כולם במצרים עם גירושם. גירושם התבצע בלי שהתאפשר לאיש מהם להשמיע את טענותיו בפני הגורמים המוסמכים להורות על גירושם; בלי שהתאפשר לאיש מהם לפנות אל נציבות האו"ם לפליטים לצורך הגשת בקשת מקלט בישראל; בלי שנבחנו טענותיהם בדבר הסכנה העשויה להישקף להם אם יגורשו; בלי שניתנה להם הזדמנות לפנות לארגוני זכויות אדם שיסייעו להם למצות את זכויותיהם; ובלי שנתקיימו התנאים הנדרשים להבטחת שלומם במצרים.
הבוקר (28.08.07) הוגשה העתירה לבית המשפט העליון ע"י שישה ארגוני זכויות אדם: מוקד סיוע לעובדים זרים, התוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תא, האגודה לזכויות האזרח בישראל, רופאים לזכויות אדם , המרכז לפלורליזם יהודי ואס"ף. בית המשפט מתבקש בעתירה לחדול משימוש בנוהל ההחזרה החמה, וככלל למנוע גירוש מבקשי מקלט בלי שינקטו הפעולות הבאות ביחס לכל מגורש:
א. לאפשר לו לפגוש בנציגי נציבות האו"ם לפליטים בישראל ולהגיש בקשה למקלט בישראל בהתאם ל"נוהל הסדרת הטיפול במבקשי מקלט בישראל", ולמצות את ההליכים הקבועים בו.
ב. לערוך בדיקה אינדיבידואלית בדבר טענתו לרדיפה או לחשש אחר לשלומו – הן במדינת מוצאו והן במדינה אליה הוא מגורש – בטרם הוצאתו אל הפועל של הגירוש;
ג. לערוך לו שימוע על ידי הגורם המוסמך בטרם הוצאת צו גירוש, בין שהגירוש נעשה מכוח חוק הכניסה לישראל או החוק למניעת הסתננות.
ד. במשך פרק הזמן שבין מעצרו לבין גירושו, לא לחסום גישתו לארגוני זכויות אדם או לגורמים אחרים, העשויים לסייע בידו למצות את זכויותיו בטרם גירושו.
בשל הסכנה העלולה להיגרם לחיי אדם בהפעלתו של הנוהל, מתבקש בג"ץ לתת צו ביניים האוסר על שימוש בו עד להכרעה בדבר חוקיותו.
בחודשים האחרונים גבר זרם הנכנסים לישראל דרך גבולה הדרומי עם מצרים. רבים מן הנכנסים הם מבקשי מקלט, הטוענים כי אם יגורשו, תישקף סכנה לחייהם או לשלומם הגופני. חלק מן הנכנסים מקורם בחבל דרפור שבמערב סודן, בו מתחוללים אירועים, שהוגדרו על ידי מדינות רבות כרצח עם, ושהוגדרו על ידי האו"ם כאסון ההומניטרי הקשה ביותר המתרחש כיום בעולם. אחרים מקורם בדרום סודן, באריתריאה, בקונגו ובחוף השנהב, מדינות אשר נציבות האו"ם לפליטים מכירה באיסור לגרש לתחומן בשל המצב השורר בהן, ומדינת ישראל אינה מגרשת אליהן מבקשי מקלט. אחרים נמלטו מרדיפה אישית על רקע שונה.
ביום 1.7.07 הודיעה לשכת ראש הממשלה על ה"פתרון" שנמצא לסוגיית מבקשי המקלט: גירוש כל הפליטים הנמלטים לישראל למצרים. אחת הפרקטיקות שהוזכרו בעניין זה הוא הפעלת נוהל ה"החזרה החמה", המתיר גירוש מיידי למצרים של מבקשי מקלט שאך הגיעו ללא צווי גירוש, ובלי שאלו אושרו על ידי ערכאה שיפוטית. עמדת המדינה, שהארגונים מערערים בעתירה על ביסוסה המשפטי, היא שאין מדובר בגירוש אלא ב"מניעת כניסה".
עורכי הדין ברמן ובן דור טוענים בעתירה שהנוהל אינו חוקי: הוא מהווה הפרה בוטה של עקרון יסוד במשפט הבינלאומי, האוסר על גירושו של אדם למקום בו יועמדו חייו, חירותו או שלמות גופו בסכנה. גירוש ללא בדיקה אינדיבידואלית וללא מתן אפשרות להגיש בקשה למקלט, אינו עומד בדרישות עקרון זה, המעוגן הן במשפט הישראלי והבינלאומי.
אל הטענות המשפטיות מצטרפים דיווחים המעידים על כך שמצרים אינה מספקת הגנה ראויה לפליטים: דיווחים על הרג חסר הבחנה של מבקשי מקלט, המנסים להיכנס לישראל, על ידי הצבא המצרי, אודות מקרה בו כמעט גורשו בעבר פליטים סודניים ממצרים לסודן לאחר שגורשו מישראל למצרים, אודות מעצרים שרירותיים של פליטים במצרים, ואודות תנאי מעצר בלתי אנושיים במצרים.
