להפסיק גביית חובות בירושלים המזרחית באמצעות "מחסומי גבייה"

האגודה עתרה לבג"ץ נגד רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי ומשטרת ישראל, בדרישה להפסיק לאלתר את השימוש במחסומי משטרה לצורך גביית חובות. מחסומים אלה מופעלים בהעדר כל סמכות חוקית ופוגעים קשות בזכויות אדם

האגודה לזכויות האזרח עתרה הבוקר (8.8.07) לבג"ץ נגד רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי ומשטרת ישראל, בדרישה להפסיק לאלתר ובאופן מוחלט את השימוש במחסומי משטרה לצורך גביית חובות. מדובר במחסומים המופעלים בעיקר בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית. את העתירה הגישה עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח, בשם האגודה, בשמם של ארבעה מתושבי ירושלים המזרחית, שזכויותיהם נפגעו עקב הפעלתם של מחסומים אלה, ובשם שלושה ארגונים פלסטיניים מירושלים המזרחית: מרכז הפעילות הקהילתית באוניברסיטת אל-קדס, מרכז אלקודס לזכויות חברתיות וכלכליות, ומרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם.
הסמכות המשטרתית להקים מחסומי דרכים, מסבירה עו"ד ניר בעתירה, מוגבלת בחקיקה לתכלית של שמירה על ביטחון הציבור בלבד. השימוש במחסומים כאלה לשם גביית חובות – כפי שנעשה באורח שגרתי בירושלים המזרחית – לא אושר מעולם בידי המחוקק. אף על פי כן, מאמצות הרשויות שיטות עבודה הנהוגות בידי עבריינים בשוק האפור, תוך סחטנות, הפעלת איומים ואולטימטומים, ומבלי שניתן לאדם להתגונן או לערער על החלטותיהן ועל פעולותיהן.

בעתירה מוסבר כי שיטת גבייה זו מופעלת כמעט אך ורק בירושלים המזרחית, שם מוצבים מחסומים כאלה בכבישים מרכזיים בין שכונות פלסטיניות, בתדירות של פעם בשבוע-שבועיים. כל כלי רכ,שעובר בכביש מעוכב, ואם נמצא כי תלוי ועומד חוב כנגד בעל הרכב או מי מבני משפחתו, נדרש הנהג להסדיר את החוב במקום, ולא – מעוקל הרכב מיידית.

בעתירה מודגש כי מדובר במחסומים המוצבים אך ורק לשם גביית חובות. בניגוד לטענת המדינה – כאילו גביית המסים נלווית למחסומים שמטרתם העיקרית הינה ביטחונית – נאספו עדויות רבות, שאין הדבר כך. זאת ועוד, המשטרה מהווה במחסומים אלה מעין "חברת אבטחה" של רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי, ואף מקבלת תשלום עבור כך. בין היתר ברור הדבר, שכן שורה של תצפיות על מחסומים שכאלה העלתה, כי השוטרים במקום כלל אינם עוסקים בבדיקות בטחוניות בכלי הרכב או בחפצי הנוסעים, ואפילו לא בודקים את תעודותיהם.

עו"ד ניר מדגישה בעתירה, כי פרקטיקת מחסומי הגבייה אינה חוקית, שכן הדרך היחידה לגביית חובות, הפתוחה בפני הרשויות, היא בדרך הקבועה בפקודת המסים (גביה), המחייבת את הרשויות להוציא כתב הרשאה לגובי המס, על פיו יכולים הגובים להגיע לבית החייב ולעקל את מיטלטליו. בשום אופן לא מתירה פקודה זו עיקול כלי רכב באמצעו של רחוב. יצוין, כי על אף שורה של פניות מצדה של האגודה לזכויות האזרח אל הרשויות והתראות בדבר אי-חוקיותה של שיטת גבייה זו, לא נפסק השימוש במחסומי הגבייה.

מעבר לאי החוקיות הברורה שבהפעלת מחסומי הגבייה, הם גם פוגעים קשות בתושבי השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית, הן במעוכבים במחסומים עצמם והן בכלל תושבי השכונות הסמוכות, כתוצאה מפקקי תנועה קשים שיוצרים המחסומים. אם כן, עיכוב התושבים מהווה חריגה מסמכות המשטרה, ומעלה חשד לשימוש פסול ומפלה בסמכויות השיטור, תוך פגיעה בזכות לכבוד, בזכות לשוויון, בזכות לחירות ובחופש התנועה, בזכות להליך הוגן ובזכות לפרטיות, כמו גם בזכויות לפרנסה, לחינוך ולבריאות, שנגרמות בשל פקקי התנועה, שגורמים מחסומי הגבייה שלא לצורך.
העתירה מגוללת בפתיחתה, כדוגמא לשימוש הפסול ב"מחסומי הגביה", את סיפורו של "האזרח ק.", ההיסטוריון ד"ר עאדל מנאע, שהינו אחד העותרים בעתירה. בשעת בוקר מוקדמת של יום ה-7 במרץ 2006 יצא מנאע מביתו שבירושלים לכיוון האוניברסיטה העברית בהר הצופים. לאחר נסיעה של כמאתיים מטרים בלבד עיכבו אותו שוטרים במחסום, כפי שעיכבו גם נהגים נוספים, ולאחר שמסר להם את מסמכיו המזהים כנדרש, הודיעו לו כי תלוי נגדו חוב במס רכוש וכי את מחציתו, סך של 7,400 ש"ח, עליו לשלם במזומן בתוך 30 דקות, אחרת יעוקל רכבו וייגרר משם. מנאע ידע אמנם כי עניין כלשהו תלוי ועומד בינו לבין מס רכוש, בעקבות רכישה של חלקת אדמה בעבר, אולם היה תחת הרושם, כי העניין מצוי בהליך של הסדר, שכן עורך דינו טיפל בעניין ואף דיווח לו, כי בחשבונו במס רכוש צבורה יתרה, שתוחזר לו בקרוב.
מחאותיו של מנאע לא שיכנעו את השוטר, והוא נאלץ להותיר את רכבו במחסום וללכת ברגל לביתו. הוא שב למחסום בלוויית שכנו, עורך דין במקצועו, והשניים ניסו להסדיר את העניין מול גובי המס. הצעותיו של מנאע לשלם את הסכום הנדרש בצ`ק או באמצעות כרטיס אשראי סורבו, והוא נאלץ להמתין עד לפתיחת סניפי הבנקים, עשה דרכו ברגל אל סניף הבנק, משך את סכום הכסף הנדרש ושב למחסום, שם שילם את הסכום במזומן וקיבל את מפתחות הרכב שנלקחו ממנו קודם לכן. כשלושה שבועות לאחר האירוע הטראומטי, קיבל מנאע מכתב מרשויות המס, בו דווח כי (אכן) נזקפת לו יתרת זכות של 26,005 ש"ח, וזו הופקדה בחשבונו כעבור כמה חודשים.

מעבר לטעות המינהלית החמורה, שבשלה נחשד כבעל חוב, הרי שפעולות נציגי החוק, שעמן נאלץ מנאע להתמודד באותו בוקר – עיכוב בידי שוטר באמצע רחוב סואן, הכרזתו כעבריין מס, הורדתו מרכבו והצורך לגייס בבהילות סכום כסף נכבד תחת איום בעיקול הרכב, מבלי כל יכולת לערער על דרישת התשלום – מצביעות על החומרה הרבה במעשי הרשויות בעניינו של מנאע, ובמחסומי הגביה בכלל.

נוכח הפגיעות הקשות בזכויותיהם של המעוכבים במחסומים אלה, ונוכח קשיי התנועה הנגרמים בעטיים לכלל התושבים המשתמשים בדרכים, שבהן מוצבים המחסומים, מתבקש בג"ץ להורות על הפסקתה לאלתר ובאופן מוחלט של שיטת גבייה זו.


בג"ץ 6824/07

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות להליך הוגן,הזכות לכבוד,הזכות לפרטיות,הזכות לשוויון,זכויות אזרחיות,זכויות תושבי ירושלים המזרחית,חופש התנועה והגדר

סגור לתגובות.