חקיקה אנטי דמוקרטית

מתוך: סיכום מושב הכנסת – קיץ 2011

ועדת חקירה לארגונים – שתי הצעות, של ח"כ דני דנון ושל ח"כ פאינה קירשנבאום, להקמת ועדת חקירה לבדיקת מקורות המימון של ארגונים. סטאטוס: נדון בוועדת הכנסת ב-31 בינואר 2011, וב-2 בפברואר 2011 קיבל אישור כתב מינוי. לאחר חוות דעת קשה של היועץ המשפטי של הכנסת ב-21 בפברואר 2011 פורסם כי עקב התרחבות ההתנגדות של חברי כנסת ושרים להקמת הוועדות, היוזמה לא תקודם על ידי ישראל ביתנו בהיעדר רוב להעביר אותה במליאה. ניסיון להעלות את ההצעות למליאה לאישור ב-16 במרץ 2011 נכשל אף הוא בהיעדר רוב. ביולי 2011, פחות משבוע לאחר אישור חוק החרם בכנסת, הובאו שתי ההצעות להקמת ועדת חקירה לאישור המליאה, אך בעקבות לחץ ציבורי ובינלאומי הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא אינו תומך עוד בוועדות החקירה, ואף אפשר חופש הצבעה בקואליציה. ב-20 ביולי 2011 דחתה הכנסת את ההצעות להקים ועדת חקירה.

הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011 לפי הצעת החוק המקורית שהניחו ח"כ אלקין ואחרים, מי שיוזם, מקדם או מפרסם חומר שעשוי לשמש כבסיס מידע להטלת חרם – עובר עוולה נזיקית ועבירה פלילית, והוא יחויב בפיצוי הנפגע כלכלית מהחרם, לרבות פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק של 30 אלף ש"ח. לגבי אזרח זר – תיאסר כניסתו לישראל למשך 10 שנים וניהול עסקים בישראל, ולגבי מדינה זרה – לא יועברו אליה כספים שחייבים לה מישראל, וניתן אף יהיה לפצות מתוכם את הנפגעים. גם היא לא תוכל לנהל עסקים בישראל. ואם לא די בכך – כל זה יחול רטרואקטיבית לשנה.

בוועדת השרים לחקיקה לא אושרו הסעיפים הנוגעים לאזרחים ומדינות זרות, כנראה מטעמים של יחסי חוץ, וכן לא הסעיפים הרטרואקטיביים (סעיפים 5, 6, 8). הנוסח אושר לקריאה ראשונה ביום 15.2.11. הוגשה בקשה לרביזיה שנדונה ביום 28.2.11, והוחלט לקבל נוסח חלופי (שהוכן בשיתוף עם הייעוץ המשפטי ומשרד המשפטים). בנוסח זה הוסרה העבירה הפלילית, ונקבע כי רק מי שקורא לביצוע חרם ייכלל בחוק ולא כל מי שמשתתף בו. כן הוסף סעיף הקובע כי המדינה תוכל לקבוע כי חברה שתנקוט בחרם, ניתן יהיה שלא לשתפה במכרזים של המדינה. הצעת החוק בנוסח החדש עברה במליאה בקריאה ראשונה ב-7.3.11. בדברי ההסבר במליאה ציינו יוזמי החוק ותומכיו כי יפעלו להרחבתו, ולהחזרת הסעיף הפלילי לתוך החוק.

ביום 27.6.11 נדונה הצעת החוק בוועדת חוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. יוזמי החוק ותומכיו הוסיפו סעיף חדש, ובו שורה של סנקציות שעשויות לפגוע בעיקר בעמותות או בחברות שנוקטות בחרם: הסרת ההגדרה "מוסד ציבורי" המקנה פטור ממס על תרומות לעמותות, וכן ביטול ההטבות לחברות או למפעלים מכוח החוקים לעידוד השקעות הון, מחקר ופיתוח בתעשייה וערבויות מדינה. כך, עשויות להישלל ההטבות מבעלי מפעל שיצהירו בפומבי כי אינם רוכשים אספקה שיוצרה בשטחים.

האגודה לזכויות האזרח לקחה חלק פעיל בהתנגדות להצעת החוק, מאחר שזו מפלה לרעה בעלי עמדות פוליטיות מסוימות בישראל, ובראש ובראשונה מי שמבקשים למחות נגד הכיבוש וההתנחלויות. זהו עוד אחד בסדרת חוקים שהרוב הפוליטי מחוקק על מנת לנטרל את המיעוט הפוליטי המתנגד לעמדתו. מטרתו של החוק לפעול בראש ובראשונה נגד חרמות לגיטימיות של מוצרי ההתנחלויות, ובתוך כך הוא פוגע באופן קשה בכלי מחאה בלתי אלים, חוקי ולגיטימי, המקובל בעולם כולו (וגם בישראל), וזאת תוך פגיעה בחופש הביטוי, המחאה וההתאגדות של אזרחי המדינה.

סטאטוס: הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב-14.10.10, בקריאה ראשונה – ב-7.3.11, הנוסח לקריאה שנייה ושלישית אושר ב-27.6.11. החוק אושר במליאה ב-11.7.11.

הצ"ח שירות המדינה (מינויים) (תיקון – אפליה מתקנת), התש"ע-2009 (חמד עמאר) – הצעת החוק מבקשת לתת העדפה בקבלה לעבודה בשירות המדינה למי ששירתו שירות צבאי או לאומי. ההצעה מפלה אוכלוסיות מיעוטים וכן אנשים שלא שירתו בצבא ו/או בשירות לאומי כדין, ואף סותרת את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואת ההעדפה המתקנת שנקבעה כיעד על ידי הממשלה. סטאטוס: עברה בקריאה טרומית ב-26 בינואר 2011, הנוסח לקריאה ראשונה אושר בוועדת החוקה, חוק ומשפט ב-22 במאי 2011. בעקבות התערבות היועץ המשפטי לממשלה הוקפא לעת עתה קידום הצעת החוק.

הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – לשון הרע על ציבור ועל רשויות המדינה), התשע"א-2011, פ/2937/18 (יעקב כץ ואחרים) – הצעת החוק מבקשת לאפשר תביעת דיבה ואף העמדה לדין פלילי נגד מי שמדבר סרה במדינת ישראל או בגופיה, וכן לאפשר לאדם המשתייך לציבור מסוים שנגדו כוונה אמירה להגיש תביעה אזרחית. דברי ההסבר של החוק לא מסתירים כי הכוונה היא לאפשר תביעות ואף העמדה לדין של ארגונים שמוסרים מידע על הפרות של זכויות אדם ושל דיני המלחמה על ידי הצבא. סטאטוס: הונחה ב-7 בפברואר 2011, עברה בוועדת שרים לענייני חקיקה ב-11 ביולי 2011. שר המשפטים והשר מרידור הגישו ערר שטרם נדון, משמע בשלב זה הממשלה מתנגדת לחקיקה.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי הכנסה למוסדות ציבוריים המקבלים תרומה מישות מדינית זרה), התשע"א-2011 (פאינה קירשנבאום) – עוד הצעה המכוונת לפגוע בארגוני זכויות האדם והחברה האזרחית. הצעת החוק מבקשת לשלול מארגונים ללא מטרות רווח המקבלים כספים מ"ישות מדינית זרה" את הזכות הניתנת להם לפטור ממס הכנסה; ולקבוע כי הכנסותיהם ימוסו בשיעור של 45%. כן מוצע להחריג מן ההצעה ארגונים המקבלים תקצוב מהמדינה, במטרה להותיר את הפטור ממס לארגונים הפועלים לקידום החברה הישראלית בתחומים כמו רווחה וחינוך, ולמקד את הפגיעה בארגוני זכויות האדם. סטאטוס: מזה מספר שבועות מנסים להעלות את ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך המועד נדחה, ככל הנראה, בעקבות לחץ של משרד החוץ ושל גורמים נוספים החוששים מהשלכות החוק על תדמיתה של ישראל.

הצעת חוק העמותות (תיקון – איסור תמיכה של ישות מדינית זרה בעמותות פוליטיות בישראל), התשע"א-2011 (אופיר אקוניס) – עוד הצעת חוק שמטרתה רדיפת ארגוני זכויות האדם. לפי הצעת החוק עמותות יורשו לקבל תרומות מ"ישות מדינית זרה" בסכום שלא יעלה על 20,000 ₪ לשנה. בהסבר להצעת החוק נאמר כי "ארגונים רבים הפועלים תחת מסווה של 'ארגוני זכויות אדם' ובאים להשפיע על השיח הפוליטי, אופייה ומדיניותה של מדינת ישראל." סטאטוס: הצעת החוק בנוסחה הראשון נפלה בוועדת שרים בשל היותה רחבה מדי ופוגעת במגוון רחב של עמותות. ח"כ אקוניס הניח הצעת חוק חדשה, המצמצמת את הפגיעה רק לארגוני שלום וזכויות אדם. מזה מספר שבועות מנסים להעלות את ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך המועד נדחה, ככל הנראה, בעקבות לחץ של משרד החוץ ושל גורמים נוספים החוששים מהשלכות החוק על תדמיתה של ישראל.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות בהליכי מינוי שופטים לבית המשפט העליון ובמינוי הנשיא והמשנה לנשיא בית המשפט העליון), התשע"א-2011 (יריב לוין)-  מטרת ההצעה היא קיום שימוע ציבורי לשופטי בית המשפט העליון, אשר בחירתם ומינויים יהיו תלויים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הדבר מהווה פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות ומערכת האיזונים העדינה שביניהן, ההצ"ח הופכת את הליך הבחירה של שופטים לבימ"ש העליון לפוליטי באופן מוחלט, מבלי לאמץ איזונים המקובלים במקומות אחרים, בהם הבחירה של השופטים היא פוליטית. סטאטוס: ההצעה הונחה על שולחן הכנסת וטרם הובאה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה לקביעת עמדת הממשלה.

חזרה לסיכום מושב הכנסת – קיץ 2011

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: דמוקרטיה,יוזמות אנטי-דמוקרטיות

סגור לתגובות.