האגודה לזכויות האזרח עתרה הבוקר (17.1.07) לבג"ץ נגד שר הפנים, מפקד כוחות צה"ל ביהודה והשומרון ואלוף פיקוד הדרום, בדרישה להורות על ביטולו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), אשר תוקפו הוארך השבוע בשלושה חודשים נוספים. את העתירה הגישו עורכי הדין שרון אברהם-ויס, עודד פלר ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח.
ביום 14.5.06 נתנו אחד עשר שופטי בג"ץ את פסק דינם בעתירות בעניין חוקתיותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה). שישה מבין 11 השופטים פסקו שהחוק, המונע מבני-זוג פלסטינים של אזרחי ישראל ותושביה אפשרות לקבל מעמד חוקי במדינה, הינו בלתי-חוקתי. זאת על רקע פגיעתו בזכות לחיי משפחה ובזכות לשוויון. חמישה משופטי ההרכב היו תמימי דעים, שבשל אי חוקתיותו, על החוק להתבטל בתוך חצי שנה ממועד מתן פסק הדין. שופט נוסף, אדמונד לוי, סבר, שבשל אי-חוקתיותו, החוק לא יוכל להמשיך ולעמוד, ועל המדינה לגבש הסדר אחר תחתיו בתוך תשעה חודשים. הוא ציין, כי ספק "אם יוכל החוק להתמיד ולצלוח את הביקורת השיפוטית גם בעתיד". על אף דברים אלה, המשיך החוק לעמוד בתוקפו, ומאז ניתן פסק הדין הוארך תוקפו, ככתבו וכלשונו, פעמיים. השבוע הוארך תוקפו של החוק למשך שלושה חודשים נוספים, עד ליום 15.4.07.
משמעות הדברים, נאמר בעתירה, היא כי בניגוד לעמדת רוב שופטי ההרכב, החוק, על פגיעותיו החריפות והבלתי חוקתיות בזכות לחיי משפחה ובזכות לשוויון, ממשיך לעמוד בתוקפו גם כיום – שמונה חודשים מאז פסק הדין – וימשיך לעמוד בתוקפו לפחות אחד עשר חודשים לאחריו. הלכה למעשה, מאז חודש מרץ 2002 אין פקידי משרד הפנים מטפלים בבקשות חדשות למתן מעמד לפלסטינים בישראל, תחילה על יסוד הוראתו של שר הפנים דאז, אלי ישי; לאחר מכן על יסוד החלטת הממשלה, ומאז קיץ 2003 – בהתאם להוראת השעה, שתוקפה מוארך מעת לעת. זאת ועוד, הצעת חוק ממשלתית, שהכנסת החלה לדון בה, מבקשת לאשר את הארכת תוקפו של החוק בשנתיים נוספות, להרחיב את היקפו ולהכניס בו הגבלות נוספות. עובדת היותן של ההגבלות תקפות כבר כחמש שנים, כמו גם הכוונה להאריכן לתקופה ממושכת נוספת, אינה עולה בקנה אחד עם טענת המדינה, כי מדובר "באיזון לשעה" "בעל אופי זמני בלבד". בפועל, מציינים עורכי הדין, נוצר משטר משפטי, אשר "מפלח את נימי נפשה של הדמוקרטיה הישראלית ומרעיל את יסודות קיומה", תוך שהוא "פוצע במרקם חייהן של מאות משפחות – נשים, גברים וטף שלא חטאו בדבר – ושומט תחת רגליהן כל בסיס ליציבות". חלוף הזמן, נאמר עוד, מחזק את החשש מפני מעצרו ומפני גירושו של בן משפחה, מגביר את תחושת ההשפלה ואת העלבון הצורב, ומעצים את כאבן של המשפחות.
בעתירה מודגשת גם תוצאתו הגזענית של החוק, אשר באה לידי ביטוי בהחלת מדיניות פוגענית ושונה על המיעוט הערבי בישראל, אשר מטבע הדברים הוא הציבור, המקים תאים משפחתיים עם בני זוג פלסטינים בישראל. זאת בנוסף לעצם האפלייה הפסולה על בסיס המוצא הלאומי של בני הזוג עצמם ולפגיעה הקשה של החוק בזכות הבסיסית לחיי משפחה.
בשל הסבל המתמשך ואי-הוודאות הקשה, שנגזרו על משפחות רבות, מתבקש בית המשפט לקבוע דיון דחוף בעתירה.
בג"ץ 544/07
