שבועיים וחצי לאחר תחילתה של שנת הלימודים, מאות – אם לא אלפי ילדים במזרח ירושלים – יושבים בבית, בהעדר מקומות עבורם במערכת החינוך הציבורית. רבים אחרים נאלצים ללכת לבתי ספר פרטיים, בעלות של אלפי שקלים בשנה, הנופלת על כתפי הוריהם. כל זאת בעקבות הזנחה רבת-שנים מצדן של ממשלת ישראל ושל עיריית ירושלים.
המחסור הרב בכיתות לימוד, העומד כיום על לפחות 1,350 כיתות חסרות, וצפוי להגיע בתוך ארבע שנים לכ-1,900 כיתות, פוגע קשות בתנאי הלימוד, מותיר ילדים רבים מחוץ למעגל הלימודים, ומכריח אחרים ללמוד בתנאים קשים, בצפיפות רבה, ותוך פגיעה קשה בבטיחות התלמידים ובאיכות הלימודים. בחלק ממוסדות הלימוד, נאלצים הילדים ללמוד בדירות פרטיות, שנשכרו לשמש ככיתות, על אף שאינן מתאימות לצורך זה, ולעתים אף ללמוד בשתי משמרות – בוקר ואחר הצהריים. מצב זה נמשך מזה שנים, ואף החמרתו היתה צפויה מראש, אולם רשויות המדינה לא פעלו כנדרש למנוע התדרדרות זו.
לשם התמודדות עם המצב הקשה בתחום החינוך במזרח העיר, קמה בעת האחרונה הקואליציה לקידום החינוך הערבי בירושלים, המאגדת את איחוד ועדי ההורים של מזרח ירושלים, עמותת עיר עמים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, חבר מועצת העיר, פפה אללו, והמינהל הקהילתי לפיתוח בית חנינא. במסיבת עתונאים, שקיימה היום הקואליציה במזרח העיר, הציגו חבריה את ההתארגנות החדשה, שמטרתה להיאבק למימוש זכותם של כל ילדי העיר לקבל חינוך חובה חינם, כמתחייב בחוק. הקואליציה פנתה בחודשים האחרונים אל שרת החינוך, מנכ"ל משרד החינוך ואל ראשי מינהל החינוך בעיריית ירושלים, בתביעה כי ידאגו למימוש זכותם של ילדי מזרח העיר לקבל חינוך ציבורי כחוק, באופן ובאיכות זהה לזה, שמקבלים הילדים במערב העיר. הקואליציה הדגישה, כי בכוונתה להוסיף ולהיאבק הן לבניה מואצת של כיתות בעבור תושביה של מזרח ירושלים והן לכך, שהמדינה תישא בעלויות הלימוד של אותם ילדים, שבשל הזנחה מצד המדינה, נאלצים ללמוד בבתי ספר פרטיים, בעלות כספית גבוהה, וזאת עד לפתרון כולל של בעיית המחסור בכיתות.
להלן נוסח הפניה שנשלח ב-10.9.06 למנכ"ל משרד החינוך.
לכבוד
מר שמואל אבואב
מנכ"ל משרד החינוך
משרד החינוך
ירושלים
בפקס: 02-5602336
שלום רב,
הנדון: רישום תלמידים ממזרח ירושלים לבתי הספר
במכתבינו מימים 3.9.06, 4.9.06, 5.9.06, 6.9.06, 7.9.06 ו-10.9.06 לגב` סוהיילה אבו גוש, ממונה וסגנית מנהל מנח"י למגזר הערבי, שהועברו אליך בהעתק (ומצ"ב לנוחותך), העברנו לעיריית ירושלים את פרטיהם של 131 ילדים, תושבי מזרח ירושלים, שעדיין לא נקלטו במערכת החינוך העירונית בשנת הלימודים תשס"ז, שנפתחה בשבוע שעבר.
עד עתה, למרות פניות חוזרות ונשנות בכתב ובעל פה, ולמרות דחיפות הנושא, לא קיבלנו תשובה רשמית באשר לטיפול בפניותינו. יחד עם זאת, משיחותי עם העוזרת לממונה עולה כי עיריית ירושלים מטפלת אך ורק בקליטתם של הילדים שברשימות המיועדים ללמוד בגן חובה ובכיתה א`. שאר הילדים, כך נמסר לנו, יקלטו על בסיס מקום פנוי, אולם מכיוון שהמצב קשה ביותר לא נראה שימצא להם מקום. לדברי העוזרת לממונה, כל כמה שהדבר כואב, אין מה לעשות בעניין זה, כיוון שממילא אין על העירייה חובה חוקית לקלוט את התלמידים מכיתה ב` ומעלה.
גישה זו אף חזרה בתגובת מנח"י לכתבתה של רלי כהן בעיתון "כל העיר" מסוף השבוע האחרון (8.9.06), בה נאמר: "בכל מערכת החינוך מתקבלים כל התלמידים לגנים ולכתות א`. בשאר הגילאים מתקבלים התלמידים על בסיס מקום פנוי, על פי החלטת בג"ץ".
אנו תמהים על תגובה זו וגישה זו של עיריית ירושלים, המנוגדת לחוק. כידוע, חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, קובע חובת לימוד מגיל חמש עד גיל שש עשרה, ומטיל על המדינה את האחריות למתן החינוך בחינם. בצד חובה זו, קיימת גם הזכות להמשך לימודי תיכון חינם עד גיל שמונה עשרה. יצויין כי הזכות לקבל חינוך חינם חלה הן לגבי בתי ספר במוסדות חינוך רישמיים והן לגבי בתי ספר במוסדות חינוך מוכרים שאינם רישמיים.
על כן, גישתה של עיריית ירושלים המבדילה בין ילדי הגן וכיתה א` לבין הילדים בשאר הגילאים פסולה ואינה חוקית. אף ההתייחסות ל"החלטת בג"ץ" כלשהי בעניין זה, אינה נהירה לנו, כיוון שלא קיימת ולא היתה יכולה להיות החלטת בג"ץ המגבילה את גיל הלימודים, כאשר דברו של המחוקק הוא כה ברור.
החובה החוקית לקיים את חובת וזכות הלימוד חינם במדינת ישראל חלה על משרד החינוך והרשות המקומית גם יחד, ואנו סבורים כי במקרים בהם מתרשלת הרשות המקומית בתפקידה זה, מתפקידו של משרד החינוך לדאוג לקיום החוק.
לפיכך, אנו מבקשים את התערבותך הדחופה בשינוי גישתה של עיריית ירושלים, ובדאגה לכך כי תאורגן בדחיפות מסגרת חינוכית לכל התלמידים ממזרח ירושלים, אשר עדיין לא נקלטו במערכת החינוך ועדיין ממתינים לפתיחתה של שנת הלימודים תשס"ז.
ברצוננו להזכיר, כי במקרה שמנח"י אינו מסוגל לקלוט את כל התלמידים ממזרח ירושלים במסגרות המוכרות, חלה על המדינה החובה לשאת בעלות לימודי התלמידים במוסדות חינוך פרטיים (סעיף 6(ג) לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949; וכפי שהוכר בפסיקת בית המשפט העליון, בג"צ 3463/00 ועד פוריה עלית נ` משרד החינוך, פ"ד נו(4) 203). על כן, אנו סבורים כי במקרים בהם לא יקלטו התלמידים במסגרת החינוך העירונית, יהיה על משרד החינוך לקחת בחשבון את מימון לימודי התלמידים בבתי ספר פרטיים.
אנו מצפים להתערבותך ולתשובתך הדחופה.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
