לנמק סירוב לאפשר מעמד בישראל לבני זוג של אזרחים

האגודה עתרה לבג"ץ: לחייב את משרד הפנים לנמק החלטות שלא לאפשר מעמד בישראל לבני זוג של אזרחים, ולקיים נוהל לסירוב לבקשות לאיחוד משפחות עליו הצהיר המשרד בפני בג"ץ

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד מדיניותו של משרד הפנים, לפיה לא ניתן כל פירוט לטעמים בטחוניים ו/או פליליים, שעל פיהם מסורבות בקשות למתן מעמד בישראל לבני זוג של אזרחים ישראלים. את העתירה הגיש, בימים האחרונים, עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח. לעתירה הנוכחית קדמה עתירה אחרת שהגישה האגודה, עתירה אשר נמחקה בדצמבר 2004, לאחר שמשרד הפנים התחייב בפני בג"ץ, כי למבקשי איחוד משפחות, שבקשתם סורבה מטעמים בטחוניים או פליליים, יימסר מידע באשר לסיבות הסירוב ונימוקיו. התחייבות זו אף עוגנה בנוהל, שהוצג בפני בית המשפט. אולם מתברר, כי מאז מחיקתה של אותה עתירה, לא חל בפועל כל שינוי במדיניותו של משרד הפנים, אשר אינו מיישם כלל את הנוהל עליו הצהיר בפני בג"ץ. עו"ד בנא מבקש על כן מבג"ץ לחייב את משרד הפנים לקיים את הנוהל שגיבש ולבטל את המדיניות, לפיה הוא נמנע מלפרט את טעמי הסירוב לאיחוד משפחות. כן מתבקש בג"ץ להורות למשרד הפנים לפרסם את הנוהל – המכונה "הערות גורמים בבקשות לאיחוד משפחות" – ברבים, כמתחייב מעקרונות היסוד של המשפט המינהלי.
העתירה הוגשה בשם בני משפחת חמודה: אב המשפחה, שהינו אזרח ישראלי, אשתו, תושבת קלקיליה בעבר, ושלושת ילדיהם. לפני מספר שנים (עוד בטרם החלטת הממשלה, שהקפיאה הענקת מעמד בישראל לבני-זוג פלסטינים של אזרחי המדינה, ובטרם נחקק חוק האזרחות) קיבלה הגברת שירין חמודה אשרה של תושב ארעי בישראל. אולם מזה כשלוש שנים, נמנע משרד הפנים מהארכת תוקף אשרתה הארעית, וזאת מטעמים בטחוניים עלומים ובלתי מנומקים, ועל כן גם ללא כל אפשרות לבטל או לשנות את ההחלטה, לערער עליה, או להוכיח כי מקורה בטעות. בשל כך, נותרה גברת חמודה ללא כל מעמד חוקי בישראל, והיא הפכה בעל כורחה לשוהה בלתי חוקית בארץ, דבר החושף אותה לעיכובים ומעצרים בידי משטרת ישראל, ולסכנה מתמדת של גירוש מהארץ. אי-הארכת אשרתה, מדגיש עו"ד בנא, פוגעת פגיעה חמורה ומיידית ביכולתה לנהל חיי משפחה תקינים ולטפל בילדיה. יובהר, כי חוק האזרחות (הוראת שעה), שבג"ץ בחר לאחרונה שלא להורות על בטלותו, אינו מונע הארכת תוקפו של מעמד בישראל, אשר אושר בטרם נחקק החוק ובטרם התקבלה החלטת הממשלה, שקדמה לו.

בנוסף למקרה של בני משפחת חמודה, מביא עו"ד בנא בעתירה מספר דוגמאות נוספות, אחדות מני רבות, מהן ניתן ללמוד, כי משרד הפנים אינו מיישם את הנוהל לסירוב לבקשות לאיחוד משפחות, עליו הצהיר בפני בג"ץ, וכי המשרד עדיין נמנע מלמסור נימוקים מפורטים בכל מקרה ומקרה של סירוב לבקשה כזו. עו"ד בנא מדגיש בעתירה, כי התנהלותו של משרד הפנים פוגעת בזכויות האדם של מגיש הבקשה ושל בני-משפחתו, ובראש ובראשונה – בזכות לחיי משפחה. הוא מוסיף, כי בפסק הדין שניתן לאחרונה בעניין חוקתיותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל נקבעה הזכות לחיי משפחה בישראל כזכות חוקתית. קביעה זו מטילה על משרד הפנים חובה מוגברת לנקוט במידת פירוט הולמת בכל מקרה של סירוב לבקשה למתן ו/או להארכת רישיון ישיבה בישראל לצורך איחוד משפחות, והכל כמתחייב ממעמדה של הזכות החוקתית ומההשלכות החמורות של כל פגיעה בה.

משרד הפנים, נאמר עוד בעתירה, מתעלם מחובת ההנמקה החלה על רשות שלטונית, חובה אשר מקטינה את החשש מפני החלטות שרירותיות או שגויות והתורמת לבניית האמון במערכת היחסים שבין הרשות לאזרח במדינה דמוקרטית. זאת ועוד, המשרד סוטה מכללי מינהל תקינים, כאשר הוא אינו מקיים את הנוהל, שהוא בעצמו התחייב למימושו, ולמעשה – אין הוא מקיים את פסק הדין, שניתן בעתירה הקודמת.

בג"ץ 4944/06

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: אזרחות ותושבות,הזכות לחיי משפחה,הזכות לחיי משפחה,זכויות אזרחיות,זכויות המיעוט הערבי

סגור לתגובות.