האגודה לזכויות האזרח עתרה היום (22.2.06) בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, בדרישה למנוע אפליה עדתית בקבלת תלמידות לסמינרים של רשת החינוך החרדי "בית יעקב". העתירה מופנית נגד משרד החינוך ועיריית ירושלים (כאשר מוסדות החינוך עצמם מצורפים כמשיבים נוספים). האגודה מבקשת, כי בית המשפט יורה למשרד החינוך ולעיריה להפעיל את סמכויותיהם – כל אחד בתחומו – ולקיים פיקוח על אמצעי המיון ושיטות הקבלה והרישום של מוסדות החינוך של הרשת, כמו גם להתנות את התמיכה הכספית במוסדות בקיומן של הוראות החוק בדבר איסור אפליה. העתירה הוגשה בידי עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח.
העתירה מתייחסת לפגיעה הקשה בזכויות יסוד של מאות תלמידות, כתוצאה מאפליה עדתית קשה בשלושה סמינרים יוקרתיים לבנות, השייכים לרשת "בית יעקב" בירושלים – מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים: בית יעקב – דרכי רחל ("הסמינר החדיש"), מכון בית יעקב למורות ("הסמינר הישן") ומרכז בית יעקב למורות ("הסמינר החדש"). עו"ד מרגלית מציינת בעתירה, כי משרד החינוך ועיריית ירושלים מתנערים מחובתם החוקית לפעול לביעור התופעה הפסולה ומאחריותם לפקח, כי מתקיימים במוסדות חינוך אלה הסדרי רישום וקבלה שוויוניים. רשויות אלה, היא מבהירה, בוחרות לעצום את עיניהן, ובכך לשדר הסכמה שבשתיקה לפגיעה חמורה בזכויותיהן ובכבודן של מאות תלמידות.
במוסדות החינוך, אליהם מתייחסת העתירה, מתחנכות תלמידות חרדיות, לאחר שסיימו 8 שנות לימוד בבתי ספר יסודיים של המגזר החרדי. כסמינרים הוותיקים ביותר, נהנים מוסדות אלה, הנתמכים בכספי ציבור, מיוקרה מיוחדת, והתחרות על מקומות הלימוד בהם קשה. מנגנון הקבלה הינו סבוך ונעדר כל שקיפות, וכללים של מינהל תקין הם ממנו והלאה. הקריטריונים לקבלה מערבים הישגים לימודיים, קשרים משפחתיים, עדה דתית, ארץ מוצא ואת מידת הצלחתן של משפחות הבנות ומחנכותיהן מבית הספר היסודי להפעיל רשתות של שתדלנות. החמור מכל – בסמינרים קיימת מדיניות רבת שנים של אפליה קשה ופוגענית על רקע עדתי, בדמות "מכסה" של 30% לתלמידות ממוצא מזרחי.
במהלך השנים האחרונות קיבלה האגודה לזכויות האזרח תלונות ומידע באשר לתופעת המכסות העדתיות מאנשים, המשתייכים למגזר החרדי בירושלים ואשר מייצגים את קול המחאה על קיומה של תופעה זו – מזרחים ואשכנזים כאחד. המתלוננים מוחים על מחדלם המתמשך של משרד החינוך והעיריה בהפעלת סמכויות, המצויות בידיהם על פי חוק, דבר שמשמעותו הינה מתן הכשר שבשתיקה לאפליה הקשה. עו"ד מרגלית מדגישה, כי נכונותם של המתלוננים לחשוף את התופעה בפני גורמים, שאינם שייכים לקהילה החרדית, איננה עניין של מה בכך. זאת לאור חששם מההשלכות החברתיות השליליות הצפויות, ובייחוד חששותיהם של ההורים והתלמידות, אשר עדיין תלויים באותם מנהלים ומוסדות חינוך, המנהיגים את מדיניות האפליה. כפי שהגדיר זאת אחד הפונים, אשר שלח בעילום שם מכתב למנכ"ל משרד החינוך בעניין זה, "המצב עדין, וכל מי שיחשוף עצמו ויילחם בגלוי, יפגע הן במשפחתו וילדיו והן בעצמו…". משום חשש זה מפני חשיפה ופניה לגורמים חיצוניים, מוגשת העתירה בשם האגודה לזכויות האזרח, אולם היא מייצגת את מצוקתן של משפחות רבות ונוגעת לפגיעה במאות משפחות חרדיות מזרחיות, המעוניינות להכניס את בנותיהן לבתי ספר של בית יעקב. כמו כן, מציינת עו"ד מרגלית, חותרת מדיניות המכסות תחת ערכי היסוד של החברה כולה.
אחד הפונים לאגודה מתאר כיצד אם, שהתקשרה אל אחד הסמינרים לברר מתי מתחיל הרישום אליו, נשאלה לשם משפחתה. כאשר מסרה את השם, שהינו מזרחי במובהק, נענתה "לא, אתם לא מתאימים לסמינר שלנו". במקרה אחר, מסר הפונה, "התוודה" מנהל סמינר בפני הורה, כי מכסת הספרדים שלו מלאה וכי הרישום פתוח רק בפני אשכנזים. גם דו"ח של מבקרת עיריית ירושלים לשנת 2003-2004 הצביע על חשש ממשי לקיומם של שיקולים זרים על רקע אפליה עדתית, העומדים בניגוד לחוק. למרות דבריה של המבקרת, נאמר בעתירה, לא פועלים משרד החינוך ועיריית ירושלים למציאת פתרון כולל לבעייה, והיא אף אינה מפעילה בעניין זה את סמכויות הבקרה והפיקוח המצויים בידה. עו"ד מרגלית מבהירה בעתירה, כי שיטת המכסות העדתיות פוגעת בזכותן של תלמידות ממוצא מזרחי לשוויון ולחינוך ופוגעת בכבודן, תוך השפלתן. אפליה שכזו הינה בלתי נסבלת ובלתי-חוקית ופוגעת בטובת הבנות ובזכויותיהן, ועל כן על הרשויות למנוע אותה באמצעות הסמכויות הנתונות בידיהן.
עת"מ 241/06
