לא לגרש מישראל סטודנט שחי בה מאז ילדותו

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב: שר הפנים ומשרדו מבקשים לגרש את הצעיר מישראל, בניגוד למדיניותו המוצהרת של השר, ועל פי תנאי הלידה בישראל – תנאי בלתי סביר המופיע בהצעת ההחלטה של ועדת השרים, שעדיין לא אושרה

האגודה לזכויות האזרח עתרה ב-8.6.05 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, נגד גירושו של סטודנט בן 23, יליד הונג קונג, אשר גדל והתחנך בישראל מאז היותו בן שש. הנימוק להחלטה הוא כי הצעיר לא נולד בישראל, ולכן לא מתקיים בעניינו התנאי, שלפיו יינתן מעמד בישראל רק לילדים אשר נולדו בה – תנאי המופיע בהצעת ההסדר המונחת על שולחן ועדת השרים מטעם שר הפנים. יצוין, כי מדובר בהצעה, שטרם אושרה בידי ועדת השרים לבחינת הצעות במינהל האוכלוסין, ולמרות זאת נדרש הסטודנט כבר כעת לעזוב את הארץ. להערכת האגודה וארגוני זכויות אדם נוספים (ובהם מוקד סיוע לעובדים זרים), קיים חשש כי צעירים רבים אחרים במצבו יועמדו בפני דרישה דומה. על כן מתבקש בית המשפט לדון בעתירה זו בהקדם. את העתירה הגישה עו"ד מיכל פינצ`וק מהאגודה לזכויות האזרח.

הסטודנט העותר, וונג ואן פונג (איתן), נולד בהונג קונג, והגיע לישראל בהיותו כבן שש עם אמו ועם אחד משני אחיו הקטנים, לאחר גירושי הוריו. שנתיים לאחר מכן הצטרף אליהם אח נוסף, ומאז ועד היום חיה המשפחה בישראל. וונג התחנך במערכת החינוך הממלכתי בישראל, סיים בהצלחה את לימודיו התיכוניים בחיפה ורכש חברים רבים, אשר עמם הוא מצוי בקשר עד היום. לאחר שסיים את לימודיו עבר לתל אביב והחל לעבוד כמתורגמן בחברת טקסטיל הונג קונגית, שרכשה מפעל טקסטיל בעיר אופקים. במהלך תקופה זו שהה בישראל באשרת תייר, שהוארכה מעת לעת. לאחר ארבע שנות עבודה בחברה החל, בשנת הלימודים הנוכחית, ללמוד לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שם הוא עושה חייל בלימודיו. כמי שגדל ולמד בישראל, שפתו העיקרית הינה עברית, והוא שולט בה היטב. הוא אמנם מדבר סינית, אולם אינו יודע לקרוא ולכתוב בה. כל חבריו הקרובים מתגוררים בישראל, אין לו כל קשר עם אביו, ויש לו רק קשרים רופפים עם משפחת אמו בהונג קונג. היחידה שם עמה שמר על קשר של ממש היא סבתו מצד אמו, אולם זו הלכה לעולמה לפני כחצי שנה, וכך ניתק הקשר הממשי האחרון עם ארץ הולדתו.

בהיותו בן למהגרת עבודה השוהה בישראל ללא מעמד חוקי, אין גם לוונג כל מעמד בישראל, הוא אינו יכול לעבוד כאן באופן מסודר, ואין לו ביטוח רפואי. לאחר ששהה בישראל במשך 4 שנים באשרת תייר, סבר בתמימותו כי יוכל לקבל אשרת סטודנט למהלך תקופת לימודיו. בקשתו לקבל אשרת סטודנט נענתה בשלילה, והוא נדרש לעזוב את ישראל בראשית חודש ינואר האחרון. בעקבות דרישה זו פנתה האגודה לזכויות האזרח אל מנהל הלשכה למינהל אוכלוסין בתל אביב, מר עמוס ארבל, בבקשה כי יפעל על פי מדיניותו המוצהרת של שר הפנים, ויימנע מלגרש את וונג עד לתום דיוניה של ועדת השרים בנוגע למעמדם של ילדי עובדים זרים, וכן שינחה את הגורמים הרלבנטיים לפעול בהתאם למדיניות מוצהרת זו. עו"ד פינצ`וק הסבה את תשומת לבו של מר ארבל לעתירה, שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשמם של ארבעה אזרחים זרים, אשר נולדו וגדלו בישראל, ועם הגיעם לבגרות נותרו בה ללא מעמד חוקי ]עת"מ 1113/03 (תל אביב) יוהין מוק ואח` נ` שר הפנים[. במהלך הדיונים בעתירה זו הובאה הצהרתו של שר הפנים, שלפיה לא יורחקו מישראל ילדים בני 10 ומעלה, אשר עניינם תלוי ועמד בוועדת השרים, שהוקמה בעקבות עתירה זו ופועלת מזה כשנה ומחצה. לפיכך התבקש מינהל האוכלוסין לבטל את הדרישה, כי וונג יצא מישראל, כל עוד הוועדה יושבת על המדוכה. הבקשה נענתה בשלילה. לאור זאת פנתה עו"ד פינצ`וק אל שר הפנים, אופיר פז-פינס, בבקשה כי יבטל את ההחלטה לגרש את וונג, שכן היא מנוגדת למדיניות המשרד, עליה הצהיר השר לא פעם, שלא לגרש ילדים והורים מהארץ עד אשר ייקבע מעמדם. במכתב פורט סיפור חייו של וונג, הדומה לסיפור חייהם של ילדים רבים, שהגיעו לישראל יחד עם הוריהם. אף פניה זו נענתה בשלילה. ההסבר לסירוב זה, לפי עוזרתו האישית של השר, נעוץ בעובדה, שוונג לא נולד בישראל, ועל כן הוא אינו עומד בקריטריונים, שעתידים להתקבל על ידי ועדת השרים.

עו"ד פינצ`וק מציינת בעתירה, כי אין הבדל רלוונטי בין וונג ובין ילדי מהגרי עבודה אשר נולדו בישראל. הוא בגר והתחנך בארץ, בילה בה את מירב שנותיו, הכיר בה את כל היקרים לו בעולמו, ועיצב כאן את זהותו ודמותו. ועתה נגדע באחת מסלול חייו של וונג בישראל, ונגזר עליו לעזוב את לימודיו, את ביתו ואת חבריו. עו"ד פינצ`וק מבהירה עוד, כי הקריטריון בדבר הלידה בישראל, אחד מארבעה שהועלו בהצעה העומדת בפני ועדת השרים, שעתידה להחליט בדבר מעמד בישראל לילדי עובדים זרים, אינו מגשים את תכלית ההסדר: לתת פתרון על בסיס עקרונות הומניים לבעייתם של ילדי מהגרי העבודה, אשר הגיעו לישראל בעל כורחם וברבות השנים התערו בחברה הישראלית, עד כי הוצאתם ממנה, פירושה העברתם לארץ זרה, עמה אין להם דבר. מדובר, היא מדגישה, בתנאי שרירותי וזר, החוטא לתכלית זו; תנאי המביא לכך, שצעירים כדוגמת וונג, אשר אין חולק כי ישראל היא מרכז חייהם, יידרשו לעזוב אותה, רק בשל העובדה, שהגיעו ארצה בילדותם המוקדמת, ולא נולדו בה.

עת"מ 1885/05

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: אזרחות ותושבות,זכויות אזרחיות,ילדים ישראלים,מהגרי עבודה

סגור לתגובות.