לכבוד
מר אופיר פז-פינס
שר הפנים
משרד הפנים
קריית הממשלה
דחוף!!!
שלום רב,
הנדון: הצעת משרד הפנים למתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים, הוריהם ואחיהם, הנמצאים בישראל
שמחנו להתבשר, כי משרד הפנים גיבש קריטריונים למתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים הנמצאים בישראל, וכי הצעת המשרד תועלה לדיון ביום רביעי הקרוב בישיבת ועדת השרים לענייני מינהל האוכלוסין האמורה להכריע בעניין.
בעיית ילדי מהגרי העבודה, השוהים בישראל שנים רבות ללא מעמד חוקי, הנה בעיה כאובה. לראשונה עלה הנושא לכותרות לפני יותר משנתיים, בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל בשם ארבעה צעירים אשר גדלו והתחנכו בישראל. בעתירה, אשר עודנה תלויה ועומדת, נדרש כי ינתן מעמד של תושב קבע לצעירים כדוגמת העותרים אשר ישראל היא מרכז חייהם.
ממשלת ישראל הכירה בפגיעה הקשה הצפויה להיגרם לילדים אשר גדלו והתחנכו בישראל היה ויגורשו לארץ המוצא של הוריהם, ומינתה ועדת שרים למציאת פתרון ייחודי לחברי קבוצה זו. תקוותנו היתה, כי הועדה תציע פתרון הומני כולל לילדים ולבני משפחותיהם. פתרון אשר יבטא את נסיבות חייהם הייחודיות ואת הקשר החזק בינם ובין מדינת ישראל.
לצערנו פתרון שכזה אינו בנמצא בהצעה אשר גיבש משרדך. נהפוך הוא, הקריטריונים שנקבעו בהצעה כוללים פרמטרים זרים, אשר בינם ובין היות ישראל מרכז חייהם של ילדים אלו אין דבר וחצי דבר.
להלן נפרט בקצרה את השגותינו על ההצעה אשר גיבש משרדך, יחד עם זאת, נוכח חשיבות העניין נבקש להיפגש עמך, יחד עם נציגי ארגונים נוספים, טרם מועד ישיבת ועדת השרים, על מנת להציג את השגותינו בפניך באופן מפורט יותר.
הערותינו יובאו ע"פ סדר התנאים לקבלת מעמד המופיעים בהסדר:
א. התנאי הראשון לקבלת מעמד הנו כי הילד נולד בישראל. כאמור, מטרת ההסדר להכיר במציאות קיימת בה חיים בישראל לאורך שנים, ללא מעמד, ילדים אשר ישראל היא מרכז חייהם. על מנת שישראל תהפוך למרכז חייו של ילד יש צורך בשהייה ממושכת והתערות חברתית ותרבותית. לידה בתחומי ישראל אינה תנאי להפיכת ישראל למרכז חייו של הילד ובוודאי שאין היא יוצרת מרכז חיים. מדובר אם כן בתנאי שאיננו רלוונטי להגשמת מטרת ההסדר. נציין, כי למיטב ידיעתנו תנאי זה לא הופיע במסגרת הצעותיו של שר הפנים היוצא, אברהם פורז וזו היא הפעם הראשונה בה הוא מועלה.
ב. התנאי השני הוא כי ביום קבלת ההחלטה יגיע הילד לגיל 10 לכל הפחות. לטעמנו ראוי היה לקבוע רף גיל נמוך יותר: גיל 8. כבר בגיל 8 נמצא הילד לכל הפחות שנתיים במסגרת מערכת החינוך הישראלית, ונחשף לתכניה הפדגוגים והערכיים. אין סיבה אם כן להמתין להגיעו לגיל 10 על מנת לראותו בגדר מי שהתערה בחברה הישראלית.
ג. התנאי השלישי הוא כי הוריו של הילד נכנסו לישראל כדין טרם מועד לידתו. שוב, מדובר בתנאי הזר למטרתו המוצהרת של ההסדר. כיצד משליך אופן כניסת ההורה לישראל על התגבשות מרכז חייו של הילד? האם מדובר ברצון להעניש את הילד בשל "חטא" הוריו? והרי כל מטרת ההסדר היא למנוע עוול העשוי להיגרם לילדים בשל "חטא" השהייה הבלתי חוקית של הוריהם.
לא זו אף זו, היות ומדובר במשפחות השוהות בישראל עשר שנים ויותר, על פי רוב לא נותר בידיהן הדרכון המקורי עמו נכנסו לישראל, זה אבד במהלך השנים או הוחזר לקונסוליה המקומית על מנת להנפיק דרכון חדש. בנוסף, חלק מהמשפחות הגיעו לישראל במסגרת קבוצות צליינים אשר קיבלו אשרת כניסה קבוצתית. האשרות נמצאות בידי ראש הקבוצה ולא בידי ההורים. ברוב המקרים, אם כן, יתקשו ההורים להמציא ראיה פוזיטיבית בדבר אופן כניסתם לישראל בכוחות עצמם.
כפי שבוודאי ידוע לך, במשך שנים רבות, בשל מחלוקת סמכויות בין משטרת ישראל ומשרד הפנים לא נרשמו הכניסות לישראל והיציאות ממנה. יוצא, אם כן, כי תנאי זה עשוי להיות תנאי בלתי עביר למרבית הילדים אשר את בעייתם נועד ההסדר לפתור.
ד. התנאי הרביעי הוא כי הילד לומד בבית ספר בישראל או סיים את לימודיו, דובר את השפה העברית, והרחקתו הצפויה מישראל כרוכה בהגליה תרבותית למדינה עמה אין לו קשר תרבותי. תנאי זה נועד לכאורה להבטיח, כי מטרת ההסדר תוגשם במלואה, וכי רק ילד שישראל היא מרכז חייו התרבותי יקבל מעמד חוקי בה. לדעתנו ניתן לקבוע חזקה, כי הרחקתו של ילד בן שמונה ומעלה, אשר לומד בבית ספר בישראל ודובר את השפה העברית, כרוכה "בהגליה תרבותית". זו היא נקודת המוצא העומדת בבסיס התנאי השני אשר ענינו משך השהייה בישראל. אי לכך יש לקבוע, כי רק במקרים חריגים בהם לא מתקיימים שני התנאים האמורים תיערך בדיקה נוספת שעניינה התערותו התרבותית של הילד בישראל. במאמר מוסגר נציין, כי כלל לא ברור כיצד ניתן לערוך בדיקה שכזו ומכל מקום מובן כי צריך שזו תערך ע"י אנשי מקצוע: פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ומומחים בתחום החינוך.
ה. בכול הנוגע להורי הילדים ואחיהם הצעירים, לאלו יוענק ע"פ ההסדר, מעמד תושב ארעי עד הגיע הילד לגיל 21. אזי, ככול הנראה, יוכלו לקבל מעמד של תושב קבע, אם מכוח שירותו הצבאי של ילדם, אם מכוח בקשה שתוגש ע"פ הסדר זה. אנו מצרים על ההחלטה לדחות את מתן אשרת תושב הקבע ליתר בני המשפחה לשלב כה מאוחר. בהנחה, כי רובם המכריע של ההורים והאחים ימצאו זכאים לקבל מעמד של תושב קבע, ראוי היה לטעמנו להימנע מפיצול בלתי טבעי בין מעמד ההורים לילדיהם, ולהעניק לכל המשפחה מעמד זהה כבר בשלב זה. נציין עוד, כי ההסדר אינו קובע מפורשות, כי במועד זה יהיו בני המשפחה כולה זכאים לקבל מעמד של תושב קבע, אלא מסתפק בציון האפשרות להגיש בקשה לקבלת מעמד בלבד. עמימות זו אינה רצויה ומותירה את היחידה המשפחתית בחוסר וודאות ומתח לאורך שנים.
לאור כל האמור לעיל אנו סבורים כי יש מקום לערוך מספר שינויים בהסדר המוצע ע"י משרדך.
נוכח השלכות הנושא על זכויותיהם של אנשים רבים וחשיבותו הרבה במישור הלאומי, אנו שבים על בקשתנו להיפגש עמך, יחד עם נציגי ארגונים נוספים העוסקים בנושא, טרם מועד ישיבת ועדת השרים.
בברכה,
מיכל פינצ`וק, עו"ד
