התיקונים המוצעים בחוק האזרחות והכניסה לישראל הינם קוסמטיים בלבד ואינם מרפאים את הפגם המהותי הקיים בו. כך עולה מחוות דעת מפורטת, שהגישה האגודה לזכויות האזרח לפני ימים אחדים ליועצת המשפטית של משרד הפנים, עו"ד שרית דנה. מדובר ב"הוראת השעה", אשר מונעת הענקת מעמד בישראל לבני-זוג פלסטינים של אזרחים ישראלים, הוראה אשר קורעת משפחות רבות. בחודש שעבר קבעו 13 שופטי בג"ץ כי "החוק שלפנינו, על דעת כולנו, אינו חוק "מן המנין" והוא מצדיק התייחסות מיוחדת". יחד עם זאת, בשלב זה, נמנעו ממתן פסק דין באשר לחוקיותו, לנוכח הודעתה של המדינה, כי ישנה כוונה להכניס בו מספר תיקונים. חוות הדעת הנוכחית, שנכתבה בידי עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח (שגם עתרה נגד חוקיותה של "הוראת השעה") מבהירה, כי אין בכוחם של התיקונים המוצעים בה כדי לשנות את הפגם המהותי בחקיקה זו, אשר מפלה באורח גזעני בין ישראלים הנשואים לבני זוג פלסטינים ובין אלה, אשר נשואים לבני זוג זרים אחרים. בג"ץ דן בעתירות נגד "הוראת השעה" לפני שנה, ובכלל זה בעתירתה של האגודה לזכויות האזרח, וזאת בהרכב מורחב של 13 שופטים.
עו"ד אברהם-ויס מדגישה, כי הוראת השעה, כמו גם התיקונים המוצעים בה, הינם גורפים, מהווים ענישה קולקטיבית ומפירים באופן בוטה את זכויותיו החוקתיות של הפרט לחירות אישית, לכבוד, לשוויון ולפרטיות, אשר מהוות את הבסיס לזכותו לבחור בן זוג כרצונו ולהקים עמו משפחה. התיקונים המוצעים כיום, היא מוסיפה, אינם מצמצמים באופן משמעותי את הפגיעה בזכויות וחלקם אף מוסיפים מגבלות, שאינן מצויות כיום בהוראת השעה. כך, למשל, אל האפליה על בסיס השתייכות לאומית נוספת, על פי ההצעה הקיימת, גם אפליה מחמת גיל בקבלת היתרי שהייה זמניים מידי המפקד הצבאי. כך מוצע, כי גברים יוכלו לקבל היתר כזה רק אם גילם מעל 35 ונשים, רק מעל גיל 25. לא ברור, מדגישה עו"ד אברהם-ויס, כיצד הבחנה שרירותית זו עולה בקנה אחד עם הטיעונים הביטחוניים שבבסיס החקיקה. היא מוסיפה, כי אם ניתן לבצע בחינה ביטחונית פרטנית של מי שעבר את סף הגיל המוצע, הרי שניתן לעשות זאת גם למי שגילו נמוך מסף זה. יש להדגיש, כי גם אישורי השהיה הללו אינם מהווים בשום אופן תחליף לאפשרות לרכוש מעמד של ממש בישראל, כפי שניתן הדבר באשר לכל בן זוג זר של אזרח ישראל, אם אינו פלסטיני במוצאו. החמרה נוספת המצויה בהצעות התיקון לחוק כרוכה בעובדה, כי ישנה כוונה להחיל אותו לא רק על מי שהינם תושבי השטחים הכבושים, אלא גם על אלה הרשומים כתושבי האזור, גם אם אינם מתגוררים שם בפועל.
עו"ד אברהם-ויס מדגישה, כי התיקונים המוצעים, כמו גם "הוראת השעה" המקורית, אינם מתבססים על תשתית עובדתית. בהליכי החקיקה ובהסברים לחוק לא נמסרו נתונים אשר מפרטים את הבסיס לפגיעה החמורה בזכויות האדם באמצעות חקיקה זו, ובראשה הזכות הבסיסית לחיי משפחה של אזרחים ישראלים, בני זוגם וילדיהם של הפלסטינים, אשר נישאו או מבקשים להינשא לאזרחי ישראל. הנתונים היחידים שנמסרו הובאו בהודעה לבג"ץ, ובהם נעשה שימוש במקרים בעייתיים בודדים כדי להשחיר את דמותם של כל בני זוגם הפלסטינים של אזרחים ישראלים.
לאור דברים אלה, מבקשת האגודה לזכויות האזרח, כי לא יוארך בשנה נוספת תוקפה של "הוראת השעה", אשר פגיעתה הקשה מאיימת על משפחות רבות כבר מאז חודש מרץ 2002 (המועד בו התקבלה החלטת שר הפנים להקפיא את הליכי התאזרחות של בני הזוג הזרים בפועל, עוד בטרם בוצעה חקיקה בנושא). יוזכר שוב, כי עניין חוקיותה של "הוראת השעה" תלוי ועומד למעלה משנה וחצי בבג"ץ במספר עתירות, ביניהן זו שהגישה האגודה לזכויות האזרח (בג"ץ 8099/03).
