לכבוד
מר דני נווה
שר הבריאות
רחוב בן טבאי 2
ירושלים 91010
א` נ`,
הנדון: עידוד הנקה- האם המערכת הציבורית עומדת בסטנדרטים שהיא קובעת?
אני מתכבדת לפנות אליך, בבקשה ליישם את מדיניות העידוד, התמיכה, ההדרכה והמענה הרפואי לאמהות מיניקות בישראל. בימים אלה, בהם משרד הבריאות וקופת החולים מכבי נמצאים בעיצומו של מסע הסברה ציבורי לעידוד התמיכה של מקומות עבודה באמהות מיניקות השבות לעבודה, יש לשאול האם נאה דורש נאה מקיים? כפי שיפורט להלן, על אף מסע ההסברה הנ"ל, הרי שמערכת הבריאות עצמה אינה תומכת דה פקטו באמהות המעונינות להיניק ובכך פוגעת בזכות לבריאות של נשים ושל תינוקות.
ישנה הסכמה כי הנקה היא דבר רצוי לתינוקות. משרד הבריאות, בדומה לארגון הבריאות העולמי, מעודד הנקה וטרח לפרסם את משנתו ברוח זו עוד טרם מסע ההסברה הנוכחי. כך למשל מופיע באתר משרד הבריאות המידע הבא:
"על פי מחקרים חדשים הנקה נותנת התחלה טובה יותר לתינוק מכילה את כל מרכיבי המזון התואמים את צרכיו ויש לה השפעה על מניעת מחלות כרוניות כגון: השמנת יתר, סוכרת נעורים, ועוד. משרד הבריאות ממליץ על הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה ולאחר מכן הנקה משולבת עם תוספי מזון".
אתר משרד הבריאות:
www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=46&catId=357&PageId=2657
ר` גם: חוזר מס` 60/2003, עידוד ההנקה, מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות, משרד הבריאות, 28 ביולי 2003.
אף מרכז המחקר של הכנסת פרסם מסמך רקע לדיון בועדה לקידום מעמד האשה בענין:
"יתרונות ההנקה לתינוק הם רבים, בהם: ירידה בהופעת זיהומים, הפחתת אלרגיות בקרב תינוקות בעלי רקע תורשתי, מניעת סוכרת נעורים בילדים בעלי פוטנציאל גנטי, שיפור ההתפתחות הקוגניטיבית ועוד. על-פי משרד הבריאות "חלב אם הוא המזון המיטבי לתינוק, בשל תרומתו להתפתחות ולגדילה, למניעת מחלות זיהומיות ולקשר אם-תינוק".
כמו כן, קיימים יתרונות בהנקה לאם, ובהם: חיזוק הקשר בין האם לתינוקה, סיוע בכיווץ הרחם והקטנת איבוד הדם, חזרה למשקל הרצוי מלפני ההיריון, הקטנת הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלה, הקטנת שכיחות בריחת סידן לאחר גיל המעבר ועוד"..
יפעת שחק, "הנקה בישראל- היבטים שונים", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 11.8.03. (להלן: "הנקה בישראל"). מצ"ב ומסומן א`.
ההנחיות והמדיניות הינן ברורות, ומסע ההסברה למקומות עבודה הפועל ברוח זו הינו מבורך. אולם מה הועילו חכמים בתקנתם, אם התיאוריה אינה עומדת במבחן המציאות? על אף המאמץ לקדם את ההנקה והקונצנזוס הציבורי בדבר יתרונותיה, הרי שההנקה אינה פשוטה כלל ועיקר ומתגלעים בה קשיים רבים שבעטיים נאלצות אמהות לוותר עליה.
על מנת לפתור בעיה זו וברוח עידוד ההנקה, ממליץ משרד הבריאות על מתן ייעוץ הנוגע לעקרונות ההנקה ויישומה לפני הלידה ולאחריה, כפי שמפורט בחוזר מינהל הרפואה במשרד הבריאות מיולי 2003, המחייב את בתי-החולים בנקיטת עשרה צעדים על מנת להביא להנקה מוצלחת.
חוזר מס` 60/2003, עידוד ההנקה, מינהל רפואה, החטיבה לענייני בריאות, משרד הבריאות, 28 ביולי 2003. מצ"ב ומסומן ב`.
החוזר מופיע באתר משרד הבריאות:
www.health.gov.il/download/forms/a1372_mr60_03.pdf
אולם, על אף המדיניות המוצהרת, משרד הבריאות אינו עומד בסטנדרטים שהוא עצמו קבע כפי שמפורט במסמך "הנקה בישראל":
"כיום לא כל אחיות בתי-החולים קיבלו הכשרה כיצד להדריך אמהות להיניק. במסגרת בית-הספר לאחיות ולימודי תואר בסיעוד לא ניתן קורס המכשיר את האחיות לעתיד כיצד להדריך. משרד הבריאות יזם קורס לאחיות, אולם לא כל בתי-החולים הפעילו קורס זה. יצוין, כי מספר מועט של בתי-חולים מעסיקים יועצות הנקה מוסמכות, ואף הן אינן נמצאות בבתי-החולים במשך כל היממה, ולעתים אף לא במהלך סוף השבוע. לפי נתונים מתוך סקר מב"ת להנקה – 2000, המרכז הלאומי לבקרת מחלות 49% מן האמהות שנכללו בסקר לא קיבלו בבית-החולים הדרכה להנקה"1.
הנה כי כן, אין מספיק יועצות ואף סוגיית היקף הכשרתן של יועצות ותומכות ההנקה וטיבה אינה פתורה. בבעיות מסוימות ניתן להסתפק בהדרכה כללית או עזרה של אחיות שעברו קורס קצר בנושא הנקה. אך קיימים גם לא מעט מצבים הדורשים ייעוץ על ידי יועצת הנקה מוסמכת (( IBCLC International Board Certified Lactation Consultant, אשר עוברת הכשרה מקצועית ממושכת, הכוללת 4000 (ארבעת אלפים) שעות נסיון בייעוץ, ועמידה בבחינה. חידוש הרשיון מותנה אף הוא בשעות הכשרה נוספת. הנה כי כן נדרשת מומחיות רבה על מנת להיות יועצת הנקה.
ראו האתר הרשמי של -IBCLC – International Board Certified Lactation Consultant
www.iblce.org/pathways.htm
אף אם נניח כי ההדרכה להנקה בבית החולים עצמו הינה מספקת, הרי שהמצב קשה יותר עם צאתה של היולדת מבית החולים. על אף שרופאי הנשים ורופאי הילדים ממליצים על המשך הנקה, הרי שמתברר כי אמהות שנתקלות בקשיים ונזקקות להדרכה ולסיוע רפואי מגלות כי המערכת הציבורית, על אף עידודה ההצהרתי, אינה מסייעת להן. כך למשל כאשר פניתי בעניין לקופת חולים מכבי הופניתי לטיפת חלב במקום מגורי ומהפנייה לאחות טיפת החלב, עלה כי הם אינם מספקים שירות של הדרכה בהנקה. התייחסות לסוגיית טיפות החלב מועלית גם במסמך "הנקה בישראל", לפיו לא הושלמה ההכשרה של כל אחיות טיפת החלב.
מבירור בחלק מבתי החולים עולה, כי במערכת הציבורית עובדות יועצות הנקה מוסמכות בודדות, ולמעשה על רוב האמהות הזקוקות לייעוץ ועזרה מעבר להדרכה כללית להעזר בשרותיהן של יועצות הנקה מוסמכות העובדות באופן פרטי.
מהי המשמעות של "עידוד" אם בפועל לא ניתן לקבל מענה בשעת הצורך? ראוי היה שהמערכת הציבורית, באמצעות משרד הבריאות ו/או קופות החולים תספק שירותים לתמיכה והדרכת הנקה כדבר שבשגרה, קל וחומר יעוץ רפואי. השירות הציבורי, כפי שתואר לעיל, כולל יועצות הנקה בבתי חולים, המספקות הדרכה מיד לאחר הלידה, ובטיפות חלב בודדות ישנן יועצות הנקה מוסמכות. אולם מאחר שכל שירות נוסף הינו שירות פרטי, הרי שלציבור המיניקות ישנן שתי ברירות בד"כ: להפסיק להניק או לשלם (וזאת מבלי להכנס לסוגיה, מה יקרה אם תמומש התכנית לסגור את טיפות החלב). המצב בתחום רפואת ההנקה הוא חמור יותר, שכן קופות החולים מפנות לעיתים לרופאים אשר הכשרתם בתחום ההנקה מינימאלית, אם בכלל. מרפאות הנקה הנותנות שירות פרטי אינן מכוסות לא על ידי סל הבריאות ולא על ידי קופות החולים בביטוח משלים, כך שהלכה למעשה המענה בתחום רפואת הנקה הוא בעיקר פרטי.
ההגיון הכלכלי אף הוא אינו ברור. כפי שתואר לעיל, מחקרים מראים כי ילדים יונקים סובלים פחות מבעיות רפואיות. לפיכך ניתן היה לצפות כי משרד הבריאות וקופות החולים יעשו כל שביכולתם לתמוך באופן אמיתי בהנקה על מנת לחסוך בעלויות בטווח הארוך. אולם נראה שהעובדה ששירותי הדרכה ותמיכה בהנקה אינם ניתנים על ידי המערכת הציבורית מקורה בחשיבה קצרת טווח.
הנקה מקדמת את בריאות הציבור והינה חלק מהזכות לבריאות של נשים ופעוטות ואינה צריכה להיות פריבילגיה המוקנית לבעלות הממון בלבד.
אנו קוראים לך ליישם את מדיניותו המוצהרת של המשרד שבראשו אתה עומד, כך שיוקצו משאבים להעסקת יועצות הנקה מוסמכות בבתי החולים, בטיפות החלב ובקופות החולים, כחלק מהשירות הניתן במסגרת הזכות לשירותי בריאות ציבוריים.
בברכה,
שרון אברהם-ויס, עו"ד
