האגודה לזכויות האזרח עתרה ב-15.11.04 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, נגד משרד האוצר, המשרד לביטחון פנים ושירות בתי הסוהר, בדרישה לחשוף את פרטי המכרז להפרטתו של בית-סוהר בישראל. זאת לנוכח אופיו חסר-התקדים של מכרז זה ולנוכח החשש הלא מבוטל מפגיעה בזכויותיהם של אסירים, כתוצאה מתהליך ההפרטה. את העתירה הגיש עו"ד דורי ספיבק, חבר הנהלת האגודה ומן התכנית לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב, אשר מדגיש בה, כי קיימת חשיבות ציבורית מוגברת לשקיפות מלאה של ההליכים לבחירת הזכיין שייבחר לנהל את בית-הסוהר הפרטי ליד באר שבע, ושל פרטי ההסכם, שצפוי להיחתם עמו.
העתירה הוגשה לאחר שורה של ניסיונות שווא מצדה של האגודה לזכויות האזרח לקבל את המידע המבוקש. זאת ועוד, מדגיש עו"ד ספיבק, משרדי האוצר וביטחון הפנים, וכן שירות בתי הסוהר, כלל לא טרחו למסור לאגודה החלטה מנומקת, או לכל הפחות החלטה כלשהי, בתגובה לבקשותיה לקבלת המידע, וזאת בניגוד מוחלט להוראותיו של חוק חופש המידע. נראה, נאמר בעתירה, כי גורמים אלה מבקשים להתחמק מן העין הציבורית המבקשת לפקח על פעילותם, תוך קביעת עובדות בשטח בדרך של בחירת זכיין וחתימה על הסכם זיכיון עמו, וכל זאת בטרם יוכל הציבור לבחון את פרטי המכרז. האגודה לזכויות האזרח מדגישה בעתירה, כי הכוונה להפריט בית-סוהר מעוררת שורה של שאלות חוקתיות וחוקיות מורכבות וכבדות-משקל. במרכזן של אלה עומד החשש מפני פגיעה אסורה בזכויות האסירים העתידים להיות כלואים בו על ידי אותו זכיין פרטי, אשר לו מתעתדת המדינה למסור את ניהולו של בית הסוהר. יש להדגיש, כי בקשת המידע אינה כוללת את חלקי המכרז העוסקים במערך המודיעין ובמערך האבטחה של בית הסוהר המתוכנן, תחומים אשר אינם נכללים בהוראותיו של חוק חופש המידע.
בראשית חודש יולי האחרון "פרסמה" המדינה את המכרז לבחירתו של הזכיין, אשר ינהל את בית הסוהר הפרטי. למעשה, כך למיטב ידיעתה של האגודה לזכויות האזרח, לא פורסמו מסמכי המכרז או אף עצם קיומו במודעות בעיתונות, או בכל דרך אחרת, אלא הועברו אך ורק לידי מספר מצומצם של קבוצות תאגידים (רובן ככולן בשליטה של חברות זרות, הטוענות לניסיון בהפעלתם של בתי-סוהר פרטיים מחוץ לישראל). האגודה לזכויות האזרח מבקשת לוודא, כי החוזה שייחתם עם הזכיין יכלול מנגנון אפקטיבי של פיקוח על כל פעולותיו של הזכיין, וכי בידי המדינה תישמר אופציה של ממש, כנדרש על פי החוק, לבטל את ההסכם במקרה של פגיעה בזכויות האסירים או הפרת החוזה בכל דרך אחרת.
פניותיה של האגודה לקבל לעיונה עותק של המכרז נתקלו בסירוב מוחלט. כל שניתן לה הוא לעיין בחלק ממסמכי המכרז, וגם זאת אך ורק במשרדיה של ועדת המכרזים ומבלי שיימסרו העתקים של מסמכים אלה לעיון של ממש. יודגש, כי העתקים שכאלה נדרשים לשם בחינה רצינית של פרטי המכרז, לנוכח אורכו הרב, המגיע למאות עמודים. עו"ד ספיבק מציין בעתירה, כי כאשר הותר לאגודה לעיין בחלקי המכרז, התברר, כי הושמטו מהם תשובות לשאלות מרכזיות, כגון: הדרישות המינימליות של שטח מחייה לכל אסיר, דרישות לגבי שטחים שבשימוש כלל האסירים, שירותים רפואיים בבית-הסוהר, שירותי תעסוקה ושיקום, קוד אתי שיחול על עובדי המקום, פרטים באשר למנגנון פיקוח ממשלתי על ניהולו של בית-הסוהר, ומנגנונים למקרה של הפרת החוזה בידי הזכיין.
עו"ד ספיבק מדגיש בעתירה את החשיבות הרבה בשקיפות מלאה של ההליכים לבחירת התאגיד הפרטי שינהל את בית הסוהר, שבו אמורים להיכלא באופן קבוע כ-800 אסירים. פעולתן החשאית של הרשויות בעניין זה, הוא מבהיר, מגבירות את הסכנה שתתקבלנה החלטות שגויות, אשר עלולות להביא לפגיעה בזכויות היסוד של האסירים. זכותו של הציבור לדעת, הוא מוסיף, חיונית גם לביסוסו של אמון הציבור במערכת השלטונית, אמון אשר הינו המפתח לקיומו של שירות ציבורי ראוי לשמו, והיא מתחייבת במקרה זה גם מתוקפם של חוק חופש המידע ושל תקנות חובת המכרזים. בשל המועד הקרוב להגשתן של הצעות המתמודדים במכרז (שלמיטב ידיעתה של האגודה נקבע ל-31.12.04), מתבקש בית המשפט לקבוע מועד דחוף לדיון בעתירה.
