cc-by: Francis Bijlמשרד הבריאות הודיע היום (8.3.11) על מערכת ממוחשבת חדשה לניהול מידע על החולים. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות העוסק בנושא כולל רשימה ארוכה של פרטים שיוכנסו למערכת הממוחשבת של בתי החולים, ביניהם מידע דמוגרפי על המטופל, רשימת התרופות שהוא מקבל, מכתבי קבלה ושחרור, נשאויות של מחלות ועוד.
אין ספק כי למערכת הזו יכולים להיות יתרונות רבים. אולם בצד היתרונות, חייבים לתת את הדעת על הסכנה של זליגת מידע רפואי אישי לגורמים אינטרסנטיים שונים, כמו גם לשימוש חורג שיעשה במידע בתוך המערכת למטרות זרות.
לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום מידע ופרטיות באגודה, "בדיון בכנסת שעסק במערכת המידע החדשה, התריע נציג משרד המשפטים כי בעת הקמת המערכת, לא נלקחו בחשבון שיקולים של שמירה על פרטיות החולים. בשנים האחרונות מנסה משרד הבריאות לקדם הקמת מערכת מידע גדולה ומקיפה אף יותר – 'רשומה רפואית לאומית'. הניסיונות הללו כשלו פעם אחר פעם, במידה רבה בשל טענות על היעדר שמירה על פרטיות החולים, ועולה חשש כי משרד הבריאות מנסה לקדם את המערכת הזו 'דרך הדלת האחורית'."
להרחבה:
מזה שנים מנסה משרד הבריאות לקדם פרויקט של "רשומה רפואית לאומית". בהתאם ליוזמה זו תוקם מערכת ממוחשבת שתאפשר גישה לכל הרשומות הרפואיות של אוכלוסיית ישראל. בהקשת מקלדת יוכל כל רופא או מטפל לעיין בכל התיקים הרפואיים שמתנהלים לגבי מטופל מסוים במוסדות בריאות שונים. מערכת זו אמורה גם לאפשר למשרד הבריאות לעבד את המידע הרפואי האישי ולהפיק ממנו דו"חות סטטיסטיים לצורך ניהול יעיל יותר של מערכת הבריאות. אלא שלצד התועלות שניתן להפיק ממערכת חסרת תקדים שכזו (התקדים הדומה היחיד שעליו הצליחו נציגי משרד הבריאות להצביע הוא במחוז אנדלוסיה בספרד. מעבר לזה – כך הודו גם אנשי משרד הבריאות – אין תקדים למערכת כה מקיפה) היא טומנת בחובה פגיעות וסכנות מרובות לפרטיות. מעבר לנזקים שנגרמים בדרך כלל כתוצאה מפגיעה בפרטיות, ערעור אמון המטופל בסודיות הרפואית שלו – כך מלמדת הספרות המחקרית – מכשיל פעמים רבות את איכות הטיפול הרפואי.
לנוכח הפגיעה הצפויה בסודיות הרפואית כתוצאה מהפעלת "רשומה רפואית לאומית" נזקק משרד הבריאות לחקיקה שתאשר לו לממש את תוכניותיו. רק חוק של הכנסת יכול להסמיך רשות ציבורית לגרום לפגיעה המונית שכזו בזכות היסוד לפרטיות, להבטיח שהפעלתה והשימוש בה יהיו מוגבלים, ולהרתיע באמצעות עונשים פליליים את מי שיבקש להשתמש במידע הרפואי למטרות זרות. משרד הבריאות ניסח טיוטת חוק אך זו נדחתה שוב ושוב על ידי נציגי היועץ המשפטי לממשלה, רופאים ומשפטנים.
נראה שבשלב זה החליטו במשרד הבריאות לעקוף את הצורך בחקיקה מאשרת ולהתחיל לבנות את הרשומה הרפואית הלאומית בהתאם לתוכניותיהם. ההנחיה שהוציא מנכ"ל משרד הבריאות מבקשת לחייב את כל מוסדות הבריאות במדינה להעלות על פס מגנטי את כל הרשומות הרפואיות המתנהלות אצלם, ולעשות זאת בהתאם לסטנדרטים אחידים שיקבעו על ידי משרד הבריאות. הלכה למעשה, ביצוע ההנחיה יניח את התשתית הטכנולוגית להקמת הרשומה הרפואית הלאומית. כל התיקים הרפואיים של תושבי המדינה יתנהלו בכל מרפאה ובכל בית חולים במערכות מיחשוב דומות או זהות. כל מה שיוותר לאחר מכן הוא לחבר בין שרתי המחשב של מוסדות הבריאות השונים, ואת כולם ביחד – למחשב מרכזי של משרד הבריאות. קרוב לוודאי שבשלב זה יתקיים דיון בכנסת ובציבור על האופן שבו ראוי להעביר מידע אישי כה רגיש, ועל היקף השימושים שמותר יהיה לעשות במערכת הממוחשבת. אלא שזה עלול להיות מאוחר מדי – הטכנולוגיה של הרשומה הרפואית הלאומית כבר תהיה עובדה קיימת. האופן שבו מעצבים מערכת מידע משפיעה בצורה דרמטית על הפרקטיקה של הגנת הפרטיות, והשפעה זו היא ניכרת לא פחות, בדרך כלל יותר, מהשפעתם של החוקים. בנוסף, סטנדרטיזציה של התיקים הרפואיים הממוחשבים ובניית תשתית לרשומה הרפואית הלאומית כרוכים בתקציבים גדולים, ולאחר שאלה יושקעו יקשה על הציבור ועל נבחריו להביא לשינויים שיידרשו לשם הגנה על פרטיות החולים.
בישיבת ועדת המדע של הכנסת מיום 2.2.2011 הכחיש מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו כי המערכת הזו קשורה לפרויקט רשומה רפואית לאומית:
"עכשיו אנחנו לא נכנסים וזה לא רשומה רפואית לאומית. המטרה היא אך ורק בנקודות כניסה ויציאה על פי חוק זכויות החולה להעביר מידע לטובת הטיפול של המטופל. זה יקטין את השיעור של טעויות במתן תרופות. הרבה פעמים לא יודעים שאסור לתת אינדיקציות עבר או קונטרה אינדיקציות, שיעורי אשפוזים מהמיון הרבה מאוד פעמים נעשים כי אתה לא מכיר טוב את ההיסטוריה של החולה. אם היית מכיר טוב יותר את ההיסטוריה של החולה לא היית מאשפז אותו."
באותה ישיבה, אמר נציג הרשות למשפט ולטכנולוגיה במשרד המשפטים, עו"ד ניר גרסון:
"שמענו קודם ממנכ"ל משרד הבריאות שיש איזה סיכום עם משרד המשפטים. יכול להיות שאנחנו לא מודעים לכל הפרטים שלו. בכל אופן היה חסר לי פה היום לשמוע ששיקולי פרטיות הם שיקולים גם אם המהלך והתכנון לקביעת סטנדרטים טכנולוגיים לגמרי, אני לא בטוח שזה ככה, אבל גם אם ככה, כבר יש ידיעה שהיא נחלת הכול בעולם שחייבים בתכנון מערכת לשקול שיקולי פרטיות, שזאת הדרך הנכונה. מה שנקרא privacy by design, והכוונה שהיא נחלת כולם. חיוני לשקול את השיקולים האלה ואני בטוח, עד היום לא פנו אלינו, אני בטוח שישתפו אותנו ויתייעצו בנו בלקיחה בחשבון של שיקולים הנוגעים לתכנון הפרטיות. זה לא רק נכון מהותית אלא זה גם יכול לחסוך כפילויות וחזרות אחורה שעליהן דובר קודם בהקשרים אחרים. … מה שחשוב מהותית הוא שבתכנון המערכת, בקביעת הסטנדרטים, גם הטכנולוגיים וסטנדרטים של תקשורת לקחו בחשבון שיקולים של פרטיות ואני חושב שחיוני לקחת אותם בחשבון וחשוב מאוד להיוועץ בנו."
