שופטי בג"ץ ביקרו בחריפות את המדינה על התחמקותה מלקבוע סף לקיום אנושי בכבוד. הביקורת הושמעה בדיון בעתירותיהן של עמותת "מחויבות לשלום וצדק חברתי", האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני, שדרשו לבטל את הקיצוץ בגמלאות הבטחת הכנסה, אשר התקבל בחוק ההסדרים בשנה שעברה. בדיון בפני השופטים דורנר, חיות וג`ובראן, ציינה השופטת דורנר כי מדובר בעתירה עקרונית ורצינית וכי תשובת המדינה אינה מניחה את דעתה. היא הוסיפה, כי "מדינה מתוקנת קובעת לעצמה את המינימום שלה" ואמרה כי המדינה לא הציגה בפני בית המשפט נתונים, שעל פיהם אפשר להפעיל ביקורת שיפוטית כלשהי. עוד הוסיפה דורנר כי לא ניתן להסתפק באמירה כללית, שעל פיה הקיצוץ אינו פוגע בקיום בכבוד, אלא שעל המדינה להציג נתונים, שיבהירו כי הקיצוץ אינו שרירותי. השופטת חיות ציינה, שקביעת הסף צריכה לקחת בחשבון, כי בתקופה האחרונה קוצצו מערכות תמיכה נוספות להבטחת הקיום, כגון הקיצוץ החד בסיוע בשכר דירה.
הדיון התקיים בעתירותיהן של עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי, האגודה לזכויות האזרח בישראל והתנועה למלחמה בעוני לביטול הקיצוץ בקצבאות הבטחת ההכנסה. מדובר בעתירות המופנות נגד שר האוצר והמוסד לביטוח לאומי, בדרישה לבטל את הקיצוץ בגמלאות הבטחת הכנסה, שהתקבל במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003 ואשר הפחית למאה אלף משפחות מעוטות הכנסה 600 ש"ח בממוצע לחודש (על פי נתוני הביטוח הלאומי). את עמותת מחויבות ייצגו עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד אבישי בניש. את האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני ייצגו עו"ד שרון אברהם-ויס וע"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח.
הארגונים העותרים טוענים, כי יש להטיל על המדינה את החובה לקבוע סף מינימלי לקיום בכבוד, על מנת שזו תישמר מלפגוע בו. ללא הגדרה של סף כזה מרוקנת המדינה מתוכן את הזכות לקיום מינימלי בכבוד, הנכללת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והופכת אותה לזכות ערטילאית חסרת ממש. אין פגיעה חוקתית חמורה יותר, הם קובעים, מאשר הצהרה על זכויות יסוד והפיכתן פלסתר.
העותרים טענו, כי החלטה המשפיעה על ציבור רחב של מעוטי יכולת אינה יכולה להתקבל בחוק ההסדרים באופן חפוז ותוך התמקדות בשיקולים תקציביים בלבד, מבלי לקחת בחשבון שאלות של זכויות חברתיות ורווחת הפרט. חוק ההסדרים לשנת 2004, שככל הנראה יעבור השבוע, מחדד עוד יותר את הבעיה ואת הפגיעה בהליך הדמוקרטי.
