האגודה לזכויות האזרח בישראל פנתה בשבוע שעבר במכתב דחוף אל נציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר יעקב גנות, והתריעה על תנאי הכליאה הקשים באגף הבידוד (צינוק) בבית סוהר איילון ועל מדיניותו הכללית של שב"ס באשר לטיפול באסירים, המצויים בבידוד עונשי בכלל בתי הסוהר. המכתב נשלח על ידי עורכת הדין לילה מרגלית מהאגודה, בעקבות תלונות שהתקבלו מאסירים.
עו"ד מרגלית מציינת במכתבה, כי על פי המידע המצוי בידי האגודה לזכויות האזרח, התנאים הפיזיים באגף הבידוד בבית סוהר איילון הם קשים מנשוא. אסיר אחד תיאר את תאו כחדר קטן, כ-2.9 מטרים מרובעים, בו הוא מוחזק ביחד עם אסיר נוסף. החלונות היחידים הם פתח קטן מעל לשירותים ואשנב בדלת הפלדה, דרכו מכניסים אוכל. שניהם פונים לכיוון הפרוזדור. האוויר בחדר חם ומחניק, ולא נכנס כל אור שמש או אוויר מבחוץ. אין בתא אסלה, אלא חור ברצפה, בו ניתן לעשות צרכים בכריעה. המקלחת ממוקמת מעל לחור, כך שהאסיר נאלץ לעמוד באותו המקום הן כדי להשתמש בשירותים והן כדי להתקלח. אין כל הפרדה בין השירותים לבין שאר התא, ואסירים נאלצים להתקין מחיצות מאולתרות, באמצעות סדינים, שמיכות ועוד. ישנן נזילות קבועות בשירותים ורטיבות מתמדת, הגורמות לריחות כבדים של ביוב. ישנם מקקים רבים; האסיר תיאר כיצד היה מתעורר בלילות בשל מקקים המטיילים על גופו, וכיצד התרגל אליהם עם הזמן. אין בתא שולחן, מדפים או ארונות, והאסירים נאלצים לאכול על מיטתם או על הרצפה. אין אף תאורה מספיקה, ולא ניתן לקרוא באופן סביר. האסירים השוהים באגף מוחזקים בתוך חדריהם, ככלל, במשך כל שעות היממה, למעט שעה אחת, שבה הם יוצאים לבדם לטיול יומי בחצר (וזאת רק למי שזכאי לכך, ולא לכלל הכלואים). אין בתאים כל תשתית חשמלית, פרט לתאורה, ועל כן לא ניתן להכניס מאווררים או מוצרי חשמל אחרים. ישנם מאווררים במסדרון, אך הם אינם מספקים. תיאור זה עולה בקנה אחד עם תיאורו של השופט בר-אופיר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר ביקר במקום לקראת סוף שנת 2001.
עו"ד מרגלית כותבת, כי "התנאים המתוארים לעיל, לא רק שאינם מאפשרים חיי אנוש תרבותיים, הם אף אינם ראויים לחיות, ואין צריך לומר, כי הם אינם חוקיים. החזקת בני אדם בתנאים כה בלתי אנושיים פוגעת אנושות בזכויות האדם הבסיסיות לכבוד ולשלמות הגוף, המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. היא מנוגדת לחלוטין לעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית". עו"ד מרגלית מוסיפה ומתריעה, כי אין כל הצדקה להמשך החזקתם של בני אדם בתאים, אשר אינם מקיימים סטנדרטים מינימאליים וכי אין לשכן בהם אסירים עד אשר ישופצו כיאות.
עו"ד מרגלית מתריעה במכתבה גם על מדיניותו של שירות בתי הסוהר, אשר אינו מקפיד על פקודות הנציבות, אשר אוסרות מפורשות על החזקת אסירי הפרדה (המוחזקים בנפרד לצורך מניעתי) בתאים המיועדים לבידוד, כלומר: לצורך ענישה של אסירים, שהורשעו בדין משמעתי בין כותלי הכלא, והוטל עליהם עונש של בידוד. זאת למעט חריגים מעטים, שמאפשרים החזקה של אסירים בבידוד לפרקי זמן מוגבלים, גם אם לא הורשעו ולא נגזר עליהם עונש בידוד. למרות זאת, מציינת עו"ד מרגלית, באגודה לזכויות האזרח נתקבלו תלונות, שעל פיהן מוחזקים אסירי הפרדה בתאי בידוד בבית סוהר איילון כדבר שבשגרה, לעתים למשך חודשים רבים ובניגוד מפורש לפקודות. מנהל בית הסוהר, כפי שנודע לאגודה, הכריז על חלק מתאי הבידוד "תאי הפרדה", וזאת על מנת להכשיר, כביכול, את הפרקטיקה הפסולה. אין בהכרזה זו, כותבת עו"ד מרגלית, כדי לרפא את הפגם, שכן התאים הם עדיין, על פי אופיים, תאי צינוק (אין שולחנות, כסאות או מדפים; אין תשתית חשמלית; אין חלונות הפונים אל החוץ ועוד). החזקת אסירי הפרדה בתאים אלו מביאה בהכרח להרעה בלתי חוקית בתנאי כליאתם, והשימוש השגרתי בבידוד לצורכי הפרדה חורג מגדר החריגים שפורטו לעיל.
במכתבה התייחסה עו"ד מרגלית גם למדיניות שב"ס האוסרת על אסירי בידוד לקיים טיול יומי בחצר. משמעות המדיניות הזו היא, כי אותם אסירים מוחזקים בתאיהם במשך כל תקופת הבידוד – עד שבעה ימים רצופים – ללא כל חשיפה לאור השמש או לאוויר חיצוני. יש בכך, נאמר במכתב, משום ענישה אכזרית ובלתי חוקית, העומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולכללים הבינלאומיים, הקובעים את הסטנדרטים המינימליים לטיפול בכלואים. עוד נטען במכתב כי נודע לאגודה, שקיימת מדיניות בבית סוהר איילון למנוע מאסירים המוחזקים באגף הבידוד (אסירי בידוד ואסירי הפרדה גם יחד) לקבל חומר קריאה מספריית בית הסוהר. אם אכן קיימת מדיניות כזו, כותבת עו"ד מרגלית, היא נגועה באי חוקיות ואין בה כדי לשרת כל מטרה עונשית לגיטימית. מדיניות זו נוספת על מדיניות כללית של שב"ס, בכלל בתי הסוהר, לאסור על אסירים המצויים בבידוד עונשי של ממש לקבל לידיהם כל חומר קריאה, למעט ספרי דת.
לנוכח האמור לעיל מבקשת עו"ד מרגלית מנציב שב"ס להפסיק לאלתר לשכן אסירים באגף הבידוד של בית סוהר איילון, עד אשר ישופץ ויהיה ראוי להחזקת בני אדם. כמו כן – להפסיק לאלתר החזקה של אסירי הפרדה באגף הבידוד שם, לאפשר טיול יומי, לבטל את האיסור הכללי על החזקת ספרים בידי אסירים המצויים בבידוד עונשי בשב"ס, ולהורות על ביטול המדיניות הגורפת, המונעת מאסירים באגף הבידוד בבית סוהר איילון לקבל ספרים מספריית בית הסוהר.
