לכבוד
מר צחי הנגבי
השר לביטחון פנים
ירושלים
שלום רב,
הנדון: הריגתם של אזרחים ערבים ע"י שוטרי מג"ב
הננו לפנות אליך בעניין הריגתם, בשני אירועים נפרדים, של שני אזרחים ערבים ע"י שוטרי מג"ב. מעדויות שהתפרסמו לאחרונה בתקשורת מצטיירת התמונה, שלפיה שוטרי מג"ב ירו למוות בשני האזרחים ללא שנשקפה סכנה כלשהי לחייהם ואף ללא שהייתה הצדקה כלשהי לעצם השימוש בירי.
במקרה אחד נהרג מירי של שוטרי מג"ב האזרח מורסי ג`באלי, בן 28 מטייבה. לפי פרסומים בתקשורת (הארץ 23.7.03) מורסי נורה למוות ביום 22.7.03 בכניסה לעיר טייבה, כשישב ברכב פרטי שהיה נהוג ע"י חברו, שנפצע אף הוא מהירי. לפי עדותו של הנהג, הרכב היה במצב של עצירה מוחלטת עת פתחו שוטרי מג"ב באש לעברו. בניגוד לטענת השוטרים, שלפיה הם היו נתונים בסכנת חיים, העידו עדי ראייה נוספים, כי בשעת הירי הרכב לא היה בנסיעה, וכי לא נשקפה באותה שעה סכנה כלשהי למי מהשוטרים.
במקרה שני נהרג מירי שוטרי מג"ב האזרח נאסר אל-קיעאן, בן 32, תושב היישוב חורה שבנגב. לפי פרסומים בתקשורת (הארץ 28.7.03) נאסר נורה למוות בצומת שוקת שבדרום עת ישב ברכבו, שעמד ברמזור אדום. לפי עדויותיהם של לפחות שלושה עדי ראייה, רכבו של נאסר עמד ברמזור כשמאחוריו, לפניו ומשני צדדיו עמדו ברמזור אדום כלי רכב אחרים. לפי עדויות אלו, שוטר, שירד מג`יפ של משמר הגבול שהגיע למקום, פנה עם נשק מכוון לעבר נאסר וירה בו מקרוב דרך חלון הרכב.
בתקשורת דווח, כי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) פתחה בחקירת שני המקרים הנ"ל.
אנו רואים בחומרה רבה את הקלות הבלתי נסבלת, שבה אזרחים ערבים נהרגים או נפצעים מאש משטרת ישראל. נסיבות שני המקרים לעיל, המצטרפים אל מקרים רבים מהשנים האחרונות, שבהם נפצעו או נהרגו אזרחים ערבים מאש שוטרים, מלמדות, כי אנשי המשטרה ורשויות אכיפת החוק במדינת ישראל אינם מייחסים את המשקל הראוי לעקרון הבסיסי ביותר של שמירה על חיי אדם.
בדו"ח, שהוציא מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בחודש אוקטובר 2002 צוין, כי מאז אירועי אקטובר 2000 נהרגו מאש המשטרה וכוחות הביטחון לפחות 10 אזרחים ערבים. לפי נתוני מרכז מוסאוא, רוב המקרים שבהם נהרגו אזרחים ערבים בשנים האחרונות לא נחקרו כראוי.
פתיחה בירי מכוון לעבר אזרחים, כשלא נשקפת סכנה מיידית ואמיתית כלשהי למי מהשוטרים היורים, וכשהמציאות בשטח אינה מצדיקה אף את עצם השימוש באש, מצביעה על יחס עוין של משטרת ישראל כלפי האזרחים הערבים; יחס של זלזול בזכות היסודית לחיים כשמדובר בפלסטינים אזרחי ישראל; יחס שמזכיר במידה רבה נורמות התנהגות, שמאפיינות משטרים חשוכים ואפלים.
בהקשר זה לא יהא למותר לציין, כי עוד בחודש דצמבר 2000 התריעה האגודה לזכויות האזרח, בדו"ח שהוציאה בעקבות אירועי אוקטובר 2000, על היחס העוין והגישה הלוחמתית של משטרת ישראל כלפי הציבור הערבי.
ריבוי המקרים שבהם נפצעו או נהרגו אזרחים ערבים מאש שוטרים בשנים האחרונות מעיד על כך, כי לא מדובר בטעויות או ב"תקלות מבצעיות", אלא ביחס מפלה באופן שיטתי של משטרת ישראל, הרואה בפלסטינים אזרחי ישראל אויבים, ולא אזרחים.
לפיכך הינך מתבקש:
1. להורות לכל הגורמים הנוגעים בדבר לכבד את זכותם לחיים של האזרחים הערבים, ולהימנע מכל פגיעה נוספת בחייהם.
2. לחקור באופן יסודי ומקיף כל מקרה של פגיעה בחייהם ובשלמות גופם של אזרחים ערבים בידי שוטרים, ובפרט את שני המקרים המתוארים לעיל, ולמצות את הדין עם כל האחראים לפגיעה.
בכבוד רב,
עאוני בנא, עו"ד
