ילדי ירושלים המזרחית ממתינים בבית המשפט לפסק הדין, פברואר 2011.
צילום: Mirah Curzerאחרי 5 שנים הן יחויבו לשלם שכר לימוד לבתי ספר שיקלטו תלמידים שלא נמצא להם מקום בחינוך העירוני. השופטת פרוקצ'יה: "לא הועלה טעם בעל משקל ענייני מפי הרשויות הציבוריות המסביר או מתרץ את הטעמים לאי-עמידתן בחובתן לספק חינוך רשמי חינם לכל דורש במזרח העיר"
בפסק דין תקדימי קבע בג"ץ היום (6.2.11) כי הרשויות נכשלו ביישום חוק חינוך חובה בירושלים המזרחית ועל כן קבעו השופטים כי תוך חמש שנים עליהן לספק "תשתית פיסית הדרגתית" שתאפשר קליטת כל התלמידים בחינוך הרשמי. אם הרשויות לא יבנו תשתית זו תוך חמש שנים יהיה עליהן להגיע להסדר כספי מול בתי הספר שאינם עירוניים כדי לכסות את שכר הלימוד של תלמידים הלומדים במוסדותיהם מאחר ומערכת החינוך הרשמית לא קלטה אותם.
"משך שנים לא הוקצו משאבים מספיקים על ידי המדינה והעירייה, אשר יש בהם כדי להדביק את הפער בין הנדרש על פי דין לבין המצב הקיים, בו לעשרות אלפי ילדים בגיל חינוך חובה לא סופקה מסגרת חינוכית במוסדות הרשמיים", כתבה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, בפסק הדין.
העתירה משנת 2008 הוגשה על ידי עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח בשמן של חמש משפחות פלסטיניות מירושלים שביקשו לשלוח את ילדיהן לבתי הספר העירונים ונדחו בשל היעדר מקום. העתירה דרשה ממשרד החינוך ועיריית ירושלים להקים מנגנון להחזר שכר הלימוד, שכן לאור המחסור הכרוני של למעלה מ-1,000 כיתות לימוד במערכת החינוך של ירושלים המזרחית, נאלצות אלפי משפחות לשלוח את ילדיהם לבתי ספר שאינם עירוניים (פרטיים או במעמד מוכר שאינו רשמי) הגובים שכר לימוד המגיע לאלפי שקלים בשנה.
השופטת אילה פרוקצ'יה, שכתבה את פסק הדין המרכזי, הציעה כי הרשויות יקימו צוות מיוחד שיישם את פסק הדין: "מורכבותם של הסוגיה והפתרונות הנדרשים להסדרתה, מצדיקים קיומו של צוות מומחים מיוחד ברשות המוסמכת, שיתווה תכנית, יקבע לוחות זמנים, ויפקח על ביצועה כדי להבטיח התמודדות ראויה עם משימת ההתאמה של מערכת החינוך הרשמי במזרח ירושלים לצורכי התושבים".
השופט יורם דנציגר פירט בפסק הדין את "הפגיעה הבוטה בזכות לשוויון בחינוך: …לא מופרך יהיה לומר כי לא לכל הורי התלמידים במזרח ירושלים ישנה האפשרות הכלכלית לממן את לימודיהם של ילדיהם במוסדות החינוך שאינם רשמיים. לגבי ילדים אלו, קיים חשש של ממש כי הם ייפלטו ממערכת החינוך, דבר אשר יכול להשפיע בצורה משמעותית ביותר על האפשרויות (לרבות המקצועיות והכלכליות) שתהיינה סלולות בפניהם בעתיד".
לפי נתונים רשמיים, כמחצית מהתלמידים בירושלים המזרחית – 40,000 תלמידים – אינם לומדים במערכת החינוך העירונית. כ-5,300 תלמידים אינם רשומים באף מסגרת חינוכית, ואחוזי הנשירה (דהיינו מי שאינם מסיימים כיתה י"ב) עומד על 50%.
בפני בג"ץ התנהלו בעשור האחרון מספר עתירות בשמם של הורים מירושלים המזרחית שלא נמצא לילדיהם מקום במערכת החינוך העירונית, כמתחייב מחוק חינוך חובה חינם, שהוחל על ירושלים המזרחית עם סיפוחה. הרשויות התחייבו במשך השנים לדאוג לפתרון מערכתי ולבנייה מאסיבית של כיתות, אך הדבר לא נעשה.
עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח: "בג"ץ הכריע היום באופן שאינו משתמע לשתי פנים שחינוך חובה חינם הוא לא סיסמא אלא מחויבות המדינה לכלל התלמידים – כולל לילדי ירושלים המזרחית. משרדי החינוך והאוצר וכן עיריית ירושלים יעשו כעת את מה שהיו צריכים לעשות מזמן: להשקיע תקציב ומאמץ כדי להפוך את ההזנחה המתמשכת של מערכת החינוך בירושלים המזרחית לנחלת העבר. ראוי שאחרי שנים כה ארוכות של מחדל יתחילו הרשויות כבר מחר בבוקר לפעול בדחיפות המתבקשת כדי להסיר את הנטל הכלכלי שהן הטילו בכישלונן על אלפי משפחות".
להרחבה: הדוח "תעודת עניות" על מצב מערכת החינוך בירושלים המזרחית, אוגוסט 2010 (הטבלה בעמוד 7 מפרטת את מסגרות החינוך הקיימות לפי מספר תלמידים מירושלים המזרחית)
