רישום אישה כסרבנית עבודה לאחר שליחתה לקורסי הכשרה לא מתאימים

עב 1875/03
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

המערערת:

ס` מ` ס`

ע"י ב"כ עוה"ד סוניה בולוס ו/או דן יקיר ו/או דנה אלכסנדר ו/או הדס תגרי ו/או אבנר פינצ`וק ו/או עאוני בנא ו/או מיכל פינצ`וק ו/או לילה מרגלית ו/או באנה שגרי-בדארנה ו/או שרון אברהם-ויס ו/או נעה שטיין
מהאגודה לזכויות האזרח בישראל
שדרות הנדיב 9 חיפה 34611
טל` 8348876-04 ;פקס` 8348878-04

נגד

המשיב:

שירות התעסוקה – לשכת התעסוקה כפר כנא
מיקוד 16930
טל` 6518740-04; פקס` 6412611-04

ערעור

מוגש בזה לבית הדין הנכבד ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, על החלטת ועדת הערר שליד מועצת לשכת התעסוקה בכפר כנא, מיום 14.1.03. ועדת הערר דחתה את עררה של המערערת על "סירוב עבודה" שנרשם לה בגין אי השתתפותה בקורס הכשרה מקצועית. כפועל יוצא מדחיית עררה, נשללה זכאותה של המערערת לקצבת הבטחת הכנסה לה הייתה זכאית, ומכאן ערעור זה.

העתק פרוטוקול ועדת הערר מצ"ב ומסומן מע/1.

פתח דבר

1. עניינו של ערעור זה שלילת זכאותה של המערערת לקצבת הבטחת הכנסה לה היא זכאית, וזאת שלא כדין. המערערת נשלחה פעמיים לקורסי הכשרה כשהיא נעדרת את הכישורים הבסיסיים הנדרשים כדי להשתתף בהם, לא התקבלה לקורסים, ונרשמה כמי שסירבה להשתתף בהם. כפי שעולה ממכלול הנסיבות בשני מקרים אלה, רישום הסירוב – וכפועל יוצא מכך שלילת קצבתה להבטחת הכנסה – נעשה שלא כדין, בחוסר סבירות קיצוני, בחוסר תום לב ובשל שיקולים זרים. ביחס למקרה הראשון התקבל עררה של המערערת על ידי ועדת הערר מטעם המשיב. ביחס למקרה השני נדחה הערר שהגישה המערערת, ומכאן ערעור זה.

2. עניינה של המערערת אינו יחיד, אלא הוא מבטא מדיניות של המשיב, הבאה לידי ביטוי במקרים רבים בהם נשלחים דורשי עבודה, ובעיקר נשים, לקורסי הכשרה כשהם נעדרים את הכישורים להשתתף בהם. בשל אי התאמתם זאת, הם נרשמים כמי שסירבו להשתתף בקורס. כמו כן, הפניית דורשי העבודה לקורס מתעלמת מהעדר נגישות תחבורתית ממקום מגוריהם למקום עריכת הקורס. עת עוררים דורשי העבודה בגין הסירוב שנרשם להם, מופרת לעתים קרובות זכותם להליך הוגן, כאשר באופן קבוע נרשמים הפרוטוקולים של ועדת הערר בכתב בלתי קריא לחלוטין, כך שלא ניתן לעמוד על נימוקי החלטת הוועדה, ואף לא על טיעוני הצדדים בפניה. כתוצאה מכך נפגעת אפשרותם של העוררים לערער על ההחלטה.

3. עקב רישום הסירוב להשתתף בקורס נשללת מדורשי העבודה זכאותם לקצבת הבטחת הכנסה. שלילת הקצבה מהווה פגיעה בזכות היסוד של דורשי העבודה לקיום מינימלי בכבוד, וזאת משיקולים זרים שעניינם העדפה מוחלטת של השיקול המבקש לצמצם תשלום קצבאות על ידי המדינה, על פני זכויות היסוד של דורשי עבודה.

4. חומרה יתרה נודעת למדיניות זו של שירות התעסוקה, בשל כך שמדובר במדיניות מכוונת שמובילה לפגיעה קשה באנשים הנמנים על השכבות החלשות ביותר מבחינה כלכלית בישראל, ובמיוחד מקבלי קצבת הבטחת הכנסה. כידוע, לקצבת הבטחת הכנסה זכאים רק מי שהוכיחו כי כל האמצעים העומדים לרשותם אינם מספיקים לקיום המינימלי ביותר. רישום "סירוב עבודה" מביא לפגיעה ברשת הביטחון הסוציאלי האחרונה של דורשי עבודה אלה, שיוותרו ללא הכנסה וללא מקור כספי לקיום צורכיהם הבסיסיים, במשך חודשים ארוכים.

הצדדים

5. המערערת הינה תושבת כפר משהד, שהופנתה על ידי המשיב לקורס הכשרה מקצועית בטמרה. בעת ההפניה קיבלה המערערת קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי.

6. המשיב הוא תאגיד סטטוטורי שהוקם על-פי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, שתפקידו, בין השאר, לעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית מובטלים לקורסי הכשרה מקצועית, אשר מיועדים לדורשי עבודה שלא מצאו פתרון תעסוקתי הולם, או כאלה שבחרו לרכוש מיוזמתם מקצוע מתוך מגמה לשפר את מעמדם המקצועי ואת סיכויי התעסוקה שלהם.

העובדות

7. המערערת הינה ילידת 1973 והיא מתגוררת בכפר משהד יחד עם אמה ושלושת אחיה …, ושתי אחיותיה …, אשר אינן מועסקות ונעדרות מקור הכנסה.

8. המערערת הפסיקה את לימודיה בגיל מוקדם, לאחר שסיימה כיתה ה` בבית ספר ממלכתי בכפר משהד. המערערת נשארה בבית ועזרה לאמה בגידול אחיה ואחיותיה.

העתק תעודה מבית ספר ממלכתי א מצ"ב ומסומנת מע/2.

9. המערערת החלה לעבוד בגיל 17 במתפרה בכפר כמא. המערערת עבדה שבע שנים בעבודה קשה ובשכר דל, וזאת עד לסגירתה של המתפרה בשנת 1999. המערערת לא הצליחה למצוא עבודה אחרת, ולכן פנתה לשירות התעסוקה בכפר כנא ונרשמה כדורשת עבודה. כחלוף הזמן, ומשלא נמצא פתרון תעסוקתי למערערת, היא החלה לקבל קצבת הבטחת הכנסה.

10. בחודש ינואר 2002 הופנתה המערערת על ידי שירות התעסוקה בכפר כנא לקורס הכשרה מקצועית במכללה הטכנולוגית בטמרה.

11. כשהגיעה המערערת למכללת טמרה, היא נפגשה עם חברי ועדת הקבלה. כשהודיעה המערערת לחברי הוועדה על כך שסיימה את לימודיה בגיל מוקדם, הם בקשו ממנה לחזור ללשכת התעסוקה בכפר כנא, מבלי להודיע לה אם התקבלה לקורס אם לאו. חברי הוועדה גם לא רשמו שום הערה על טופס ההפניה של המערערת.

12. כשחזרה המערערת ללשכת התעסוקה נודע לה, כי נרשם לה "סירוב עבודה" בגין אי השתתפותה בקורס ההכשרה. זאת, על אף שאי השתתפותה בקורס לא הייתה תלויה ברצונה כלל ועיקר. בגין רישום סירוב זה נשללה מן המערערת קצבת הבטחת ההכנסה שלה וזאת החל מחודש ינואר 2002.

13. ביום 25.01.02 פנתה המערערת לעמותת סאות אל-עאמל (קול העובד) – עמותה אשר פועלת למען קידום זכויותיהם של עובדים ודורשי עבודה במגזר הערבי – וביקשה סיוע בהגשת ערר על החלטת פקיד ההשמה בשירות התעסוקה בכפר כנא לרשום לה "סירוב עבודה" בגין אי השתתפותה בקורס.

14. המערערת הגיעה לעמותת סאות אל-עאמל כשאין ברשותה העתק של טופס ההפניה, והיא אף לא ידעה לאיזה קורס בדיוק היא הופנתה. מנכ"ל העמותה, מר והבה בדארנה, סייע לה בהגשת הערר בהתבסס על המידע המועט שהיה בידיה כפי שפורט לעיל.

העתק כתב הערר מצ"ב ומסומן מע/3.

15. אחרי תקופת המתנה ארוכה הוזמנה המערערת לוועדת ערר. הוועדה קיבלה את עררה של המערערת, והורתה על ביטול הסירוב שנרשם לה. יש לציין כי המערערת טרם קיבלה את פרוטוקול דיון זה בוועדת הערר עד עצם היום הזה.

16. בחודש נובמבר 2002 קיבלה המערערת הפניה לקורס "מכינה טכנולוגית ב" במכללה הטכנולוגית בטמרה.

העתק של טופס ההפניה לקורס מצ"ב ומסומן מע/4.

17. יצוין, כי על פי הנתונים שמופיעים באתר האינטרנט של משרד העבודה והרווחה, השתתפות בקורס "מכינה טכנולוגית ב" מותנת באישור ועדת קבלה ובמבחן כניסה שדורש רמה של 9 שנות לימוד במתמטיקה והבנת הנקרא.

החומר שפורסם באתר האינטרנט של משרד העבודה והרווחה מצ"ב ומסומן מע/5.

18. ביום 17.11.02 הגיעה המערערת למכללת טמרה. היא נרשמה אצל המזכירה שבקשה ממנה לחזור למכללה כעבור מספר ימים כדי להשתתף בבחינת קבלה לקורס.

19. ביום 22.11.02 הגיעה המערערת למכללת טמרה כדי לעבור בחינת קבלה. שם ראיינו אותה שני אנשים אשר שאלו אותה אם היא מעונינת להשתתף בקורס הכשרה. המערערת השיבה להם בחיוב, אולם ציינה בפניהם כי היא סיימה כיתה ה` בלבד, ובקושי יודעת לכתוב ולקרוא בערבית, וכן כי היא מתקשה להגיע למכללה בטמרה, כתוצאה מהיעדר תחבורה ציבורית נאותה.

20. בתום הראיון, רשמו חברי הוועדה על טופס ההפניה של המערערת "המקום רחוק", וביקשו ממנה לחזור ללשכת התעסוקה. (ראו מע/4).

21. כשחזרה המערערת ללשכת התעסוקה בכפר כנא, נודע לה כי נרשם לה "סירוב עבודה". כשניסתה לברר את הסיבה לכך, היא נענתה על ידי פקיד הרישום, מר —-, כי הסירוב נרשם כתוצאה מחוסר הרצון שלה לנסוע לטמרה.

22. יצוין, כי בטופס ההפניה של המערערת לא נרשם כי המערערת סירבה להשתתף בקורס אלא נרשם בפשטות כי "המקום רחוק".

23. ביום 15.12.03 הגישה המערערת ערר לוועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בכפר כנא בסיוע עמותת סאות אל-עאמל.

העתק כתב הערר מצ"ב ומסומן מע/6.

24. הדיון בוועדת הערר התקיים ביום 14.1.03 בנצרת עילית. חברי הוועדה שאלו את המערערת מדוע היא סירבה להשתתף בקורס ההכשרה. המערערת ענתה להם שהיא לא סירבה להשתתף בקורס, אלא אך ציינה את העובדה כי היא סיימה כיתה ה`, וכן כי קשה להגיע מכפר משהד לטמרה בתחבורה ציבורית.

25. ועדת הערר סירבה לקבל את טענת המערערת – כי דבריה בפני ועדת הקבלה לא היו אלא ציון עובדות אובייקטיביות, אשר לא ניתן לחלוק עליהן, ואשר אינן תלויות ברצונה או נכונותה להשתתף בקורס – והחליטה להשאיר את הסירוב על כנו.

26. כפי שיפורט להלן, תנאי התחבורה הציבורית ממקום מגוריה של המערערת למקום עריכת הקורס אינם מקנים שום אפשרות מעשית כי המערערת תגיע ממקום מגוריה למקום הקורס בשעות בהן הוא נערך.

27. המערערת מתגוררת בכפר משהד והיא הופנתה לקורס הכשרה מקצועית בטמרה. הלימודים בקורס מתחילים בשעה 8 בבוקר. לשם הגעתה לקורס, עליה לנסוע מכפר משהד לנצרת, לאחר מכן מנצרת לטמרה.

28. חברת ההסעות היחידה שמפעילה אוטובוסים בכפר משהד היא חברת אל-ג`ליל. החברה מפעילה קו אחד שפועל בין משהד לבין נצרת. האוטובוס הראשון יוצא ממשהד בשעה 7:15 בבוקר.

לוח זמנים של האוטובוסים מצ"ב ומסומן מע/7.

29. אגד היא החברה היחידה שמפעילה קו 343 הנוסע מנצרת לעכו. בדרכו לעכו, האוטובוס נוסע דרך שפרעם וטמרה. האוטובוס הראשון שנוסע מנצרת לעכו יוצא בשעה 6:45 בבוקר, האוטובוס השני יוצא בשעה 9:30 בבוקר. לכן, גם נסיעת המערערת באוטובוס הראשון של חברת אל-ג`ליל שיוצא ממשהד בשעה 7:15, אינה מאפשרת לה להגיע במועד ולהמשיך את הנסיעה בקו 343 ולהגיע לטמרה בשעה שמונה בבוקר. (ראו מע/7).

30. לחלופין, חברת נסיעות ותיירות נצרת בע"מ מפעילה קו בין הכפר מג`אר ונצרת, העובר בדרכו ליד צומת משהד. האוטובוס הראשון יוצא ממג`אר בשעה 6 בבוקר ומגיע לצומת משהד בשעה 6:30. אולם, גם אם המערערת תיסע באוטובוס זה קרוב לוודאי שלא תצליח להגיע לנצרת עד השעה 6:45, כדי להמשיך את הנסיעה לטמרה בקו 343. (ראו מע/7).

31. הנסיעה מטמרה בחזרה לכפר משהד הינה קשה אף יותר. קו 343 משנה את מסלולו בדרכו מעכו לנצרת. האוטובוס לא נכנס לתוך טמרה אלא עובר בכביש הראשי ליד צומת טמרה. לפיכך, יהא על המערערת ללכת ברגל לפחות 30 דקות מהמכללה לכביש הראשי.

32. יצוין, כי למערערת אין רשיון נהיגה, וגם אילו היתה המערערת מחזיקה ברשיון נהיגה, הרי אין באפשרותה להחזיק או לחלופין להשתמש ברכב של אחרים מבלי שתאבד את הזכות לקבל קצבת הבטחת הכנסה.

33. מספר ימים לאחר מועד הדיון בפני ועדת הערר, פנתה המערערת לפקיד הרישום, מר —-, וביקשה לקבל את פרוטוקול הדיון, אולם בקשתה סורבה על אף הפצרותיה הרבות של המערערת. אחרי תקופת המתנה ארוכה פנה גם אחיה של המערערת למר —- וביקש לקבל את הפרוטוקול. לאחר המתנה נוספת ורק לאחרונה, נאות מר —– למסור את פרוטוקול הדיון לידי המערערת. (ראו מע/1).

34. פרוטוקול ועדת הערר נספח מע/1 כתוב בכתב בלתי קריא לחלוטין, ובידי באת כוחה של המערערת לא עלה לפענח את האמור בו, ובכלל זה טענותיהם של הצדדים בפני ועדת הערר, והנימוקים עליהם התבססה ההחלטה של הוועדה.

35. לערעור זה מצורף תצהירו של מר והבה בדארנה, מנהל עמותת סאות-אל-עאמל ("קול העובד"), השופך אור על מקרים נוספים הדומים לעניינה של המערערת. כמפורט בתצהירו של מר בדארנה, המהווה חלק בלתי נפרד מערעור זה, הפנייתם של דורשי עבודה לקורסי הכשרה מקצועית שאינם תואמים את רמת השכלתם ונסיבותיהם האישיות, הינה תופעה נפוצה במספר לשכות תעסוקה בצפון ובכללותן לשכת התעסוקה בכפר כנא.

תצהירו של מר בדארנה מצ"ב ומסומן מע/8.

36. על פי רישום שערכה עמותת סאות אל-עאמל בחודש אפריל 2003, טיפלה העמותה ב-20 "סירובי עבודה" שנרשמו לדורשי עבודה באזור נצרת בשנת 2002 ותחילת שנת 2003, בשל הפנייתם לקורסי הכשרה מקצועית שהם נעדרים הכישורים הנדרשים להשתתף בהם, או בשל הפנייתם לקורסי הכשרה אשר לא היתה לדורשי העבודה האפשרות להגיע ממקום מגוריהם למקום עריכתם בתחבורה ציבורית. (ראו מע/8).

37. כמפורט עוד בתצהיר, מספר רב של פרוטוקולים שמתקבלים מוועדת הערר באזור נצרת מנוסחים בכתב בלתי קריא לחלוטין. מר בדארנה מציין בתצהירו כי בדיונים שנערכו במאה ערעורים, לכל הפחות, שהוגשו בסיוע עמותת סאות אל-עאמל לבית הדין האזורי לעבודה, על ידי דורשי עבודה שנרשמו כ"סרבני עבודה", נתבקשו נציגי שירות התעסוקה על ידי בית הדין להגיש לבית הדין פרוטוקול הרשום בכתב קריא, מאחר ולא עלה בידי בית הדין הנכבד לפענח את האמור בהחלטת ועדת הערר כפי שהוגשה על ידי המערער. (ראו מע/8).

להדגמת טענת המערערת מצ"ב פרוטוקולים של ועדת הערר מיום 29/1/02, מיום 14/5/01, מיום 25/7/02, מיום 6/2/03, ומיום 10/3/03, והחלטות בית דין נכבד זה בתיק עב` 1914/01 מיום 20/9/01, בתיק עב` 1782/01 מיום 20/9/01, בתיק עב` 2068/01 מיום 17/10/01, בתיק עב` 2160/01 מיום 8/11/01, ובתיק עב` 1246/02 מיום 28/2/02, ומסומנים בהתאמה מע/9א, מע/9ב, מע/9ג, מע/9ד, מע/9ה, מע/9ו, מע/9ז, מע/9ח, מע/9ט ומע/9י.

הטיעון המשפטי

38. רישום סירוב עבודה למערערת, וכפועל יוצא מכך נטילת קצבתה להבטחת הכנסה, נעשו שלא כדין, בחוסר סבירות קיצוני, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים, ותוך פגיעה בזכותה להליך הוגן ובזכות היסוד שלה לקיום מינימלי בכבוד.

39. כמפורט בחלק העובדתי, עניינה של המערערת אינו יחיד, והוא מבטא מדיניות כללית של שירות התעסוקה, הבאה לידי ביטוי במקרים רבים בהם ניטלת מדורשי עבודה קצבת הבטחת הכנסה שלא כדין. הקצבה נשללת בשל רישום "סירוב עבודה" לדורשי העבודה, אשר הופנו על ידי שירות התעסוקה לקורסי הכשרה מקצועית כשהם נעדרים את הכישורים הנדרשים להשתתפות בהם, או כאשר נמנע מהם להשתתף בקורס עקב מיקומו באזור מרוחק ממקום מגוריהם, כאשר אין נגישות מעשית ממקום מגוריהם למקום עריכת הקורס באמצעות תחבורה ציבורית. מדיניות זו, של רישום "סירוב לעבוד" בנסיבות האמורות, ושלילת הקצבה כפועל יוצא מכך, הינה בלתי חוקית ודינה להתבטל.

40. החלטת ועדת הערר לשלול את קצבת הבטחת ההכנסה של עוררים, אשר נרשם להם "סירוב עבודה" שלא כדין, בנסיבות האמורות, מהוה פגיעה קשה בזכות לקיום מינימלי של דורשי עבודה אלה, אשר ממילא מצבם הכלכלי קשה ביותר.

41. זאת ועוד. דיוני ועדת הערר באזור נצרת מתנהלים תוך הפרת זכותם של העוררים להליך הוגן. הרישום העקבי של הפרוטוקולים של ועדת הערר בכתב בלתי קריא לחלוטין מונע מן העוררים לעמוד על נימוקי החלטת הוועדה, ואף על טיעוני הצדדים בפני הוועדה, כך שנפגעת אפשרותם של עוררים לערער לבית דין נכבד זה על החלטת ועדת הערר.

א. הזכות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה

42. הזכות לקבל קצבת הבטחת הכנסה מעוגנת בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: חוק הבטחת הכנסה). קצבת הבטחת הכנסה הינה קצבה מינימלית ביותר הניתנת למי שאין להם כל מקור הכנסה אחר, או שמקור זה הינו מזערי. קצבת הבטחת הכנסה מטרתה למנוע הידרדרות לחרפת רעב, ולהבטיח קיום צרכיו הבסיסיים ביותר של אדם. הזכות לקצבת הבטחת הכנסה נגזרת מזכות היסוד להבטחת קיומו המינימלי של אדם בכבוד, זכות אשר זכתה לעיגון חוקתי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו:

"כבודו של האדם כולל בחובו, כפי שראינו, הגנה על מינימום הקיום האנושי (ראו בג"ץ 161/94 אטרי נ` מדינת ישראל (לא פורסם)). אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הרעב ללחם, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע (ראו א` ברק, פרשנות במשפט 423 (כרך שלישי, 1994). כך כבודו של כל אדם; כך כבודו של חייב שאין בידו לשלם חוב פסוק במועדו, וכך כבודו של חייב על פי חוב פסוק ממזונות."

רע"א 4905/98, פרופסור יוסף גמזו נ` נעמה ישעיהו ואח`, פ"ד נה(3) 360, 375.

מעמדה החוקתי של הזכות לקבלת קצבת הבטחת הכנסה מכתיב את הפרשנות הנאותה לדברי החקיקה העוסקים בה, ובפרט מתן פרשנות מצומצמת לסייגים המגבילים את תחולתה או מצמצמים את היקפה.

43. תנאי הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה קבועים בסעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה. סעיף 2(א)(2) לחוק קובע כי תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים זכאי לגמלה אם:

"הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" – כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה – הכשרה);"

44. סעיף 165(ג) לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) קובע מתי מהווה הפנייה להכשרה מקצועית כהפניה לעבודה מתאימה:

" … רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו."

45. הזיקה הנדרשת בסעיף 165(ג) לחוק הביטוח הלאומי בין רמת השכלתו של דורש העבודה לבין ההכשרה המקצועית אליה מופנה מטרתה למנוע את עקירתו של דורש העבודה ממסגרתו המקצועית ותחום הכשרתו בתקופת האבטלה הזמנית:

"מבחינת מטרת החוק מדובר בביטוח סוציאלי שנועד למנוע עקירתו של אדם ממסגרתו המקצועית בתקופת אבטלה זמנית, ולגשר בין תקופות העבודה מבחינת המשכיות ההכנסה.
לאור זאת ניתן לומר ש"עבודה מתאימה" היא זו המאפשרת קשר וגשר של זיקה בין עבודתו הקודמת של המבוטח או הכשרתו המקצועית, לבין העבודה המוצעת לו בתקופת האבטלה".

דב"ע מט/91-135 צ` דראך – שירות התעסוקה פד"ע כא 206,203.

46. אומנם, השיקולים העומדים בבסיס הפנית דורשי עבודה שמקבלים קצבת אבטלה להכשרה מקצועית אינם זהים לשיקולים שעומדים מאחורי הפנית דורשי עבודה שמקבלים קצבת הבטחת הכנסה. במקרה הראשון מהווה החזרתו של דורש העבודה לשוק העבודה באותו מקצוע בו עבד לאחרונה או למקצוע התואם את הכשרתו והשכלתו שיקול מרכזי בהפנייתו לקורס הכשרה. לגבי דורשי עבודה שמקבלים קצבת הבטחת הכנסה, שלגביהם חלף זמן רב מבלי שימצא להם פתרון תעסוקתי הולם, השיקול העיקרי הוא החזרתם לשוק העבודה אפילו אם מדובר בעבודה שלא הולמת את הכשרתם או השכלתם. יחד עם זאת, ישנם קווים משיקים רבים, וניתן להקיש מהמקרה הראשון לשני.

47. על שאלת ההתאמה לקורסי הכשרה ניתן עוד ללמוד גם מהוראות נוהל רשום סירוב ודרכי ערר של שירות התעסוקה (להלן: הנוהל).

8. על פי סעיף 6.4 לנוהל, הכשרה מקצועית תחשב בגדר "עבודה מתאימה" לדורש עבודה אם:

"יועץ התעסוקה סבור כי היא הולמת את כישוריו, רמת השכלתו, מצב בריאותו, כושרו הגופני." (ההדגשה הוספה – ס` ב`).

הנוהל של שירות התעסוקה מבחין בין דורשי עבודה שמקבלים קצבת הבטחת הכנסה לבין דורשי עבודה שמקבלים קצבת אבטלה, רק לעניין שליחה לעבודה. לגבי הפניית דורשי עבודה להכשרה מקצועית, הנוהל אינו מבחין בין סוגי דורשי העבודה השונים, כך שהפניית דורש עבודה שמקבל קצבת הבטחת הכנסה לקורס הכשרה תיעשה בהתאם לכישוריו ורמת השכלתו של המופנה.

49. זאת ועוד, השתתפותו של דורש העבודה בקורס הכשרה מקצועית כשהוא נעדר את הכישורים הבסיסיים לכך (להבדיל ממצב בו יש לו כישורים עודפים), הינה מנוגדת לכל היגיון, במיוחד כשברור מלכתחילה כי השתתפותו של דורש העבודה לא תצמיח שום תועלת מעשית, בשל חוסר יכולתו לסיים את הקורס בהצלחה ולהיעזר בידע שרכש בו לשם מציאת עבודה.

50. דורש עבודה שמופנה לקורס הכשרה מקצועית כשהוא נעדר את הכישורים הבסיסיים לכך, לא צריך להיפגע מאי קליטתו לקורס ההכשרה. שהרי לא מדובר בחוסר רצון או נכונות של דורש העבודה להשתתף בקורס אלא במניעה אובייקטיבית, ועל כן אין לסווג אותו דורש עבודה כ"סרבן עבודה" ולשלול ממנו זכויות המוקנות לו.

ב. חוקיות ההפניה לקורס "מכינה טכנולוגית ב"

51. החלטת שירות התעסוקה להפנות דורש עבודה לקורס הכשרה מקצועית חייבת לעמוד במבחן הסבירות. סבירות ההחלטה נבחנת על פי סוג ההכשרה המקצועית שאליה מופנה דורש העבודה בהתחשב בנתוניו האישיים ועל פי מכלול נסיבות העניין.

בדב"ע נו/4-91 – סואעד מוחמד נ` שירות התעסוקה, תק-אר 96(2), 307.

52. הפניית המערערת לקורס "מכינה טכנולוגית ב" במרכז הכשרה טכנולוגית בטמרה הינה בלתי סבירה באופן קיצוני. על פי הנתונים שמופיעים באתר האינטרנט של משרד העבודה והרווחה, הקורס "מכינה טכנולוגית ב" מיועד לדורשי עבודה שסיימו 9 שנות לימוד במתמטיקה והבנת הנקרא. אי לכך, ההחלטה להפנות את המערערת שסיימה כיתה ה` בלבד לקורס "מכינה טכנולוגית ב" כשהיא נעדרת את הכישורים הבסיסיים להשתתף בו, הינה החלטה שרירותית ובלתי סבירה באופן קיצוני. חוסר סבירות קיצונית זאת ברישום "סירוב עבודה" למערערת בגין אי השתתפותה בקורס עולה כדי חוסר תום לב.

53. יתר על כן, סבירות ההפניה של דורשי העבודה להכשרה מקצועית נבחנת לא רק על פי סוג ההכשרה המקצועית אליה מופנים דורשי העבודה ביחס לנתוניהם האישיים, אלא גם בשים לב לנתונים חיצוניים:

"סבירות ההפניה תיבחן לא רק על-פי סוג ההכשרה המקצועית שאליה נשלח המובטל, בהתחשב בנתונים האישיים שלו אלא אף בשים לב לנתונים חיצוניים-סביבתיים, וביניהם המרחק הגיאוגרפי שבין מקום מגוריו לבין מקום ההכשרה. נראה לנו, בהקשר העניין שלפנינו ומבלי לקבוע כלל, כי הליכה עד למקום שבו ניתן להשתמש בתחבורה ציבורית, או ממקום כאמור, העולה על מספר קילומטרים בכל כיוון, עלולה לפגוע בסבירות ההפניה של מובטל, להשתתף בהכשרה מקצועית".

בדב"ע נו/4-91 – סואעד מוחמד נ` שירות התעסוקה, תק-אר 96(2), 307.

54. המערערת מתגוררת בכפר משהד והיא הופנתה לקורס הכשרה מקצועית בטמרה. הלימודים בקורס מתחילים בשעה 8 בבוקר. תנאי התחבורה הציבורית ממקום מגוריה של המערערת למקום עריכת הקורס, כפי שפורטו בחלק העובדתי לעיל, אינם מקנים שום אפשרות מעשית כי המערערת תגיע ממקום מגוריה למקום הקורס בשעות בהן הוא נערך.

55. בע"ע (נצרת) 1249/99 נקבע על ידי בית דין נכבד זה, במקרה שנסיבותיו דומות למקרה דנן, כי אין זה סביר לצפות מדורש העבודה להתייצב לקורס הכשרה במצב בו כמעט אין תחבורה ציבורית ממקום מגוריו למרכז ההכשרה המקצועית.

ראו ע"ע (נצרת) 1249/99- זהירה עיאדה נ` שירות התעסוקה, תק-עב 99(4), 39.

56. למערערת כאמור אין רישיון נהיגה, גם אילו היה לה רשיון נהיגה הרי אין באפשרותה להחזיק או לחלופין להשתמש ברכב של אחרים, מבלי שתאבד את הזכות לקבל קצבת הבטחת הכנסה. לכן, למערערת אין אפשרות מעשית להגיע לקורס, למעט שימוש בתחבורה ציבורית.

57. מכאן עולה, שבנוסף לחוסר התאמתה מבחינת כישוריה, אין למערערת האפשרות הפיזית-תחבורתית להגיע לקורס, והינה לפיכך בלתי מתאימה לו גם מבחינה זו. לפיכך, די בסיבה זו בלבד כדי לשלול את חוקיות רישום "סירוב" בגין אי השתתפותה בקורס.

58. המערערת נדחתה מהשתתפות בקורס בשל חוסר התאמתה לו. אמירות המערערת המצביעות על העובדות האובייקטיביות המונעות השתתפותה בקורס אין בהן משום ביטוי לחוסר נכונות או רצון להשתתף בקורס, אלא אך הצבעה על חוסר התאמתה האובייקטיבית, ששירות התעסוקה עמד עליו בעצמו, או היה עליו לעמוד עליו, אם היה נוהג בסבירות ובתום לב.

59. זאת ועוד, חומרת התנהגות שירות התעסוקה במקרה זה מתחזקת שבעתיים, כשמתברר כי עניינה של המערערת משקף התנהגות שיטתית מטעם שירות התעסוקה. כלומר: עניינה של המערערת אינו בגדר טעות חד פעמית, אלא מדובר במדיניות שיטתית, כפי שעולה מתצהירו של מר והבה בדארנה אשר צורף לערעור זה כנספח מע/8.

ג. חוסר תום לב של המשיב ושיקולים זרים

60. החלטת שירות התעסוקה, לרשום למערערת "סירוב עבודה" בגין אי השתתפותה בקורס, נגועה בחוסר תום לב. המערערת כבר הופנתה בעבר לקורס הכשרה שלא תאם את רמת השכלתה. למערערת נרשם סירוב בגין אי קבלתה לקורס והיא עררה על ההחלטה לרשום לה סירוב ועררה התקבל. הפנייתה של המערערת בפעם שניה להכשרה מקצועית אשר בבירור אינה תואמת את השכלתה, נגועה בחוסר תום לב.

61. יתר על כן, רישום הסירוב השרירותי וחסר הסבירות בנסיבות האמורות, ובפרט על רקע מדיניות שיטתית של רישום סירובים בנסיבות דומות, מעלה חשד כבד כי העילה האמיתית לרישום הסירוב הינה השאיפה למנוע מהמערערת את קצבת הבטחת ההכנסה לה היא זכאית. כלומר: העדפה מוחלטת של השיקול המבקש לצמצם את מספר הקצבאות הניתנות – ולמצער מתן משקל מופרז לשיקול זה – וזאת על פני זכות היסוד לקיום מינימלי בכבוד והזכות להליך הוגן.

ד. פגיעה בזכות להליך הוגן

62. ההליך בפני ועדת הערר נעשה תוך פגיעה שלא כדין בזכותה של המערערת להליך הוגן. כפי שפורט בחלק העובדתי, פגיעה זו אינה ייחודית למערערת והיא חזרה על עצמה במקרים רבים נוספים שנידונו בפני הוועדה, ובשל כך זכתה הוועדה לשבט ביקורתו של בית דין נכבד זה, אך ללא הועיל.

63. רישום הפרוטוקול בכתב יד בלתי קריא לחלוטין, מהווה הפרה של זכות המערערת להליך הוגן. העדר רישום קריא של טענות המערערת וטענות המשיב בפני ועדת הערר, והעדר רישום קריא של נימוקי הוועדה, פוגעים באפשרותה של המערערת להגיש ערעור על החלטת הוועדה תוך הסתמכות על טענות הצדדים בדיון, ותקיפת הנימוקים עליהם מבוססת החלטת הוועדה.

64. רישום הפרוטוקול בכתב יד בלתי קריא לחלוטין מהווה הפרה של חובת ההנמקה המעוגנת הן בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958 והן בפסיקה.

65. יתר על כן, רישום הפרוטוקול בכתב יד בלתי קריא מהווה הפרה של הוראת תקנה 5 לתקנות שירות התעסוקה (דרכי עררים), תשי"ט-1959 שקובעת:

"(א) החלטת הוועדה תיערך בכתב ותיחתם על-ידי חבריה והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין.
(ב) ההחלטה תכלול:
(1) שמותיהם ומעניהם של בעלי הדין;
(2) בקשות בעלי הדין ותמצית מטענותיהם ומהראיות שנגבו;

(3) נימוקי ההחלטה, לרבות הנימוקים לדחיית טענות או ראיות;

(4) הודעה על רשות לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה;
(5) תאריך ההחלטה." (ההדגשה לא במקור).

66. חובת ההנמקה מהווה את אחד העקרונות הבסיסיים של המנהל התקין. היא מאפשרת לאדם שנפגע מהחלטת הרשות לבדוק אם החלטת הרשות עומדת במבחן החוקיות:

"]חובת ההנמקה[…מקטינה את החשש מפני החלטות שרירותיות או שגויות…ללא הנמקה יקשה על האדם הנפגע מהחלטה מנהלית לשקול אם ההחלטה עומדת במבחן הדין…"

י` זמיר, הסמכות המינהלית, (ב) 897-989.

67. רישום פרוטוקול בכתב בלתי קריא לחלוטין, שאינו מאפשר לנפגע לברר את הנימוקים העומדים מאחורי קבלת החלטה בעינינו, דינו כדין מקרה בו ניתנת החלטה בעניינו של אדם ללא כל הנמקה.

68. גם זאת הפעם, נודעת חומרה יתרה להתנהגות המשיבה, לאור העובדה כי מדובר בתופעה החוזרת על עצמה, אשר לא תוקנה אף לאור ביקורת בית הדין הנכבד, כפי שפורט לעיל.

סיכום

69. מכל האמור לעיל עולה, כי המערערת נשלחה לקורס הכשרה מקצועית, כשהיא נעדרת את הכישורים הבסיסיים להשתתף בו, וכאשר אין באפשרותה להגיע למקום עריכת הקורס במועדים הנדרשים בתחבורה ציבורית. בנסיבות אלה נרשם לה "סירוב עבודה" ונשללה קצבתה להבטחת הכנסה שלא כדין, בחוסר סבירות קיצוני, בחוסר תום לב, ומשיקולים זרים. זאת, תוך פגיעה בזכותה לקיום מינימלי בכבוד, ובזכותה להליך הוגן.

70. כמו כן עולה, כי שליחת דורשי עבודה לקורסים אשר הם נעדרים את הכישורים הנדרשים להשתתפות בהם, וכן לקורסים אשר אין להם נגישות תחבורתית אליהם, ושלילת קצבתם להבטחת הכנסה כפועל יוצא מאי השתתפותם בקורס, הינה תופעה נפוצה. כך גם נפוצה הפרת הזכות להליך הוגן על ידי ועדת הערר, ובפרט אי רישום נאות של פרוטוקול הדיון.

71. לפיכך מתבקש בית הדין הנכבד לקבל את ערעורה של המערערת על החלטת ועדת הערר, ולהורות כי תושב למערערת קצבת הבטחת ההכנסה שנשללה ממנה החל מחודש נובמבר 2002.

72. עוד מתבקש בית הדין הנכבד להנחות את המשיב בדבר חובתו להפנות דורשי עבודה לקורסים המתאימים להם בלבד, הן מבחינת הכישורים הנדרשים להשתתפות בקורס והן מבחינת הנגישות הסבירה להם. כמו כן, להעמידו אודות חובתו לקיים הליך הוגן בוועדת הערר, ובפרט בדבר החובה לרשום את פרוטוקול הדיון והחלטה בכתב קריא.

לאור כל האמור מתבקש בית הדין לקבל את ערעורה של המערערת. כמו כן מתבקש בית הדין הנכבד לפסוק למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.

_____________
סוניה בולוס, עו"ד
ב"כ המערערת