האגודה לזכויות האזרח בישראל והתנועה למלחמה בעוני עתרו ב- 26.1.03 לבג"ץ נגד המוסד לביטוח לאומי בדרישה לבטל את הסעיפים בחוק ההסדרים אשר מצמצמים את גובה גמלת הבטחת הכנסה המשולמת על-ידי הביטוח הלאומי. העתירה הוגשה על-ידי עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח.
בעתירה מציינת עו"ד אברהם-ויס, כי על פי חוק ההסדרים החדש שנחקק לאחרונה, תופחת הגימלה למשפחה ותעמוד בממוצע על 617 ש"ח בלבד. זוהי הפחתה של כ- 29% מהגמלה הממוצעת המשולמת כיום. בנוסף, על פי חוק ההסדרים מבוטלת הזכות לגמלה מוגדלת לכל מי שטרם מלאו לו 55 שנים. בכך, נאמר בעתירה, פוגע חוק ההסדרים בזכות לקיום מינימלי בכבוד של מקבלי הבטחת ההכנסה. בעתירה מודגש, כי אוכלוסיית מקבלי הבטחת ההכנסה היא האוכלוסייה החלשה ביותר מבחינה כלכלית בישראל.
כן נדרש בעתירה לבטל את החלטת הממשלה, המבקשת לבטל הטבות להן זכאים כיום מקבלי הבטחת הכנסה ובהן: פטור מאגרת טלוויזיה, הנחה בתשלומי הארנונה, הנחה בתחבורה הציבורית. בטול הטבות זה בא בנוסף לסדרת פגיעות קשות במקבלי הבטחת הכנסה שהתחילה עוד בשנת 2002 ובמסגרתה קוצץ גובה הגמלה וצומצו באופן משמעותי הטבות כמו סיוע בדיור.
כך, למשל, סיפורה של העותרת ב` ר`, אם חד הורית לשני ילדים, ילד בן 4 שנים ותינוקת בת תשעה חודשים. במשך מספר שנים היא התפרנסה מעבודות נקיון מזדמנות. כיום היא מטפלת בילדיה וכל הכנסתה החודשיות היא מקצבאות המוסד לביטוח לאומי: 290 ש"ח קצבת ילדים ו- 2660 ש"ח גמלת הבטחת הכנסה. העותרת מקבלת סיוע חודשי המהווה רק חלק משכר הדירה בסך 1,067 ש"ח לחודש, והמופקד ישירות לחשבונה של בעלת הדירה, בה מתגוררת העותרת עם ילדיה. הוצאותיה מגיעות לכ- 3,400 ש"ח, והן מורכבות בעיקר משכר דירה, ארנונה, חשבונות שוטפים כגון מים, חשמל, גז, הוצאות שוטפות בגן הילדים של בנה וטיטולים. בעקבות התיקון אמורה קיצבה של אשה במצבה לקטון ביותר מ- 450 ש"ח מדי חודש.
העותר השני הוא אב לארבעה ילדים. בעבר הוא היה בעליו של מפעל משפחתי. בעקבות המשבר הכלכלי הוא נקלע לקשיים כספיים, נאלץ למכור את דירתו ומכוניתו ולעסוק בעבודות מזדמנות (בחלוקת עיתונים, בבית קפה, ובמכבסה). בשנת 2000 פוטר העותר ממקום העבודה האחרון בו עבד, ומאז לא הצליח למצוא פרנסה. מאז חודש יולי 2002, מאחר שלא נותרה בידיו ברירה, החל לקבל גמלת הבטחת הכנסה. הכנסתו החודשית של העותר מן המוסד לביטוח לאומי היא בסך 1587 ש"ח בחודש. זו הכנסתו היחידה: אין לו בית משלו ואין לו נכסים. על שום חובותיו אין באפשרותו לפתוח חשבון בבנק מסחרי והוא מקבל את גמלת הבטחת ההכנסה לחשבון בבנק הדואר. הוא מתגורר אצל קרובים ואצל חבר. הוא חב תשלומים לבנו ולגרושתו, ומדי פעם מוצאות נגדו פקודות מאסר, שבשלן אף נעצר מספר פעמים. מתנהלים נגדו תיקים בהוצאה לפועל גם בגין חובות ישנים מתקופת עסקיו, ובגין אי תשלום שכר דירה, בה החזיק בעבר. כל חובותיו בלשכות ההוצאה לפועל מגיעות לכ- 300,000שקלים. הוצאות המחיה היומיומיות שלו משולמות באמצעות גמלת הבטחת ההכנסה. העותר הופנה על ידי לשכת התעסוקה למספר מקומות עבודה ואף פנה בעצמו על סמך מודעות והצעות, אך איננו מתקבל לעבודה בתואנה שהוא מבוגר מדי. בעקבות התיקון אמורה קצבה של אדם במצבו לקטון ב-174 ש"ח מדי חודש.
עוד מציינת עו"ד אברהם-ויס בעתירה, כי זכותן של עשרות אלפי משפחות בישראל לקיום מינימלי בכבוד תיפגע כתוצאה מהתיקונים לחוק ומהחלטות הממשלה החדשות והן תיוותרנה ללא כל מקור כספי לצרכיהן הבסיסיים ביותר. זכות זו כלולה בזכות לכבוד ומעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עוד מדגישה עו"ד אברהם-ויס, כי מדובר על החלטות בלתי-חוקתיות, שרירותיות וגורפות הפוגעות קשות גם בזכות לבטחון סוציאלי ובזכות לקניין. למרות שלתיקון לחוק השלכות חמורות וקשות על חייהן של עשרות אלפי משפחות בישראל, החוק נחקק במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה בהליך חקיקה מהיר בועדת הכספים, ובניגוד לדעתה של היועצת המשפטית לכנסת, באופן רשלני ובמחטף.
בעתירה מדגישה האגודה לזכויות האזרח, כי קצבת הבטחת הכנסה היא רשת המגן האחרונה שמעניקה מדינת ישראל לאוכלוסייה החלשה ביותר מבחינה כלכלית. מדובר בחקיקה חברתית, שהמדינה חוקקה כחלק מחובתה לדאוג לאזרחיה בזכות ולא כחסד.
עו"ד אברהם-ויס מבקשת מבג"ץ לקבוע מועד לדיון דחוף בעתירה, כדי למנוע את הפגיעה הקשה בצרכיהן הבסיסיים של משפחות רבות התלויות בהבטחת ההכנסה.
