35 אזרחים סינים, וארגוני זכויות האדם "האגודה לזכויות האזרח בישראל", "מוקד סיוע לעובדים זרים", "קו לעובד" ו"מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם", עתרו היום לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. העתירה הוגשה נגד שר הפנים, שר העבודה והרווחה ומנכ"ל שירות התעסוקה, בדרישה להורות על ביטול צווי ההרחקה שהוצאו נגד האזרחים הסינים, על שיחרורם ממאסר ועל שיבוצם לעבודה אצל מעסיקים חדשים, ועל קבלת רשיונות ישיבה מתאימים שיהיו בתוקף עד לתאריך רשיונות הישיבה שקיבלו כדין כשנכנסו לארץ. העתירה הוגשה על ידי עו"ד ישי שנידור ממחלקת הפרו-בונו של משרד עורכי הדין "אדם".
העתירה עוסקת בגירושם מן הארץ של עובדי בניין סינים, אשר הגיעו לישראל כחוק בחודשים האחרונים. העובדים הגיעו בהתאם לקביעה של שירות התעסוקה כי הם נחוצים למעסיק מסויים, ותאריך סיום תקופת רשיון העבודה שלהם טרם פג. בעתירה מציין עו"ד שנידור, כי עובדים אלו שילמו אלפי דולרים ומישכנו את עתידם כדי להגיע לישראל, על סמך ההבטחה שיועסקו בישראל במשך שנתיים וישתכרו שכר מינימום מקומי. על-אף העובדה שהם מחזיקים ברישיון ישיבה בארץ שתוקפו טרם פג, נמצאים כיום העובדים בסכנת גירוש מישראל, וזאת עקב סיום העסקתם על-ידי המעביד ובניגוד לרצונם.
קבוצה מבין העותרים, כך מפורט בעתירה, עזבה את מעסיקה לאחר שקיבלה שכר זעום של 200$ בחודש בלבד, בעבור כ- 12 שעות עבודה ביום. קבוצה נוספת עזבה לאחר שלא קיבלה שכר עבודה כלל במשך מספר חודשים. לקבוצה שלישית אמר המעסיק, כי אין לו עבודה עבורם וכי עליהם לצאת ולהרוויח את לחמם במקום עבודה אחר, ואילו הקבוצה האחרונה כלל לא עזבה את מעסיקה החוקי, שניסה לשחררה מן הכלא ללא הצלחה, במקרה אחד במשך יותר מחודש. בעתירה מדגיש עו"ד שנידור, כי צווי הגירוש הוצאו בניגוד למדיניות מפורשת של שירות התעסוקה המחייבת את העסקתם של העובדים. בהחלטה זו, מציין עו"ד שנידור, היו פגמים רבים, וההגינות, הסבירות ושיקול הדעת בה מעטים עד מאד.
בעתירה כורך עו"ד שנידור את עניינם הפרטי של העותרים יחד עם היבטים ציבוריים רבי חשיבות, הנוגעים להעסקת עובדים זרים בישראל. ארגוני זכויות האדם מבקשים הן למנוע את גירושם של 35 העותרים, והן לקבוע בכך נורמות של הפעלת שיקול-דעת ביחס לפעולות מנהליות בעניינם של עובדים זרים בישראל. העתירה מפרטת את הבעייתיות שיוצר הסדר העסקת העובדים הזרים בישראל, הסדר על פיו כל עובד זר כבול למעסיקו באמצעות אשרת העבודה הניתנת על שם המעסיק בלבד. אם עוזב העובד את מעסיקו, או אם המעסיק אינו מעוניין בשירותי העובד , הופך הוא מיידית לשוהה שלא כדין הנתון לגירוש, גם אם האשרה שניתנה לו עדיין בתוקף.
כמו כן, מפורטת בעתירה מצוקתם של עובדים זרים מארצות כמו סין, בהן השכר הממוצע הוא 150$ לחודש. אזרחי סין מוכנים לשלם, תוך גיוס כספים ולקיחת הלוואות, סכום השווה לשכר שנות עבודה רבות בסין על מנת לזכות ולבוא לישראל כחוק, על סמך הבטחות שירויחו בארץ שכר מינימום תמורת שעות עבודה ארוכות ומפרכות במשך שנתיים ימים ובהסתמך על רישיון עבודה המונפק להם כחוק. עו"ד שנידור מציין, כי מעסיקים ומתווכים בסין ובארץ מנצלים מצוקה זו על מנת לגבות מהעובדים הסינים כספים ועמלות בניגוד לחוק, ובמקרים רבים מביאים אותם לארץ רק על מנת לגבות מהם אלפי דולרים כעמלה, וזאת מבלי שתהיה להם כל עבודה להציע לאותם עובדים. חזרתם של עובדים אלו לסין כשאין בידם את אלפי הדולרים שלוו, משמעה במקרים רבים סכנת מוות לעובד ולמשפחתו.
על פי דיווחים באמצעי התקשורת, כך נטען בעתירה, חוקרת משטרת ישראל בחודשים האחרונים חשדות בדבר מעורבותם של בכירים בשירות התעסוקה במתן היתרים להעסקת עובדים זרים בניגוד לחוק. היתרים אלה, אם אכן ניתנו, מסבירים את התופעה של עובדים סינים רבים הטוענים שהושלכו מרכבו של המעסיק עוד בדרך משדה התעופה בטענה שאין עבודה עבורם.
בעתירה טוען עו"ד שנידור כי גירוש העותרים מהווה הפרה של התחייבות שלטונית, שניתנה על-ידי שר העבודה והרווחה. התחייבות זו לשבץ עובדי בנין סינים מסוגם של העותרים במקומות עבודה חדשים ולהסדיר בהתאם את ישיבתם בארץ, ניתנה בדיון בועדת הכנסת לעובדים זרים ופורסמה באופן רשמי. עוד טוען עו"ד שנידור כי ההחלטה על גירוש העותרים עומדת בסתירה למדיניות הרשמית ביחס לעובדי בנין סינים, ללא קיומה של הצדקה כלשהי לסטייה ממדיניות זו. החלטה זו על הגירוש שהתקבלה על-ידי שר הפנים הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, שכן שירות התעסוקה המופקד על מתן היתרי עבודה, מבקש דווקא להעסיקם. ההחלטה על הגירוש, מדגיש עו"ד שנידור, התקבלה מבלי ששקל שר הפנים להפעיל את סמכותו להתיר לעותרים להמשיך ולשהות בישראל.
עוד מפרט עו"ד שנידור בעתירה, כי ההחלטה על הגירוש התקבלה ללא שנשקלו שיקולים עניינים הנוגעים ל- 35 העובדים, כדוגמת נסיבותיהם האישיות המיוחדות, נסיבות הפסקת העסקתם ועוד. בעצם קבלת ההחלטה מתעלמת המדינה מאחריותה למצבם של העובדים הסינים, אשר הגיעו אליה כחוק לאחר ששירות התעסוקה החליט כי נחוצים למעסיק ספציפי. עו"ד שנידור סבור, כי כל עוד ניתנים רישיונות ישיבה לעובדים זרים, ולו במספרים מצומצמים, ההחלטה לגרש דווקא את העותרים, אשר הגיעו לארץ כחוק ותקופת רישיון הישיבה שלהם טרם הסתיימה, היא בלתי סבירה ובלתי מידתית. הארגונים מדגישים בעתירה, כי חובת ההגינות דורשת שהעותרים, ועובדים במצב דומה, יהיו "הראשונים בתור" לקבלת רישיונות ישיבה. עוד מוסיפים הארגונים, כי בעוד שמשרד הפנים מבקש לגרש 35 עובדים זרים בעלי רישיון עבודה בתוקף, יינתנו במקביל רשיונות עבודה חדשים לעובדים אחרים.
בית המשפט לעניינים מנהליים הוציא היום צו ביניים, האוסר על גירוש 35 האזרחים הסינים עד לדיון בעתירה ביום רביעי הבא.
