בשבוע שעבר עברה במליאת הכנסת בקריאות שנייה ושלישית הצעת חוק בית משפט לענייני משפחה (תיקון מס` 5) התשס"ב-2001. הצעת החוק עברה ברוב גדול של 51 תומכים מול 23 מתנגדים ו- 3 נמנעים. חבר הכנסת שהוביל את קידום הצעת החוק הוא נוואף מסאלחה ממפלגת העבודה. בין תומכי החוק חברי כנסת מסיעות העבודה, מר"צ, ליכוד, שינוי, גשר, חד"ש, המרכז, ישראל בעליה וישראל ביתנו, מתוכם 7 שרים ו- 3 סגני שרים.
הצעת החוק החלה את דרכה לפני כ- 6 שנים ביוזמת ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות: קואליצייה המורכבת מנציגות יהודיות וערביות של ארגוני זכויות אדם וארגוני נשים. הועד הוקם למען קידום שוויון בענייני אישות במיגזר הערבי. בין הארגונים החברים בקואליצייה: נשים נגד אלימות (נצרת), האגודה לזכויות האזרח, שדולת הנשים, אל-טופולה, נעמ"ת, שת"יל והאגודה הערבית לזכויות אדם.
הצעת התיקון לחוק באה להעניק לנשים ערביות, מוסלמיות ונוצריות, אפשרות גישה לבתי משפט לענייני משפחה בהיקף דומה לזה העומד לרשות האוכלוסיה היהודית. למרות שבתי המשפט למשפחה הם ערכאה אזרחית שאמורה להיות פתוחה בפני כל תושבי המדינה – עד כה נמנעה מהנשים הערביות האופציה לפנות אליהם.
עו"ד הדס תגרי מהאגודה לזכויות האזרח וחברה בועד הפעולה, מציינת כי ההשלכות המעשיות של התיקון נוגעות לענייני אחזקת ילדים ומזונות האשה והילדים. עו"ד תגרי מדגישה, כי כל העניינים הללו היו מצויים עד היום בסמכות הייחודית של בתי הדין השרעיים לגבי מוסלמים, ונושא מזונות האשה במהלך הנישואין היה נתון לסמכות הייחודית של בתי הדין הנוצרים. מצב זה פגע בעיקר בנשים וילדיהן, מהן נמנעה האפשרות לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה בענייני מזונות ואחזקת ילדים, פניה אשר ברוב המקרים היתה משפרת את מצבם מבחינת גובה דמי המזונות ומבחינת אחזקת הילדים. לעומת זאת, נשים יהודיות יכולות היו לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה בעניינים אלה, אם טרם הוגשה תביעה בעניינם לבית הדין הדתי.
על-אף ש- 54 חברי כנסת, כמעט מכל סיעות הבית, חתמו על הצעת החוק, ארכו הדיונים בהצעת החוק לשלביה השונים זמן רב, 6 שנים תמימות. זאת בשל הלחצים הכבדים שהפעילו אנשי דת מוסלמים. הקאדים, שלא היו מעוניינים שיינטל נתח כלשהו מסמכויותיהם, התנגדו ועשו ככל שביכולתם למנוע מהחוק לעבור. שיא פעילותם למניעת קידום הצעת החוק היה כאשר סיעת ש"ס הפכה את הצעת החוק להצעת אי אמון בממשלה. אף בשבועות האחרונים הופעלו לחצים בעניין על שר המשפטים, על יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, וכן על חבר הכנסת מסאלחה, מגיש הצעת החוק.
רווח בלתי צפוי מחקיקת החוק הוא, שמעתה ישנו סיכוי שימונו לבתי המשפט למשפחה שופטים ושופטות ערבים שמכירים היטב את הדין הדתי השרעי והנוצרי, מינויים שכמעט ולא נערכו עד כה.
יצויין כי ענייני נישואין וגירושין יוותרו בסמכות הייחודית של בתי הדין הדתיים וכן תביעה שכבר החלה להידון בבית דין דתי בעניינים אלה, כפי שהדבר קיים כיום לגבי יהודים.
כאמור, החוק עבר ברוב גדול, ובתי המשפט למשפחה פתוחים מהיום לכל תושבי המדינה באופן שוויוני.
