האגודה לזכויות האזרח עתרה ב- 6.11.02 לבג"ץ נגד משרד הפנים, בדרישה להעניק אזרחות ישראלית לשני ילדיהם של אזרחים ישראלים שהשתקעו בישראל וחיים בה מזה שנים. העתירה הוגשה בשם ההורים ושני ילדיהם כיון שעד היום נמנעה מהילדים, הבת חיילת בת 20 והבן תלמיד בן 10, קבלת אזרחות ישראלית. מהבת נמנעה קבלת האזרחות כיוון שאינה יכולה להציג בפני משרד הפנים אישור ויתור על אזרחותה הקודמת. עוד מבקש בעתירה עו"ד אבנר פינצ`וק מהאגודה, כי משרד הפנים יקבע נוהל כללי שיאפשר התאזרחות בישראל גם ללא הצגת מסמך המאשר ויתור על אזרחות קודמת, כאשר נבצר מהמתאזרח להציג אישור מסיבות שאינן תלויות בו.
בעתירה מפרט עו"ד אבנר פינצ`וק מהאגודה את הבעיה המשותפת לאנשים רבים המצויים בעיצומו של הליך התאזרחות בישראל: דרישת משרד הפנים לוותר על האזרחות הקודמת. קיימות מדינות, כמו למשל ירדן ואוקראינה, שמסרבות להמציא אישורים על ביטול אזרחות או מעכבות את הוצאתם למשך תקופה ממושכת. משרד הפנים מסרב לנהוג בגמישות המתחייבת בנסיבות אלו ולהקנות למבקש מעמד של אזרח ישראלי גם ללא האישור האמור.
בעתירה מובא סיפורה של ק` ל`, בת לאזרחים ישראלים המשרתת במשטרה הצבאית, אשר אינה מצליחה להשלים את התאזרחותה בישראל. הוריה הינם אזרחים ישראלים מכוח חוק השבות, שעלו לארץ מאוקראינה לפני כ- 7 שנים. היא ואחיה, שהגיעו עם ההורים כקטינים, לא היו זכאים לאזרחות מכוח שבות, אך הדבר לא הוסבר להורים בעת עלייתם לארץ והתברר להם רק לפני כשנתיים. אז פנו ההורים ללשכת מינהל האוכלוסין כדי להסדיר את מעמדם של הילדים כאזרחי ישראל. משרד הפנים מסרב להסדיר את מעמדה של הבת, משום ששלטונות אוקראינה אינם נותנים אישור אודות ויתור על אזרחות קודמת. גם מעמדו של הבן עדיין לא הוסדר.
עו"ד פינצ`וק מציין בעתירה, כי כתוצאה מאי השלמת הליך ההתאזרחות, נשללות מהעותרים הן הזכות לאזרחות והן הזכות לחיי משפחה. לילדים אין דרכון ישראלי או דרכון אחר כלשהו. הם אינם חסינים מפני ביטול שרירותי של מעמדם ומפני גירוש, ונשללות מהם זכויות יסוד רבות, כגון חופש התנועה והזכות להצביע בבחירות לכנסת. שלילת הזכויות האזרחיות בנסיבות אלו אינה מוצדקת בשום מקרה ולא כל שכן במקרה של העותרת, שכאמור משרתת בצה"ל.
בעתירה מודגש, כי העותרת ואחיה העותר הם ישראלים לכל דבר ועניין, על פי זהותם ותפיסת העצמי שלהם, ככל האזרחים הישראליים שאיתם קשרו את גורלם ושלצידם הם חיים. אלא שלמעשה, משתייכים העותרים למעמד נחות של חברים מסוג ב` בתוך אותה חברה, שבה גדלו, על ברכיה התחנכו, את ערכיה הפנימו, ובה הם ממלאים את חובותיהם האזרחיות. בנסיבות אלה, מדגיש עו"ד פינצ`וק, מהווה שלילת האזרחות, כמו גם שרירות הלב והסחבת שנוהג משרד הפנים בעותרים, פגיעה קשה בזהותם ובתחושת השייכות שלהם, היא משפילה ופוגעת בכבודם בעיני עצמם ובעיני חבריהם האזרחים.
עו"ד פינצ`וק ממשיך ומפרט בעתירה, שהקושי בהשגת אישור ויתור על אזרחות זרה חוזר על עצמו בנציגויותיהן של מספר מדינות בישראל, אך למרות זאת משרד הפנים אינו מוכן להסתפק במאמצים שעושים מבקשי האזרחות הישראלית כדי להיפטר מאזרחותם הקודמת. מדיניות זו אילצה בעבר מבקשי התאזרחות במצב דומה לעתור לבג"ץ, ורק אז הסיר משרד הפנים את המכשול המונע את התאזרחותם.
האגודה לזכויות האזרח סבורה ששר הפנים יכול וחייב להפעיל את שיקול דעתו בסבירות ולהסיר את המכשול המתואר בעתירה: על משרד הפנים להסתפק בהצהרה, כי מבקש האזרחות הישראלית מעוניין לוותר על אזרחותו הזרה וכי עשה כמיטב יכולתו לשם כך.
