האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים עתרו לבג"צ נגד שר הפנים, בדרישה לתקן סעיפים בחוק הכניסה לישראל הנוגעים להליך המעצר והגירוש של עובדים זרים ללא היתר. בעתירה מציינת עו"ד מיכל פינצ`וק מהאגודה לזכויות האזרח כי הליך המעצר של אזרח זר, השוהה בארץ ללא היתר, והביקורת עליו על-פי החוק הנוכחי, חורגים באופן קיצוני מאמות המידה המקובלות במשפט הישראלי בנוגע למעצרים פליליים ו/או אזרחיים. לפיכך, טוענת עו"ד פינצ`וק, כל עוד עומדות בעינן הוראות החוק כנגדן מופנת העתירה, קיים חשש אמיתי שאזרחים זרים, השוהים בארץ ללא היתר או החשודים לשווא בכך, יוחזקו במשמורת פרק זמן ארוך מדי, שלא לצורך ושלא כדין. לכן מתבקש גם קביעת דיון מוקדם בעתירה.
התיקון לחוק הכניסה לישראל נכנס לתוקף ביום 7.11.01. התיקון לחוק מסדיר לראשונה את הליך המעצר והגירוש של אזרחים זרים, השוהים בישראל ללא היתר, או החשודים בשהייה בישראל ללא היתר. מאז כניסת החוק לתוקף הוחזקו במעצר כ- 2,700 אזרחים זרים.
העתירה מפרטת כיצד פוגע התיקון לחוק הכניסה לישראל בזכות לחירות אישית, בזכות לשוויון ובזכות לכבוד של אזרחים זרים, השוהים בישראל ללא היתר או החשודים בשהייה כזו. עו"ד פינצ`וק מדגישה בעתירה, כי התיקון לחוק מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעגן זכויות אדם בסיסיות לכל אדם באשר הוא, ואינו מסייגן לפי מעמדו בישראל.
עו"ד פינצ`וק מדגישה בעתירה, כי ההסדר המוצע בחוק חורג באופן קיצוני מהסדרים המוכרים מדיני המעצרים, כך שאם לגבי מעצרים פלילים הכלל הוא חירות והחריג מעצר, קובע התיקון לחוק הסדר הפוך: החזקה במשמורת היא הכלל, ושחרור בערבות – החריג. בעוד שבדרך כלל מובא העצור לביקורת שיפוטית תוך 24 או לכל היותר 48 שעות, קובע התיקון, כי אדם המוחזק במשמורת יובא לביקורת שיפוטית תוך 14 יום, ועת מדובר באדם אשר הוחלט להשיבו למשמורת לאחר ששוחרר בערבות, תוך 72 שעות. ובעוד שבדרך כלל נערכת הביקורת על המעצר ע"י בית משפט, קובע התיקון לחוק כי במקרה של עובדים זרים תערך הביקורת ע"י בית דין מינהלי אשר אופן מינויו ודרך התנהלותו מטילים ספק כבד בדבר יכולתו לפעול ללא משוא פנים, כגוף ביקורת שיפוטי עצמאי.
בעתירה מביאה עו"ד פינצ`וק ממצאי בדיקות שערכו מתנדבי מוקד סיוע לעובדים זרים, מהם עולה שממוני ביקורת הגבולות נמנעים מלשחרר שוהים בלתי חוקיים בערבות, ומורים באופן אוטומטי על החזקתם במשמורת. עוד עולה מהבדיקות, כי גברים נאלצים להמתין במעצר 6 ימים בממוצע עד הבאתם בפני בית הדין למשמורת, 23% מהגברים ממתינים למעלה משבוע ו- 6% ממתינים למעלה מ- 13 יום. נשים נאלצות להמתין במעצר בממוצע 15 יום עד להבאתן בפני בית הדין. עו"ד פינצ`וק מוסיפה ומפרטת, כי מרבית המועמדים לגירוש מוחזקים בתנאים קשים בתחנות המעצר המשטרתיות ובבתי מעצר משטרתיים ברחבי הארץ, ובהמשך מועברים לבתי הכלא מעשיהו ונווה תרצה.
עו"ד מיכל פינצ`וק מדגישה בעתירה את חשיבות קיומה של ביקורת מהירה ומקצועית על החלטת המעצר, זאת בשל החשש הכבד כי עובדים זרים בעלי היתר כחוק יוחזקו במעצר ולעיתים אף יגורשו – בין היתר היות ואחד הסעיפים שהוסיף התיקון לחוק, קובע ש"אדם שוהה בישראל שלא כדין אם אין בידו להציג רישיון ישיבה בלא הסבר סביר". כך נידונים למעצר ולעיתים אף לגירוש, עובדים זרים רבים שדרכונם נלקח מהם בניגוד לחוק על-ידי מעסיקיהם והם מתקשים בשל קשיי שפה להסביר לשוטר, לפקח משרד הבעודה או לממונה ביקורת הגבולות מהו מעמדם בארץ, על אף שבידיהם רישיון עבודה בתוקף. חשיבות הביקורת היא גם בשל הצורך למנוע מקרים הומניטרים, בהם נותר קטין ללא השגחה או בן/בת זוג הזקוק לסיוע. כך, למשל, מובא בעתירה סיפורה של הגב` ט` א`, אזרחית הפיליפינים ואם לילדה בת שלוש, שנעצרה בתאריך 20.11.02 בגין שהייה בלתי חוקית. תחינותיה כי יאפשרו לה להשתחרר מאחר שבתה בת השלוש נותרה לבדה ללא השגחה לא עזרו, והיא נותרה במשמורת למשך יומיים, עד שבעקבות פניית עורך דינה לבית הדין , שוחררה בערבות נמוכה יחסית בסך 5000 ש"ח.
עו"ד פינצ`וק טוענת כי בתי המשפט הם המופקדים הן על אכיפת החוק והן על ההגנה על זכויות האדם, ולכן הם הגוף אשר ראוי כי יבצע את הביקורת על ההחלטה להחזיק במשמורת אזרח זר, ולא בית דין, אשר מאפיניו שונים באופן קיצוני ממאפיני בית משפט רגיל. בעתירה מפורטים ליקויים רבים הנוגעים לאופן מינויו של בית הדין למשמורת ותפקודו. בין היתר מצויין, כי היושבים בבית הדין מקבלים את משכורתם ממשרד הפנים אשר את החלטות פקידיו הם אמורים לבקר, עד היום לא פורסמו באופן רשמי מקום התכנסות בית הדין ומועדי התכנסתו, לא נקבעו נוהלים להגשת בקשות בפני בית הדין, והדיונים נערכים ללא מתורגמן, למרות התחייבות מפורשת של שר הפנים במסגרת עתירה לבג"צ שהגישה האגודה בשנת 98`.
