האגודה דורשת לבטל כתבי אישום נגד אזרחים ערבים שהשתתפו במשמרת מחאה שקטה

11 אזרחים תושבי לוד ורמלה נעצרו כשהשתתפו במשמרת מחאה שקטה נגד פעולות צה"ל בשטחים והואשמו ב"התקהלות אסורה"

האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, מר אליקים רובינשטיין, בבקשה לבטול את כתבי האישום שהוגשו כנגד 11 אזרחים ערבים, תושבי רמלה ולוד, שהשתתפו ב-9 לאפריל 2002, במשמרת מחאה שקטה נגד מדיניות הממשלה ופעולות צה"ל האחרונות בערים הפלסטיניות ובמחנות הפליטים.

בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה, מציין עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, כי בעת משמרת המחאה נשאו 11 האזרחים, ביניהם קטין, שלטים בלבד, מבלי שקראו קריאות כלשהן. דקות אחדות לאחר שנאספו, כשמספר האנשים במשמרת אינו עולה על 15 איש, הגיעו למקום שוטרים מתחנת לוד, הכריזו שההפגנה אינה חוקית וביקשו מהמפגינים להתפזר. משסירבו להתפזר, החלו השוטרים לבצע מעצרים. המפגינים שנעצרו פנו לאגודה לזכויות האזרח בבקשה לסיוע משפטי.

האזרחים שנעצרו הובלו לתחנת המשטרה בלוד, שם נכבלו באזיקים ונחקרו, ולמחרת הוגש נגדם כתב אישום המייחס להם עבירה של "התקהלות אסורה". בכתב האישום טענה המשטרה לאי חוקיות משמרת המחאה, בין היתר בשל אי קבלת רישיון לעריכתה. עו"ד בנא מדגיש בפנייה, כי משמרת המחאה הייתה חוקית לחלוטין שכן היא אינה מצריכה רישיון, וזאת על פי פקודת המשטרה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה. כתב האישום הוגש בבית משפט השלום ברמלה, ובד בבד עם הגשתו הוגשה בקשה למעצר בית עד תום ההליכים כנגד כל הנאשמים, שנדחתה כעבור מספר ימים.

בפנייה מציין עו"ד בנא, כי אין כל בסיס משפטי ו/או עובדתי להגשת כתבי האישום, מאחר שנסיבות העניין מצביעות על כך, כי שיקולים זרים של השתייכות לאומית והשקפות פוליטיות הם אשר הביאו למעצרם, חקירתם והעמדתם לדין של המשתתפים במשמרת המחאה. עו"ד בנא מוסיף, כי התנהגות המשטרה במקרה זה פוגעת קשות, וללא כל הצדקה עניינית, בזכותם החוקתית של הנאשמים לחופש ביטוי וחופש הפגנה.

עו"ד בנא מפרט בפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה, את המחדלים והפגמים החמורים שנתגלו במעצרם ובחקירתם של הנאשמים, אשר מצדיקים את ביטולם לאלתר של כתבי האישום. כך, למשל, מוכיחים חומר החקירה, כולל קלטת וידיאו, והמציאות בשטח בעת משמרת המחאה, כי לשוטרים שהגיעו למקום לא הייתה סיבה לחשוש שיופר השלום והסדר הציבורי במקום, ולפיכך לא הייתה להם שום סמכות חוקית לעצור את הנאשמים. בנסיבות העניין, הנאשמים נעצרו אך בשל השתתפותם בפעולת מחאה, שהמשטרה סברה, בטעות, שנדרש רישיון לעריכתה.

עו"ד בנא מוסיף, כי כתב האישום מנוסח בצורה כוללנית וגורפת ואין בו התייחסות ספציפית להתנהגות של כל נאשם ונאשם. כמו כן, נאמר בפנייה, מההחקירה במשטרה ניתן להסיק, כי מעצרם והעמדתם לדין של הנאשמים נובעים אך בשל השקפותיהם הפוליטיות ושיוכם הלאומי. זאת מאחר שבחקירתם נשאלו הנאשמים על דעותיהם הפוליטיות, וכן שאלות כדוגמת "מה אתה מרגיש על המצב בשטחים?". עו"ד בנא מדגיש, כי שאלות אלו רחוקות מלהיות רלוונטיות לחקירה ולאישום בעבירה של "התקהלות אסורה".

לגבי עבירת ההמרדה, המיוחסת לשני נאשמים, מציין עו"ד בנא, כי בשלטים שנשאו הנאשמים נכתבו דברים בגנות הכיבוש ונגד מדיניות הממשלה ופעולות צה"ל בשטחים, אך גם אם מדובר על הבעת דעה חריגה, שאינה בגדר הקונצנזוס, אין בכך משום המרדה, אלא יישומה של זכות היסוד לחופש הביטוי. זכות זו משתרעת על כל ביטוי, בין בעל תוכן פוליטי ובין בעל תוכן אחר. יתרה מזאת: השלטים תורגמו באופן משובש ומגמתי שהוביל להגשת כתב אישום מוטעה וחסר כל בסיס עובדתי. הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה, אף היא ניתנה בהסתמך על התרגום השגוי של השלט.

האגודה לזכויות האזרח מדגישה בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה, כי אין פגיעה קשה יותר בדמוקרטיה, מאשר השימוש בסמכויות שלטוניות המוענקות לרשויות אכיפת החוק בישראל, כמכשיר לקידום יעדים פוליטיים ו"הענשת" אזרחים אך בשל השקפותיהם האידיאולוגיות ועצם השתתפותם בפעולות מחאה. שימוש פסול ושרירותי זה משמעו פגיעה אנושה בחופש הביטוי ובחופש ההפגנה. לפיכך, מבקשת האגודה מהיועץ המשפטי לבטל את כתבי האישום ולהנחות את רשויות אכיפת החוק לכבד את הזכות לחופש הביטוי ולהעניק לה את המשקל הראוי בטרם נקיטת הליכים פליליים נגד משתתפים בפעולות מחאה.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות להפגין,זכויות אזרחיות,זכויות בהליך הפלילי,זכויות המיעוט הערבי,חופש הביטוי,עוד

סגור לתגובות.