להקים מנגנון חקירה עצמאי וחיצוני לצבא לבחינת אירועי "צוק איתן"

דוח מבקר המדינה שפורסם היום (14.3.2018) מלמד כי צה"ל לא הגיע למבצע "צוק איתן" כשהוא ערוך ומוכן למנוע פגיעה רחבת היקף באזרחים, בבתים ובתשתיות אזרחיות. עוד מלמד הדוח כי על אף שהוכנסו שינויים במנגנון החקירה של הצבא במקרים של חשד להפרת הדין הבינלאומי, מערך החקירה עדיין אינו עומד בקריטריונים של חקירה אפקטיבית לפי הדין הבינלאומי.

ממצאי המבקר מאששים גם את טענת האגודה כי "נוהל חניבעל" היה לא חוקי, ובמיוחד באופן שבו הופעל. חמור מאד שלמרות שחלפו קרוב לארבע שנים מאז הפעלתו ב"יום שישי השחור" טרם נפתחה חקירה לבחינת האירועים הקשים, שגבו מחיר כבד בחיי אדם.

עו"ד רוני פלי: "במהלך המלחמה פנתה האגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי לממשלה והתריעה בפניו כי מדיניות התקיפה של צה"ל אינה תואמת את הדין הבינלאומי, המבוסס בעיקר על שני עקרונות יסוד: עקרון ההבחנה, הקובע כי מותר לתקוף רק יעדים צבאיים, ועקרון המידתיות, המחייב שהפגיעה באזרחים בלתי מעורבים תהיה מידתית. עוד עמדנו אז על העדרם של אזורים בטוחים לאוכלוסיה האזרחית. כבר אז הבהרנו, ואנו חוזרים על דרישתנו, כי ראוי שיוקם מנגנון חקירה עצמאי וחיצוני לצבא שיבחן את ההנחיות והפקודות שניתנו לחיילי צה"ל במסגרת 'צוק איתן'".

 

רקע:

מעל 2,000 בני אדם נהרגו ברצועת עזה המהלך "צוק איתן", כמחציתם אזרחים שלא השתתפו בלחימה, ובהם מעל 500 ילדים. הרס התשתיות במהלך המלחמה בעזה היה חסר תקדים בהיקפו ובחומרתו, ועד עתה לא הצליחו תושבי הרצועה להתאושש ולשקם רבים מן הבתים ומן התשתיות הנחוצות להישרדות. מבקר המדינה לא בחן את מדיניות התקיפה של ישראל במהלך המלחמה, אך מן הדוח ניתן ללמוד כי הצבא לא הגיע למלחמה הזו ערוך ומוכן למנוע פגיעה רחבת היקף באזרחים, בבתים ובתשתיות אזרחיות.

המדיניות היחידה שנבחנה על ידי מבקר המדינה היא "נוהל חניבעל", שהופעל באזור רפיח בקרב שכונה "יום שישי השחור", לאחר חטיפתו של הדר גולדין ז"ל. מהערות המבקר אפשר ללמוד כי פקודת "נוהל חניבעל" נוסחה באי בהירות, וכי כלל לא הושם בה דגש על חובתו של הצבא לפעול על פי עקרונות הדין הבינלאומי בכל הנוגע לפגיעה באזרחים.

החובה לחקור חשדות להפרת הדין הבינלאומי ההומניטרי היא הפן המשלים של החובה לדאוג מראש לכיבוד המשפט הבינלאומי. בלעדיה נותרת ההתחייבות לעמוד בהוראות המשפט הבינלאומי כהתחייבות ריקה מתוכן. מנגנון החקירות הצבאי השתנה בעקבות יישום חלק ממסקנות דוח טירקל, אך כפי שמעיר המבקר, המנגנון לקה באיטיות ובחוסר יעילות. המציאות מלמדת שעד היום, שלוש שנים וחצי מאז הלחימה, ישנם תיקים מהמלחמה שנמצאים עדיין בשלבים שונים של בדיקה וחקירה. החקירות אינן אפקטיביות ואינן מתנהלות במקצועיות וביעילות הנדרשת במצב כה קיצוני.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לחיים ולשלמות הגוף,המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים,רצועת עזה

סגור לתגובות.