בג"ץ נתן היום (3.1.2018) צו על תנאי בעתירה שהגישו קו לעובד, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד תקנות המונעות גישה של עובדים לא ישראלים לבתי הדין לעבודה. התקנות, שהתקינה שרת המשפטים איילת שקד, קובעות שמי שאינו אזרח או תושב ישראלי ורוצה להגיש תביעה נגד מעסיקו בבית הדין לעבודה, יחויב בהפקדת ערובה כספית. בג"ץ הורה לשרת המשפטים לנמק תוך 30 ימים מדוע לא יבוטלו התקנות.
התקנות זכו לשם "תקנות הבקעה", שכן מעסיקים בבקעת הירדן, שנתבעו בגין הפרת זכויות עובדיהם הפלסטינים ונאלצו לשלם, פנו לשרה שקד ולחברת הכנסת שולי מועלם על מנת שתימצא דרך לחסום את העובדים מהגשת תביעות. התקנות פורסמו בחודש אוגוסט 2016, וקודמו על ידי חברת הכנסת שולי מועלם והשרה שקד, במטרה אחת בלבד: להשתיק את העובדים המוחלשים ביותר בשוק העבודה הישראלי, ולהרתיע אותם מלתבוע את מעסיקיהם. מרבית העובדים שעליהם חלות התקנות הם עובדים פלסטינים ומהגרי עבודה, שהאמצעים הכלכליים העומדים לרשותם כדי לתבוע דלים ביותר.
קודם לתיקון התקנות, בית הדין היה רשאי להטיל הפקדת ערובה על כל תובע שהוא, לפי שיקול דעתו. התקנות החריגו את העובדים שאינם ישראלים מכלל זה, וקבעו שדי בכך שהם אינם ישראלים על מנת שיידרשו להפקיד ערובה. נתונים שהצטברו בשנה שחלפה מאז הותקנה התקנה מראים, שחלה עלייה של כמעט פי שלושה במספר העובדים שאינם אזרחים או תושבים שעליהם הוטלה ערובה. הסכום שהוטל במהלך השנה שלאחר התקנת התקנה עומד על 283,500 ₪, לעומת 84,350 ₪ בשנה שקדמה לה. לצד זאת אפשר לראות בבירור כיצד התקנה הובילה למחיקת תיקים: 28 תביעות של עובדים נמחקו עקב אי יכולת לשלם ערובה זו.
נתונים אלה הוצגו בדיון האחרון שנערך בעתירה ב-27.12.2017, ולצידם הוכחות לכך שבפני שרת המשפטים שקד לא עמדו כל ראיות לכך שיש צורך בתקנות, אלא אך ורק תלונות המעסיקים מן הבקעה, שחויבו לשלם לעובדיהם הפלסטינים כשנתבעו על ידם. בג"ץ נתן, כאמור, צו על תנאי, והורה לשרה שקד לנמק מדוע לא יבוטלו התקנות.
מן הארגונים העותרים נמסר: "תקנות הערובה הותקנו על בסיס עובדתי אפסי, תוך הבאה בחשבון של שיקול אחד בלבד: כיסם של כמה חקלאים בבקעת הירדן, שהתרעמו שעובדי החקלאות שלהם מגישים נגדם תביעות. בדברי ההסבר לתקנות נאמר שמטרתן למנוע תביעות סרק. אחרי שלושה דיונים ולאחר שמשרד המשפטים הציג נתונים, התבררה התמונה: משרד המשפטים לא הצליח להצביע ולו על תביעת סרק אחת של עובדים שאינם אזרחי ישראל, ולא על מקרה אחד של מעסיק שנתבע בתביעה כזו ולא הצליח לגבות הוצאות מהתובע שהינו אזרח זר. הנתונים הוכיחו את מה שהיה ברור מאליו: אלה תקנות פוליטיות, שמטרתן לחסום את גישתם של עובדים חלשים לערכאות."
