צילום: חגי אלעדפסיקת בית המשפט בערעור שהגישו ארגוני זכויות אדם מונעת הלכה למעשה את האפשרות לכפות על מבקשי המקלט גירוש למדינה שלישית
היום (28.8.2017) פסק בית המשפט העליון בערעור שהגישו הקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב וארגוני זכויות אדם בעניין גירוש מבקשי מקלט ל"מדינה שלישית". בית המשפט החליט כי אין מניעה עקרונית להרחיק מבקשי מקלט למדינה שלישית. לצד זאת קבע בית המשפט שאסור להחזיק מבקשי מקלט במעצר כדי לכפות עליהם להסכים להיות מגורשים למדינה שלישית. בכך מנע בית המשפט הלכה למעשה את אפשרותה של המדינה לכפות על מבקשי המקלט גירוש למדינה שלישית. זאת מכיוון שההסכם של ישראל עם רואנדה קובע שאדם צריך להסכים להיות מורחק לשם, ובית המשפט קבע שאסור לכלוא מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן על מנת שיגידו שהם רוצים בכך. בית המשפט אמנם מזכיר את הכלל, שאין בו שום חדש, ולפיו אם תהיה אפשרות מעשית לגרש אנשים אף ללא הסכמתם למקומות בטוחים והם יסרבו לשתף פעולה – אפשר יהיה לעשות זאת; אולם אין כיום אפשרות מעשית כזו, שכן אין לישראל הסכם עם אף מדינה שלישית בטוחה שמאפשר גירוש בכפייה.
את הערעור הגישו הקליניקה לזכויות פליטים, המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, ARDC, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם ואס"ף. הארגונים דרשו לבטל את המדיניות המאפשרת לדרוש מאזרחי אריתריאה וסודן לעזוב את ישראל ל"מדינה שלישית", רואנדה או אוגנדה, תחת הסדר שפרטיו חסויים, ולכלוא אותם ללא מגבלת זמן אם יסרבו.
בתגובה לפסק הדין מסרו הארגונים: "אנחנו מברכים על החלטתו של בית המשפט העליון. מאז 2012 חיו בישראל 64,000 מבקשי מקלט. כיום נותרו רק 28,000 אריתראים ו-8,000 סודנים. מבקשי המקלט נמלטים מישראל באלפיהם עקב התעמרות הרשויות, גם ללא הלחץ העצום שמופעל עליהם באמצעות כליאתם. אנחנו נמשיך להיאבק עד שמדינת ישראל תתן מענה אנושי למבקשי המקלט שחיים כבר עשור בגבולותיה, תאפשר להם להגיש בקשות המקלט, תבחן אותן ותתן מעמד למי שזכאי לכך.
