מניעת כניסה של ארגונים לבתי ספר

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מניעת פעילות ארגונים הפועלים נגד מטרות החינוך ונגד צה"ל), התשע"ז-2017 של חה"כ שולי מועלם רפאלי ואחרים (פ/3643)

מוצע להעביר את הסמכות לקביעה מי יכול לקיים הרצאות בבתי הספר לידי שר החינוך באופן בלעדי, והוא זה שיחליט אילו תכנים, גופים וארגונים תואמים את מטרות החינוך ואילו לא.

הצעת החוק שנועדה להרחיק את ארגון שוברים שתיקה מבתי הספר, אבל השלכותיה רחבות בהרבה. מאחר שמטרות החינוך מנוסחות באופן רחב וכללי, התיקון יאפשר למעשה לשר לפסול כל תוכן, גוף או גורם שפעילותו או עמדתו אינה נושאת חן בעיניו או אינה תואמת את האג'נדה הפוליטית והערכית שלו. מעבר לכך, להצעת החוק יש השלכות על חופש הביטוי של המורות והמורים. הוא יוצר אפקט מצנן קשה, שמתווסף לפעולות ולהלך הרוח של השנים האחרונות.

לעמדת האגודה, הניסיונות של ח"כים ושרים מסוימים להשתקת "שוברים שתיקה" הם ניסיונות לסתימת פיות ולמניעת דיון חינוכי וציבורי. תחילה שר החינוך אסר בעל פה על הזמנת "שוברים שתיקה" לבתי ספר, אך נכשל מכיוון שההוראה לא הייתה חוקית. לאחר מכן הורה לפרסם חוזר מנכ"ל שמטרתו הייתה מניעת כניסת הארגון, אך נכשל מכיוון שלא ניתן לאסור כניסה על ארגון ספציפי ללא סיבה חוקית. במקביל הוא חייב בכירים במשרד החינוך לזמן לשיחות הפחדה מנהלי בתי ספר שהזמינו את "שוברים שתיקה", אך לא ננקטו נגדם שום סנקציות מכיוון שאין פסול בהזמנתם. כעת הממשלה מנסה לתקן את חוק חינוך ממלכתי, שקובע שמטרת החינוך היא גם לחנך לחשיבה ביקורתית, לזכויות אדם ולאזרחות פעילה. למעשה, בכך היא מודה שהפעולות שננקטו עד כה נגדם היו רדיפה לא חוקית.

זכותם וחובתם של מנהלי בתי ספר לאפשר לתלמידיהם דיון חופשי ומושכל בסוגיות שנויות במחלוקת ולחשוף אותם לעמדות שונות ומנוגדות, בין היתר באמצעות הזמנת מגוון ארגונים להרצות בפני התלמידים. הנפגעים העיקריים מהצעת החוק יהיו התלמידים, שאמורים – בהתאם לחוק החינוך הממלכתי – לקבל חינוך לחשיבה ביקורתית, לזכויות אדם ולאזרחות פעילה. מצער ומדאיג שבמקום לעודד דיאלוג והקשבה לביקורת, דווקא הממשלה מובילה מסע של השתקת כל מי שאינו בדעתה הפוליטית.

לפי הניתוח של האגודה, הצעת החוק בכל מקרה לא תמנע מ"שוברים שתיקה" לדבר בפני תלמידים, מכיוון שאף קריטריון בהצעה לא חל על הארגון. הטענה כאילו ארגון "שוברים שתיקה" מפיץ חומרי הסתה בהרצאותיו היא חמורה ומשוללת כל יסוד. "שוברים שתיקה", כמו ארגונים אחרים בחברה האזרחית, ממלא תפקיד חשוב של השתתפות אזרחית פעילה בהליך הדמוקרטי. המחלוקת הפוליטית סביב פעילות הארגון והביקורת שהוא מותח על מנהיגי המדינה בסוגיית הכיבוש עוררו בשנים האחרונות שיח אלים והסתה מסוכנת נגד הארגון במטרה לגרום לשיתוקו ולהשתקתו. הצטרפותם של משרד החינוך ושל הכנסת למסע ההסתה היא מדאיגה וחמורה.

סטטוס: הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ביום 11.1.2017.

פניית האגודה וארגונים עמיתים לוועדת החינוך, ינואר 2017

פניית האגודה למשרד החינוך בעניין הזמנת "שוברים שתיקה" לבתי ספר, דצמבר 2016

פניית האגודה למשרד החינוך בעניין תיקון חוזר המנכ"ל, דצמבר 2016

נייר עמדה: תיקון לחוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין השיח החינוכי בנושאים שנויים במחלוקת, דצמבר 2016

פניית האגודה לחברי הכנסת בעניין הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מניעת פעילות ארגונים הפועלים נגד צה"ל), התשע"ז-2016, ינואר 2017

 

הודעות לעיתונות:

אין סיבה שלא להזמין את שוברים שתיקה לבתי הספר, דצמבר 2016

 

קישורים:

אבנר פינצ'וק, הנפגעים העיקריים מהאובססיה של בנט נגד "שוברים שתיקה" הם התלמידים, דצמבר 2016

חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2017