מדיניות חברתית-כלכלית

לקראת תקציב 2018-2017

1. ניתוח מסמך ה"מחליטים" והצעת חוק התקציב

מדי שנה מוגש לממשלה מסמך ארוך הנקרא "מחליטים", שמתוכו נגזרים לאחר מכן חוק התקציב וחוק ההסדרים. חוק ההסדרים מהווה בידי משרד האוצר כלי על מנת להעביר בחקיקה מהירה חוקים שונים, שחלקם אינם קשורים לתקציב המדינה, ושחלקם מגלמים בתוכם שינויים מהותיים ורפורמות שצריך להקדיש להם את הזמן לדיון מעמיק ולא להעביר בחקיקה מהירה כפי שמחייב תקציב המדינה.

הצעת תקציב המדינה לשנים 2018-2017 וכן מסמך ה"מחליטים" והרפורמות שפרסם האוצר כוללים בחובם ביטול ודחייה של חוקים, רפורמות מקיפות, הפרטות, ביטולים של מענקים, הפחתת תקציבים וקיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובתכניות ממשלתיות שונות. בשבועיים שקדמו להבאת המסמך לאישור הממשלה, האוצר פרסם, הוריד מהאתר ושינה ארבע גרסאות של מסמכי "מחליטים", הצעות לתקציב המדינה והצעות להתכנסות למסגרת הפיסקאלית. המסמך העונה לשם "הצעת תקציב המדינה לשנים 2018-2017 להפצה מוקדמת" פורסם רק ביום שני בצהריים (8.8.2016) – יומיים לפני הבאתו לאישור הממשלה ביום חמישי (11.8.2016). הזמן הקצר והשינויים התכופים בגרסאות לא מאפשרים דיון ראוי בממשלה או ביקורת ציבורית הוגנת על הנושאים הרבים שעולים במסגרתן.

לקראת הדיון בממשלה ולאחר מכן בכנסת פרסם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים, שבו חברה האגודה לזכויות האזרח, ניתוח של שני מסמכים: טיוטת מסמך המחליטים – מסמך הרפורמות במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2018-2017 כפי שפורסם ב-28.7, והצעת תקציב המדינה לשנים 2018-2017 כפי שפורסמה באתר משרד האוצר ב-2.8. בניתוח מובאות הערות הפורום לכל סעיף רלוונטי. בין היתר, הפורום דורש להוציא מדיוני התקציב את הנושאים אשר:

  • אינם קשורים כלל לתקציב המדינה לשנות התקציב הבאות (2018-2017). גם אם נושאים אלו קשורים לתקציב, יש לאפשר תהליך חקיקה אשר משקף את חשיבותם.
  • מהווים רפורמה או שינוי מהותי ומצריכים דיון מסודר ומעמיק בממשלה ובכנסת ולא ראויים לעבור בחקיקה מהירה.
  • מבטלים חוקים שחוקקה הכנסת.

חוק ההסדרים הוא מסלול בלתי ראוי. דרישתנו היא שנושאים רבים אלה, אשר צריכים להידון בצורה מעמיקה בנפרד מתקציב המדינה, יופרדו מדיוני תקציב 2018-2017 ויעברו מסלול חקיקה רגיל בזמן סביר שיאפשר דיון ציבורי שקוף. פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים קורא לממשלת ישראל לדחות את מסמך המחליטים ואת מסמך הרפורמות המובאים לדיון ולחייב את משרד האוצר להציג תקציב הכולל סוגיות תקציביות בלבד, ולהותיר את כל הרפורמות והשינויים מרחיקי הלכת להצעות חוק ממשלתיות שיובאו לדיון מקיף ומהותי בהליכי חקיקה רגילים, תוך מתן אפשרות לחברי הכנסת ולציבור ללמוד את הנושאים ולקבל החלטות כראוי.

המסמך המלא: ניתוח מסמך המחליטים ומסמך הרפורמות 2018-2017

 

בפורום לביטול חוק ההסדרים חברים: שתיל הקרן החדשה לישראל | שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם | המרכז להעצמת האזרח | האגודה לזכויות האזרח | המשמר החברתי | האגודה לזכויות החולה בישראל | SEF – הקרן לחינוך סוציאליסטי | כן לזקן – לקידום זכויות הזקנים

 

2. נייר עמדה – הפערים בשירותי הבריאות בין המרכז והפריפריה

מצב הבריאות בפריפריה הצפונית והדרומית הינו בכי רע, ושירותי הבריאות המוצעים לתושבים באזורים אלה פחותים לאין שיעור מאלה המוצעים לתושבי אזור המרכז. הפערים בשירותי הבריאות בין המרכז והפריפריה באים לידי ביטוי בדרכים רבות, ובהן היעדר מוחלט של שירותים, חוסר מקומי בשירותים וזמני המתנה ארוכים לרפואה מקצועית. מצבן של החברה הערבית ושל האוכלוסייה יוצאת אתיופיה באזורים אלה רע במיוחד; מצב הבריאות של האוכלוסייה הבדווית בנגב הוא בין הגרועים במדינת ישראל. נושאים רבים אחרים בתחום הבריאות מצריכים גם הם השקעת משאבים לתיקונם, ובראשם מערך הסיעוד אשר אינו נותן מענה מספק לסיעוד בקהילה.

לקראת דיוני התקציב הגישו ארגוני החברה האזרחית, ובהם האגודה, נייר עמדה לממשלה. המסמך מתייחס לסוגיות בנושא הבריאות, אשר לעמדת הפורום נדרשת הכללתן בתקציב הקרוב, שאם לא כן הטיפול בהן יידחה בזמן רב. בין הנקודות העיקריות במסמך:

  • יש צורך בתקצוב מיידי לשם השוואת תקני כוח האדם והמיטות לאשפוז בין המרכז לפריפריה.
  • יש לתקצב את המלצות הוועדה לבחינת הרחבת שירותי הרפואה בדרום ("ועדת אפק") והוועדה לבחינת הרחבת שירותי הרפואה בצפון ("ועדת גרוטו"), שהוקמו במטרה לשנות ולשפר את מצב הבריאות של תושבי אזורים אלה.
  • שיפור בריאות האוכלוסייה הערבית מצריך התערבות בכל הרמות, החל מהחינוך הפרטני ועד פיתוח מדיניות על בריאה שמקדמת את הבריאות, וזאת צריך להיעשות על ידי אימוץ תכנית ממשלה לאומית רחבה, רב שנתית ורב תחומית.
  • החלטת ממשלה 922 בנושא פיתוח כלכלי בחברה הערבית אינה מתייחסת כלל לשיפור מצב הבריאות של האוכלוסייה הערבית, והסכום שהוקצה בתכנית הצפון לטובת הבריאות אינו כולל את הגורמים המשמעותיים ביותר שיכולים להשפיע על נתוני הבריאות של הגליל.
  • התקציב שהוקצה לרפורמה בשירותי בריאות הנפש אינו מספיק או אינו מחולק בצורה שמבטיחה זמינות טובה של טיפול עבור כל מי שזקוק לו. יש להבטיח בתקציב הנוכחי מילוי החסרים במערכת שירותי בריאות הנפש, תוך התייחסות מיוחדת לצרכים של הפריפריה הגיאוגרפית, החברתית והכלכלית.
  • נדרשת רפורמה מקיפה במערך הסיעוד, אשר אינו נותן מענה מספק לסיעוד בקהילה;
  • יש לקבוע סטנדרטים שוויוניים ומהותיים של זמן, מרחק (נגישות) ואיכות של שירותי הבריאות, ולאחר מכן לפעול לאכיפתם עד לסגירת הפערים.

המסמך המלא: נייר עמדה לקראת תקציב 2018-2017

 

הארגונים השותפים למכתב: אגודת הגליל – האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות | האגודה לזכויות האזרח | הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל | טנא בריאות | פורום בריאות דרום | רופאים לזכויות אדם | שתיל, הקרן החדשה לישראל

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לבריאות,מדיניות חברתית-כלכלית,שוויון בשירותי בריאות

סגור לתגובות.