תמונות: CC BY-SA: Ed Yourdon, istockphoto.שימו לב להבהרה החשובה בסוף כדי להימנע מהסתבכות משפטית מיותרת וכדי לשמור על חופש הביטוי באינטרנט.
בני זוג שנישאו ב"מצודת ברקאי" כתבו על המקום חוות דעת שלילית באתר האינטרנט "מתחתנים". על פניה הביקורת הייתה עניינית, לבטח לא משתלחת, ורובה המכריע פרי התרשמות, חוויה והבעת דעה בתום לב. היא הופיעה בין חוות דעת רבות בפורום גולשים באתר, שמשמש כצומת מידע בנושא ארגון אירועים וחתונות. בפורום יש חוות דעת שונות ומגוונות, וכל אחת משקפת התרשמות אישית של מי שכתב אותה.
חוות הדעת הייתה לצנינים בעיני הבעלים של "מצודת ברקאי". הם שלחו לבני הזוג מכתב איום, כמו שעשו בעבר בתגובה לחוות דעת שליליות אחרות שהתפרסמו ב"מתחתנים", ולאחר מכן הגישו תביעת לשון הרע נגד בני הזוג ונגד אתר האינטרנט.
האגודה לזכויות האזרח ביקשה להצטרף לדיון במעמד של "ידיד בית המשפט". בבקשה הסברנו, כי התביעה נחזית כתביעה משתיקה, ולעצם התנהלותה עלולות להיות השלכות קשות על חירות הביטוי ועל יכולתם של אזרחים לממש את זכותם להתבטא ולקבל מידע ברשת האינטרנט. חופש הביטוי הופך לנטל כבד מנשוא עבור מי שנגרר אל בית המשפט, נאלץ לשלם רבבות שקלים לעורך דין שייצג אותו, ונדרש לעבור התדיינות ממושכת ומורטת עצבים. זהו סוד כוחן של "תביעות משתיקות".
הפרסום באינטרנט מאפשר לצרכנים לדעת שהם לא לבד. הציבור רק ייצא נשכר אם צרכן שנתקל במוצר פגום או בהתנהלות בעייתית יוכל לדווח על כך. אבל קשה לצפות שאדם ימהר לעשות זאת במציאות בה עלול הדבר לסבך אותו. ואכן, ניסיון החיים ושורת ההיגיון מלמדים, שבדרך כלל די באיום, ולא כל שכן במימושו, על מנת שאנשים יתקפלו ויסירו את חוות הדעת שכתבו – תהא זו כנה, צודקת ומאופקת ככל שתהיה.
מצודת ברקאי כבר הצליחו בעבר להסיר חוות דעת שליליות באמצעות איומים בתביעת דיבה. אבל הפעם הם נתקלו בנתבעים עקשנים, ובסופו של דבר הבינו שכדאי להם לסגת. בשלב ראשון הם מחקו את התביעה נגד בני הזוג, שיוצגו בהתנדבות על ידי עורכי הדין אורי וולובלסקי ורועי רחמים. את מחיקת התביעה נגד "מתחתנים" הם התנו בכך שהאתר יוותר על החזר הוצאות המשפט שנגרמו לו בשל תביעת הסרק, ויימנע מלפרסם את תוצאותיה. האתר, שיוצג ע"י עו"ד אוהד סובול, סירב לקבל את התנאים, ולכן נקבע דיון מקדמי נוסף שאליו התייצבה גם האגודה לזכויות האזרח. הפעם הבינו התובעים את מה שהיה עליהם להבין מלכתחילה: הם הסכימו למחוק את התביעה ולשלם הוצאות משפט בסכום של 20,000 ₪.
קישורים:
מירב קריסטל, כתבו ביקורת על גן אירועים – וחטפו תביעה, 6.4.2016, ynet
דוח שפרסמה האגודה בנושא תביעות משתיקות: משתיק קול: משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי
| הבהרה ואזהרה: האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לתביעות משתיקות ולאיומים שנועדו להשתיק ביקורת שלילית לגיטימית. אבל אין ביכולתנו להתערב בכל תביעה ותביעה, וזאת אפילו במקרים שבהם נראה לנו שמדובר בתביעת השתקה. אנו יוצאים נגד תביעות משתיקות ומשתדלים להסביר את הנזק שהן גורמות דווקא בשל כך שיש הרבה תביעות כאלו, ושלא פעם הן גורמות נזק ועוגמת נפש מרובים.
חשוב לזכור: חופש הביטוי אינו מוחלט, ואינו מתכון להשתלחות חסרת גבולות ומידה. לגולשות ולגולשים יש זכות להחליף מידע וחוויות ברשת האינטרנט, אבל כדי להגן על זכות זו (ועל עצמך) מומלץ לעשות בה שימוש הגון וחכם. אפשר להתלונן, מותר למתוח ביקורת, אבל אל תשתוללו. היצמדו לעובדות, אל תגזימו ואל "תקשטו" את הביקורת בעובדות לא מדויקות שלא תוכלו לעמוד מאחוריהן ולהוכיח אותן. כשמביעים דעה או חוויה שלילית על מישהו – חשוב שיהיה ברור שמדובר בדעה שלך ולא בעובדה, ורצוי מאוד שגם יהיה ברור מהן העובדות שעליהן מתבססת הדעה השלילית. שימרו על פרופורציות: גם אם מישהו איכזב אותך, הפר הבטחה, אפילו נהג בניגוד לדיני הגנת הצרכן – זה לא אומר בהכרח שהוא "שודד, גנב שפל ומנוול" וכיוצא באלו ביטויי גנאי. אפשר לכתוב ביקורת שלילית, נוקבת וקשה גם ללא גוזמאות, חיסול חשבונות ורצח אופי. המלצות כלליות אלה הן לא ייעוץ משפטי (ייעוץ של בעל מקצוע שמתמחה בתחום ומתייחס לכל הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה). ההמלצות הללו גם אינן יכולות להוות "תעודת ביטוח" מפני תביעה או איומים בתביעה. ובכל זאת, אם תנהגו לפיהן – תצמצמו את הסיכון של הסתבכות משפטית מיותרת, וגם תשמרו על חופש הביטוי ברשת האינטרנט. ראו גם: עו"ד יורם ליכטנשטיין, לשון הרע והבלוג שלך – מדריך לבלוגרים, y-law.co.il, אוגוסט 2007. |
