תמונות: CC BY-SA: Ed Yourdon, istockphoto. עיצוב: אוסו באיו
דוח חדש של האגודה חושף: כך מנוצלת מערכת המשפט כדי להרתיע ולהשתיק ביקורת
בשנים האחרונות הולכת וגוברת בישראל תופעה שמוכרת זה מכבר במדינות אחרות: תביעה או איום בתביעת לשון הרע המוגשות בתגובה לביטוי או לפעולה בנושא ציבורי, ושתוצאתן המסתברת, לעתים גם כוונתן, הטלת אפקט מצנן. האפקט המרתיע פועל על הנתבע או על הציבור הרחב ומצמצם את יכולתם להשתתף בוויכוח מסוים או בשיג ושיח הציבורי באופן כללי. זהו המקור לשם "תביעות משתיקות" שבו בחרנו כדי לסמן את התופעה.
בדוח זה אנו סוקרים את הזירות השונות והמגוונות שבהן רווחת תופעת האיומים והתביעות המשתיקות בישראל. אנו עומדים על המאפיינים של תביעות משתיקות, ועל ההשלכות החברתיות הקשות שיש לאיומים ולתביעות המשתיקות על חופש הביטוי. הדוח מביא ניתוח של הסיבות לכך שבמשפט הישראלי, תביעות דיבה, או איום בהן, הם כלי כל כך אפקטיבי להשתקת ביקורת, ומונה שורה של צעדים שבהם ניתן לנקוט, בשדה המשפטי כמו גם בשדה הציבורי, כדי להקטין את האפקט המצנן של תביעות משתיקות על חופש הביטוי.
תופעת האיומים בתביעות דיבה, ומימוש האיומים, היא רחבה ומתרחשת בזירות שונות שבהן מתקיים שיג ושיח ציבורי. הבולטות שבהן: יחסי עבודה, פעילות לשינוי חברתי ולהגנת הסביבה, רשת האינטרנט, התקשורת, הפוליטיקה בשלטון המקומי, המחקר האקדמי והצרכנות. תקציר הפרק הפרק המלא (pdf)
קיימות וריאציות שונות להגדרה של תביעות משתיקות, אבל יש מאפיינים בסיסיים שמופיעים בכולן או ברובן. שני מאפיינים הם תנאים הכרחיים לסיווג תביעה כתביעה משתיקה: תביעה או איום שבאים בעקבות השתתפות בשיג ושיח פומבי ובנושא שיש בו עניין ציבורי, ושעצם הגשתם עלולים להטיל אפקט מצנן על נכונותם של הנתבע או של אחרים להשתתף בדיון ציבורי. מאפיינים אחרים יכלוים להיות פערי כוחות בין הצדדים, סכום תביעה מופרך, תביעה גבולית, חסרת יסוד או זניחה ועוד. מכתבי איום בתביעה נפוצים הרבה יותר מהתביעות שמוגשות בסופו של דבר, אך פגיעתם בחופש הביטוי היא קשה לא פחות, ולעתים אף יותר, מפגיעתן של התביעות המשתיקות. תקציר הפרק הפרק המלא (pdf)
תביעות משתיקות מאיימות על חופש הביטוי ועל השתתפותם של אזרחים בדמוקרטיה במספר מישורים – החל מפגיעה בנתבע הספציפי, דרך הקהילה שהוא משתייך אליה או פועל בשמה וכלה בציבור בכללותו. פגיעה בדיון הציבורי החופשי פוגעת באפשרות שהשיח הציבורי יציף את כל המידע, השיקולים והאינטרסים הרלוונטיים בסוגיה שבמחלוקת, ועל כן מונעת מהציבור לגבש דעה מושכלת ולהכריע בסוגיות מדיניות וחברתיות. תקציר הפרק הפרק המלא (pdf)
מספר מאפיינים של הדין בישראל מקשים מאוד על הנתבע להתמודד עם תביעה משתיקה – גם במקום שבו היא חסרת יסוד, ולעתים, אפילו כשניכר על פניה שמטרתה או שפועלה העיקרי הוא השתקה של ביקורת. הדין הקיים מעודד הגשת תביעות משתיקות ואיום בהן, ומגביר את כוח ההרתעה שלהן. מבחינת התובע הסיכון הוא נמוך; הנתבע לעומתו, נגרר להליך ארוך ויקר, המלווה במועקה, בחששות ובעוגמת נפש. הדין המעורפל, הפרשנות המצמצמת של ההגנות ומאפיינים נוספים של התביעות ושל הדין הרלבנטי המפורטים בהרחבה בפרק זה מטילים על הנתבע לחץ גדול להתקפל ולחזור בו מדבריו, והופכים את התביעה, ואפילו את האיום בהגשתה, למנגנון של השתקה. תקציר הפרק הפרק המלא (pdf)
ההסתכלות על כל תביעה לגופה, תוך התעלמות מהמשמעויות של התופעה בכללותה, היא שמאפשרת לתופעת התביעות המשתיקות להתקיים ולהתעצם. בתי המשפט, המחוקקים והציבור נדרשים להכיר בקיומה של התופעה, לדון בה ולהתחיל לפתח מנגנונים משפטיים וחברתיים חדשים כדי לזהותה ולמגר אותה. בדוח מפורטים שורה של אמצעים שאנו ממליצים לאמץ או לבחון, כדי ליצור "סל תרופות" להתמודדות עם תופעת התביעות המשתיקות ועם נזקיה מבלי להפקיר את הזכות לשם טוב. תקציר הפרק הפרק המלא (pdf)
תמונות: CC BY-SA: Ed Yourdon, istockphoto. עיצוב: אוסו באיו
