ל"שוברים שתיקה" יש זכות להגן על החיסיון של המעידים בפניה

האגודה לזכויות האזרח הגישה בקשה להצטרף כידיד בית משפט לדיון המתנהל על ידי המדינה נגד "שוברים שתיקה". ביום ראשון יתקיים הדיון הראשון בנושא בבית משפט השלום בפתח תקווה, ועניינו דרישת המדינה ש"שוברים שתיקה" יפרו את חיסיון החיילים המעידים בפני הארגון וימסרו לידיה את חומרי הגלם. בבקשה שהגישה האגודה לבית המשפט מצוין כי על אף הרצון לקדם את החקירות במקרים הבודדים לגביהם הוחלט לפתוח בחקירה, קבלת תביעת המדינה תפגע קשות בפעילות הארגון, ולמעשה בכלל ארגוני החברה האזרחית, כיוון שמוסרי העדויות לא ייהנו יותר מחיסיון ולכן ירתעו מלמסור אותן.

בבקשה, שנכתבה על ידי עורכי הדין אבנר פינצ'וק ורוני פלי, מוסבר כי פעולת האיסוף והדיווח של "שוברים שתיקה", כמו גם של ארגונים אחרים, מחייבים יחסי אמון וחיסיון עם המעידים בפניהם. יחסים אלו אינם שונים מאלו שמאפיינים את עבודתם של עיתונאים, ובאותה מידה אינם יכולים להתקיים ללא החיסיון העיתונאי שחל על מקורות המידע ועל תוכנו.

מטרתה של המדינה צריכה להיות להגיע לחקר האמת במובן הרחב ביותר של המונח. ברור כי העדויות שנמסרו ל"שוברים שתיקה" לא היו נמסרות ללא הבטחת הסודיות, וקשה להאמין שבעתיד יהיה מי שיסכים לתת עדות לארגון אם חומרי הגלם ייחשפו. לכן גם אם תצליח המדינה בבקשתה הנוכחית לקבל את חומרי הגלם, הרי שחשיפת העדויות היא מכת מוות לחקר האמת, לשיח הציבורי ולהגנה על זכויות האדם. בנוסף, תקדים שייאלץ את "שוברים שתיקה" למסור את העדויות יהפוך למעשה את ארגוני החברה האזרחית לקבלני משנה של רשויות החקירה, וכך תיפגע יכולתם לאסוף מידע ולסייע למי שזכויותיו נפגעו גם בתחומים אחרים לחלוטין. על כן דרישת המדינה מהווה פגיעה קשה באינטרס הציבורי.

ההליך המתנהל נגד "שוברים שתיקה" מהווה עוד נקודה על רצף האירועים שמתחוללים בשנה האחרונה נגד ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות אדם. כך בחודשים האחרונים נחשפנו לחוקים שמטרתם לסמן ארגונים ביקורתיים, שמבקשים להוציא מחוץ לחוק את מי שפעילותו לא מוצאת חן בעיני הרוב הפוליטי, מסע פרסומי שמציג אותם כ"בוגדים" וכסוכנים זרים ועוד. מתקפה זו אף מתנהלת בשיתוף פעולה או בתיאום בין קברניטי המדינה לבין תועמלנים משולחי רסן. אלו עושים שימוש במסרים ובסגנון שמזכירים תקופות אפלות ושמייצרים שנאה ואלימות. "שוברים שתיקה" זוכים לבמה מרכזית במסע רדיפה זה, ואפילו נשיא המדינה קיבל ביקורת שטופת שנאה רק מכיוון שסירב להחרים אותם.

דמוקרטיה בריאה ומתפקדת נבחנת, בין היתר, ביכולתה להתמודד עם ביקורת ולשמוע קולות שונים מהטון הדומיננטי. ארגונים לשינוי חברתי וארגוני זכויות אדם מותחים ביקורת על הרשויות, פועלים לקידום ערכים ונורמות, ומהווים בסיס להשתתפות פעילה בחיים הדמוקרטיים במדינה.

האגודה לזכויות האזרח פנתה גם ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, והציגה בפניו את הפגיעה החמורה שעלולה להיגרם ל"שוברים שתיקה" כתוצאה מההליך. עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה, ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להורות לפרקליטות לחזור בה מן הבקשה שהוגשה נגד "שוברים שתיקה" ולאפשר לארגון להמשיך בעבודתו החשובה.

בקשת האגודה להצטרף לדיון כידידת בית המשפט (צ"א 21184-01-16)

פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה

גילוי דעת של ארגוני חברה אזרחית התומכים ב"שוברים שתיקה"

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: דמוקרטיה,הזכות להתאגדות,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.