שטח אש 918: הליך הגישור נכשל, הדיונים בבג"ץ מתחדשים

הריסת מבנים במסאפר יטא, 2.2.2016. צילום: יפית ג'מילה ביסוהריסת מבנים במסאפר יטא, 2.2.2016. צילום: יפית ג'מילה ביסו

מחר (23.3.2016) יתקיים בבג"ץ דיון בעתירה נגד הכוונה לגרש מבתיהם את התושבים באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. זהו הדיון הראשון מאז שנכשל הליך הגישור בין המדינה לבין התושבים.

המדינה הכריזה על האזור בו גרים התושבים הפלסטינים כשטח אש. האגודה לזכויות האזרח טוענת בשם התושבים כי ההכרזה נעשתה באופן לא חוקי, ולכן לא ניתן לנשל את התושבים. מנגד, המדינה הסבירה שהשטח חיוני מכיוון שהוא מאפשר לחיילים בבסיס הנח"ל הסמוך להתאמן במקום בעלויות שינוע נמוכות. כך, כדי לחסוך בעלויות – המדינה מעוניינת לגרש כאלף תושבים פלסטינים מביתם.

העתירה הוגשה לפני כשלוש שנים, לאור כוונת המדינה להעביר בכפייה כאלף תושבים, להרוס שמונה כפרים ולמחוק אורח חיים ייחודי ששרד במשך מאות שנים. בג"ץ הוציא צו אז צו ביניים זמני שמורה למדינה להימנע מלהעביר בכפייה את העותרים ובני משפחותיהם עד להחלטה אחרת. השופטים המליצו לצדדים להתחיל הליך גישור בפני השופט בדימוס יצחק זמיר, והוא התנהל עד ל-1.2.2016, כשהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה.

יום למחרת ההודעה לבית המשפט על סיום הליך הגישור, הרס המינהל האזרחי יותר מעשרים מבנים בשני כפרים בשטח האש. גם היום, יום לפני הדיון בגורלו של השטח בבג"ץ, הרס המינהל האזרחי מבנים נוספים באותו שטח. "העיתוי לא יכול להיות מקרי ונועד להזכיר לתושבים שאיום הגירוש מרחף מעל לראשם", אומרת עו"ד תמר פלדמן, מנהלת היחידה לזכויות אדם בשטחים.

לכפרים באזור יש תיעוד במפות כבר מהשליש הראשון של המאה ה-20. למרות זאת, המדינה הכריזה עליו כשטח אש בשנות השמונים בטענה שהתושבים אינם מתגוררים שם בקביעות. שטח האש הוכרז מחדש בשנת 1999, אז גורשו מהמקום יותר מ-700 תושבים, עד שעתירות לבג"ץ עצרו את הפינוי. מאז האגודה מלווה את מאבק התושבים בהליכים השונים מול רשויות המדינה. העתירה מחר תידון יחד עם עתירה שהגיש עו"ד שלמה לקר בשם תושבים נוספים.

לטענת העותרים, נוכחותם של התושבים באזור לפני ההכרזה על שטח האש וגם לפני כיבוש השטחים ב-1967 מעידה כי ההכרזה על מסאפר יטא כעל שטח אש איננה חוקית. כמו כן, העותרים טוענים כי המדינה גם לא הסבירה באופן משכנע מהו הצורך הצבאי החיוני בהכרזה על שטח האש במקום. למעשה, הצבא התאמן באש חיה בשטח רק תקופה קצרה במהלך שנות התשעים, ושני בסיסים גדולים שהיו ממוקמים בשטח האש כבר פורקו ופונו. כעת המדינה טוענת שחשיבותו היא בכך שהוא קרוב לבסיס נח"ל ואפשר להשתמש בו לאימונים בעלויות שינוע נמוכות. יש לציין כי המשפט הבינלאומי אוסר להשתמש באדמות שטח כבוש, ובמיוחד באדמות בבעלות פרטית, לטובת אימונים כלליים, אלא רק לטובת הצרכים הצבאיים של הכוח הכובש בשטח הכבוש.

בג"ץ 517/00

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לדיור,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.