בניגוד לטורקיה, בישראל אין צורך בפשיטה אלימה על מערכת עיתון כדי להשתלט עליו. כל עוד יש למדינה סמכות המאפשרת לסגור עיתון, חופש הביטוי והעיתונות יהיו תחת איום
שר הפנים יכול להפסיק פרסומו של עיתון לכל תקופה שימצא לנכון אם הוא מפרסם דבר העשוי לדעתו לסכן את שלום הציבור, או ידיעות שקר שיש בהן לדעתו לעורר בהלה או ייאוש. על עורך עיתון להיות בעל תעודת בגרות, ללא עבר פלילי, מעל גיל 25. הממונה על המחוז במשרד הפנים נדרש לתת רישיון למי שרוצה להוציא לאור עיתון, ולעומת זאת הוא לא נדרש לנמק את החלטתו בפני איש.
אלה לא סעיפים מתוך ספר החוקים בטורקיה. שם, המשטרה השתלטה על מערכת העיתון "זאמאן" שביקר את ארדואן ואת הממשלה כדי להכניע אותו. בישראל, באדיבות החקיקה המנדטורית שחוקקה שנים ספורות אחרי שהטורקים עזבו את הארץ, אין אפילו צורך בפשיטה אלימה. פקודת העיתונות, 1933 ותקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 מעניקות לשר הפנים סמכויות מרחיקות לכת להצרת חופש העיתונות.
שר הפנים אריה דרעי עשה צעד משמעותי בדרך לתיקון המצב המעוות כשהודיע שיבטל את פקודת העיתונות ויבטל את חובת הרישוי להוצאת עיתון, אך הוא נמנע מלהודיע על ביטול הסמכות לסגור עיתון. הוא אמנם הודיע שיעביר את הסמכות ליועץ המשפטי לממשלה, אך היא תמשיך להלך אימים על חופש הביטוי והעיתונות.
המספרים מלמדים שהאיום על חופש העיתונות הוא לא תיאורטי בלבד. הוא מתגשם בחסות החוק. לפי כתבתו של דניאל דולב ("הארץ" 4.1), משרד הפנים מנע פרסום של 62 עיתונים בעשור האחרון, יותר מעשירית מהבקשות שהוגשו באותה תקופה. בחודש נובמבר האחרון נסגרו כלי התקשורת של הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, לאחר שזו הוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת. גם המשטרה הטורקית השתלטה על "זאמאן" בחסות צו בית המשפט.
האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ יחד עם מרכז "אעלאם" לביטול פקודת העיתונות ותקנה 94 לתקנות ההגנה (שעת חירום) כבר לפני שנה וחצי, ומאז המדינה גררה רגליים. בתחילה ביקשה הפרקליטות לאפשר לממשלה החדשה שהוקמה במאי 2015 לפעול כדי לשנות את החוק, לאחר מכן הפרקליטות הודיעה כי שר הפנים דאז, סילבן שלום, מנוע לטפל בנושא בשל הזיקה של רעייתו ל"ידיעות אחרונות" ונדרש זמן כדי להעביר את סמכויותיו לשר אחר, ואז היא ביקשה אורכה של שלושה חודשים לאחר ששלום התפטר. בג"ץ זיהה את הסחבת, והוציא צו על תנאי שמורה לשר הפנים לנמק מדוע שלא לבטל את החקיקה שפוגעת בחופש העיתונות. את התשובה קיבלנו לפני ימים אחדים, בהודעה לעיתונות שבישרה על הצעד החשוב.
סמכות המאפשרת למדינה לסגור עיתון לא קיימת במדינות דמוקרטיות בעולם. אין הצדקה לכך שהשלטון יתערב בעיתונות ויגביל אותה, לא בטורקיה ולא בישראל. כאן אצלנו, הציבור עדיין יכול לקרוא ביקורת נוקבת על הממשלה ועל קברניטיה. כעת צריך לדרוש מהשר דרעי ליישם את החלטתו לבטל את חובת הרישוי, ללכת עוד צעד קדימה ולבטל את הסמכות לסגור עיתונים, כדי לאפשר את חופש הביטוי לכל דורש.
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח
