ביום 7.1.2016 פנינו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה שיורה לחקור את התנהלות המשטרה במהלך חיפושיה אחר נשאת מלחם, החשוד בביצוע הפיגוע בפאב "הסמטה" בדיזנגוף, וכן שיורה על רענון הוראות החוק בעניין חיפושים בבתים בקרב גורמי אכיפת החוק. במהלך החיפושים נכנסה המשטרה לדירות של צעירים ערבים המתגוררים בתל אביב, וביצעה בהם חיפושים ללא צו. במכתב התריעה עו"ד טל חסין כי כניסת השוטרים לדירותיהם של הצעירים והחיפוש בהן אך ורק בשל היותם ערבים נעשו בחוסר סמכות, ומהווים פרופיילינג פסול על בסיס לאום, הפוגע אנושות בכבודם ובפרטיותם של הדיירים, מתייג ומשפיל את כלל האוכלוסיה הערבית ומשדר מסר פסול לחברה כולה.
תגובת המשטרה ולפיה החיפושים התבצעו "על פי חוק ובהסכמת הדיירים" היא חסרת שחר ונטולת בסיס. על מנת לחדור לביתו של אדם ללא צו ולבצע בו חיפוש במהלך מרדף אחר עבריין נמלט, תוך פגיעה בזכויותיו החוקתיות לפרטיות ולכבוד, נדרשים חשד לכך שדירה מסוימת משמשת מקום מקלט, ויסוד סביר להנחה שהאדם אחריו מחפשים אכן מצוי במקום הקונקרטי. דפוס החיפושים המשטרתיים בדירות מגורים בצפון תל אביב, אשר המכנה המשותף להם התמצה בזהותם הלאומית של דייריהן, מעיד על כך שלמשטרה לא היה כל חשד שמלחם נמצא בדירה כלשהי, אלא שהיא פעלה על פי הנחת עבודה נואלת ומשפילה, לפיה מלחם יבקש – ויקבל – מקלט אצל מי ששותף למוצאו הלאומי. נוסף על כך, נוכח פערי הכוחות המובנים בין שוטרים ואזרחים, היה על המשטרה להבהיר לדיירים כי הם רשאים לסרב לחיפוש, אך הדבר לא נעשה ועל כן, בניגוד לטענת המשטרה, לא היתה כאן הסכמה.
תיוגה של האוכלוסיה הערבית כפי שנעשה כרוך בהשפלה קשה ובפגיעה אנושה לא רק בדיירים הפלסטינים שבדירותיהם התבצע החיפוש, אלא אף בפגיעה עמוקה וכואבת בכלל אזרחיה הערבים של המדינה; פגיעה הנובעת מכך שמדינתם שלהם מסווגת אותם, אך בשל מוצאם, כמי שחשודים אוטומטית בנכונות לסייע לרוצחם של חפים מפשע. "תיוג אוכלוסיה שלמה המתבצע על ידי רשות שלטונית מחלחל הלאה, מטה, מזין ומקבע את ההפליה הקשה בה נתקלים ממילא אזרחי ישראל הערבים מדי יום בשוק העבודה, בבואם לשכור או לקנות דירה, במקומות בילוי", כותבת עו"ד חסין.
פניית האגודה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, 7.1.2016
תשובת משרד המשפטים, 27.1.2016
הפנייה נכתבה בסיוע עמוס לאור
