סמכות המשטרה לדרוש דיווח מרופאים על חשודים

ביום 30.8.2015 פנתה האגודה לזכויות האזרח לפרקליט המדינה נגד הפרקטיקה של המשטרה לדרוש מבתי חולים דיווח על מטופלים שיש חשד שהם חשודים. באוגוסט 2014 עצרה המשטרה חשוד בהצתת רכב בת"א לאחר שהגיע לקבלת טיפול בשל כוויה בבי"ח וולפסון בחולון. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בשבעה ימים, אך בימ"ש השלום לא מצא כל ראיה הקושרת את החשוד למעשה ושיחרר אותו. מבירור שערך פרקליט המדינה עם המשטרה עלה, שמשטרת ת"א דיווחה לבתי החולים בסביבה על חשוד שצולם במצלמות אבטחה כשהוא בורח מזירת הפשע לאחר שנכווה. בעקבות הדיווח הזעיק בי"ח וולפסון את המשטרה שעצרה אדם, שהגיע לקבל טיפול בשל כוויה, ושלדבריו נגרמה ממים רותחים.

התברר שלפי תקנות שהתקין שר הבריאות בשנת 1975, רופאים ואחיות בבתי חולים מחוייבים לדווח למשטרה על כל מטופל שמגיע אליהם ושיש חשש סביר שהיה מעורב במעשה אלימות. בפנייתנו לפרקליט המדינה ביקשנו שינחה את המשטרה להימנע מלדרוש מבתי חולים דיווח על מטופלים. כותב היועץ המשפטי של האגודה, עו"ד דן יקיר:

״עמדתה של המשטרה היא, שהפרקטיקה של דיווח לבתי החולים על אנשים שעשויים להגיע לבית החולים לקבלת טיפול, לגביהם מתבקש דיווח למשטרה, באה לסייע לבתי החולים למלא את חובת הדיווח לפני התקנות הנ"ל.

עמדתנו היא שהתקנות פוגעות בזכויות אדם בסיסיות ושהן אינן חוקתיות. התיקון לחוק התקבל לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולפיכך הוא משוריין מפני ביקורת חוקתית. יחד עם זאת התיקון לחוק כשלעצמו אינו מטיל חובה על רופאים לדווח על מטופליהם למשטרה, אלא אך קובע סמכות רשות לשר הבריאות לקבוע חובה שכזו בתקנות. לפיכך לא ניתן לטעון שהחובה כשלעצמה קבועה בחוק שהוא חסין בשל סעיף שמירת הדינים.

התקנות פוגעות פגיעה קשה בזכות החוקתית לפרטיות ובחובת הסודיות הרפואית. הן עלולות להרתיע את מי שנזקקים לטיפול מלקבלו והן מציבות את הרופאה המטפלת במצב בלתי אפשרי, בו עליה לבחור בין חובת הנאמנות למטופל לבין החובה לשתף פעולה עם המשטרה״.

עוד כותב עו"ד יקיר: "יהא אשר יהא תוקפן של התקנות, אין בהן מקור סמכות למשטרה לפנות ביוזמתה לבתי החולים ולבקש מהם לדווח על חשודים פוטנציאליים שעשויים להגיע כדי לקבל טיפול. לא ברור מהו הנוסח של פניית המשטרה לבתי החולים, אבל ברור שכשמתקבלת פנייה שכזו מטעם המשטרה היא נחזית בטעות להוראה חוקית, והיא יוצרת התניה מוקדמת וחשד כלפי מטופלים אפילו אם אין כל חשש סביר לכך שהם היו מעורבים במעשה אלימות.

הפגיעה מחריפה לאור הפרשנות המרחיבה של המשטרה כמו במקרה שלפנינו, כשהאלימות היחידה שהופעלה הייתה כלפי רכוש, וברור שלא זו הייתה כוונת המחוקק או לשונו. אך גם ללא הרחבה בלתי חוקית זו יש בפרקטיקה המשטרתית כדי להחמיר שלא כדין את הפגיעה בזכויות אדם בסיסיות".

פניית האגודה לפרקליט המדינה, 30.8.15

 

קישורים:

רותם אליזרע, דרישה: לאסור על המשטרה לבקש מידע רפואי על חולים, 3.9.2015, ynet