מבקשי המקלט בישראל זקוקים לרישיונות ישיבה תקפים על מנת שלא ייעצרו, ועל מנת שיוכלו לקיים את עצמם. הם תלויים בעניין באופן מוחלט ברשות האוכלוסין וההגירה, שנטלה לעצמה חירות להתעמר בהם בהליכי הנפקת רישיונות הישיבה בשלוש לשכות "ייעודיות" – בבני ברק, בבאר-שבע ובאילת. לשכות אלה מאופיינות בתנאים מחפירים, ביחס משפיל ובדרישות בלתי אפשריות המוצגות בהן. בדרך זו מבקשת הרשות להשיג מספר תכליות: ראשית, זהו אמצעי נוסף ומאוד אפקטיבי למרר את חייהם של מבקשי המקלט, על מנת להמאיס עליהם את שהותם בישראל. שנית, הרשות מבקשת להפריד את מבקשי המקלט מעל מקבלי שירותים אחרים בלשכות. שלישית, בדרך זו יכולה הרשות להציב בלשכות הייעודיות את אנשיה הייעודיים, שהוסמכו "לזמן" מבקשי מקלט ל"חולות". זאת, אף שבין המתייצבים באותן לשכות יש מי שפטורים על פי חוק משילוח ל"חולות".
בבדיקות שערכו ארגוני זכויות האדם עלו ליקויים חמורים רבים בתפקוד הלשכות, ובמיוחד בלשכה ה"ייעודית" בבני ברק. ב-4.8.2015 פנינו – האגודה, המוקד לפליטים ולמהגרים ורופאים לזכויות אדם – למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה בעניין.
להלן הפנייה. ראו גם:
פניית האגודה לרשות האוכלוסין וההגירה בעניין הלשכה החדשה בחדרה, מרץ 2016
תשובת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה בעניין הלשכה בחדרה, מרץ 2016
4 באוגוסט 2015
לכבוד
מר אמנון בן עמי
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה
רח' מסילת ישרים 6
ירושלים
בדואר ובפקס: 02-6294860
שלום רב,
הנדון: השירות המפלה והמשפיל למבקשי מקלט אפריקאים בלשכות הייעודיות למבקשי מקלט
פניותיי מיום 7.5.2013; 30.6.2013; 3.2.2014; 31.12.2014
אני שב ופונה אליך בשם המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל ורופאים לזכויות אדם בדרישה לחדול ממתן שירות מפלה ומשפיל למבקשי מקלט אפריקאים (המכונים על ידכם בשם המבזה "מסתננים").
מבקשי המקלט זקוקים לרישיונות ישיבה תקפים על מנת שלא ייעצרו, ועל מנת שיוכלו לקיים עצמם. הם תלויים בעניין באופן מוחלט ברשות, וזו נטלה לעצמה חירות להתעמר בהם בלשכות "ייעודיות" בבני ברק, בבאר-שבע ובאילת. ייעודן של לשכות לחידוש רישיונות הישיבה, אשר מאופיינות בתנאים מחפירים, ביחס משפיל ובדרישות בלתי אפשריות המוצגות בהן, נועד להשיג מספר תכליות: ראשית, זהו אמצעי נוסף ומאוד אפקטיבי למרר את חייהם של מבקשי המקלט, על מנת להמאיס עליהם את שהותם בישראל. שנית, נאמנה לתפיסתה, כי מדובר במי שמותר לנהוג בהם בדרך זו, מבקשת הרשות להפריד את מבקשי המקלט מעל מקבלי שירותים אחרים בלשכות. שלישית, בדרך זו יכולה הרשות להציב בלשכות הייעודיות את אנשיה הייעודיים, שהוסמכו "לזמן" מבקשי מקלט ל"חולות". זאת, אף שבין המתייצבים באותן לשכות יש מי שפטורים על פי חוק משילוח ל"חולות".
מבדיקות עדכניות שערכנו ממשיכים לעלות ליקויים חמורים רבים בתפקוד הלשכות, ובמיוחד בלשכה ה"ייעודית" בבני ברק. ליקויים אלה נובעים, בעיקרם, משניים: ממדיניותכם להעניק למבקשי המקלט רישיונות ישיבה קצרי מועד ללא הבחנה, ומסירובכם לאפשר למבקשי מקלט לקבל טיפול בלשכות רשות האוכלוסין השונות, לפי מקומות מגוריהם.
במכתבו של מר יוסי אדלשטיין, מנהל מינהל אכיפה וזרים מיום 22.1.2015, שנשלח בתגובה למכתבי האחרון, צוין, כי הנכם "מנסים כל העת לשפר את התנאים לממתינים במתקן בבני ברק". בפועל, השירות עודנו מפלה ומשפיל. הפגיעה בזכויות האדם של מבקשי מקלט עודנה חמורה ובלתי חוקית.
אפרט להלן.
1. כאמור, שלוש לשכות של רשות האוכלוסין וההגירה מיועדות כיום למתן שירות למבקשי מקלט אפריקאים. המרכזית שבהן, שמעניקה שירותים למבקשי מקלט מאזורי המרכז, השפלה, ירושלים והצפון, היא הלשכה הייעודית בבני ברק. הלשכה חבויה מעין הציבור, באזור תעשיה בלתי נגיש בסמוך למבנים שככל הנראה מיועדים להריסה, ופתוחה בימים א'-ה' בין השעות 08:00-16:00. פרט לכך מחודשים רישיונות הישיבה של מבקשי מקלט גם בלשכות הרשות בבאר-שבע ובאילת, שעות ספורות מדי שבוע.
2. כעניין שבמדיניות, רישיונות הישיבה שניתנים למבקשי המקלט, עשרות אלפים שבהם, מחודשים אחת לחודש או לכל היותר חודשיים. במקרים רבים רישיונות הישיבה ניתנים לתקופות קצרות יותר, למשל לצורך זימון לשימוע לפני מתן הוראת שהייה ושילוח למתקן "חולות". כתוצאה מכך נוצר עומס אדיר בלשכות אלו (במיוחד עתה, לאחר שפורסמו הקריטריונים החדשים לשילוח ל"חולות", אשר חושפים אלפים רבים לאפשרות קבלת "הוראות שהייה").
3. בלשכות בבאר-שבע ובאילת נדרשים מבקשי המקלט לעמוד במשך שעות ארוכות בהמתנה לקבלת רישיונות הישיבה או עריכת השימוע, בכל מזג אוויר ובימים אלה בתנאים קיצוניים של חום. מדיווחים שקיבלנו,ביום 29.7.2015 עמדו בשמש הקופחת בסמוך ללשכה באילת כ-400 מבקשי מקלט – גברים, נשים וילדים – ורק כ-50 מהם קיבלו רישיונות ישיבה. מי שאינו מצליח לחדש את רישיונו מצוי בסכנה ממשית לכליאה, ופונים רבים נאלצים להגיע שוב ושוב על מנת לחדש את רישיונותיהם, גם אם לתקופה קצרה יותר.
4. הדברים מתבטאים ביתר שאת בלשכה ה"ייעודית" בבני ברק. בהתאם למכתבו של מר אדלשטיין, הלשכה ערוכה לקבל אלף איש מדי יום, אולם לעתים קרובות פוקדים את הלשכה כמויות כפולות ומכופלות של גברים, נשים וילדים. נזכיר, כי מר אדלשטיין בעצמו כתב ביום 23.12.2014 לחה"כ מיכל רוזין, יו"ר הוועדה לעניין העובדים הזרים של הכנסת דאז, כי מדי יום מתקבלים בלשכה בבני ברק מאות אנשים, וכי ישנם ימים בהם נרשמה נוכחות גדולה במיוחד שהגיעה למעל 2,500 איש.
5. לצערנו, ובניגוד להצהרותיכם, המצב שתואר במכתבי מיום 31.12.2014 לא השתנה לטובה ובמובנים רבים הורע. הרשות, שמודעת לכך שמדובר בתנאים שאינם ראויים, וחוששת מתיעוד ומחשיפה, אוסרת – ללא כל סמכות בדין לעשות זאת – על צילום ועל הקלטה במקום. במספר מקרים הרהיבו פקידים עוז ליטול לידיהם טלפונים ניידים של המבקרים במקום על מנת לבדוק שאין מקליטים או מצלמים. הרשות אף אוסרת – ואף זאת ללא כל סמכות – על כניסה למתחם של מי שאינם מבקשי מקלט. זולת עורכי דין ומי שהורשו ללוות מבקשי מקלט בשימועים, אוסרת הרשות על כניסה למתחם. ויודגש – מי שבאים להאריך את רישיונות הישיבה שלהם אינם יכולים להיות מלווים על ידי איש. הכניסה לעורכי דין ולמלווים (שכניסתם הותרה) היא לשימועים בלבד, ועד לכניסתם לשימועים הם ממתינים מחוץ למתחם, אלא אם אחראי המשמרת החליט אחרת.
6. המונים מתגודדים מן האשמורת השלישית (כבר מארבע וחמש לפנות בוקר) בכניסה למתחם הלשכה בבני ברק בדוחק קשה. בין הממתינים נשים בהריון, ילדים, אנשים חולים, אנשים עם מוגבלויות ומבוגרים. בעת ההמתנה מחוץ למתחם חשופים הממתינים לפגעי מזג האוויר. המצוקה רק מתעצמת בהינתן שמדובר בהפסד ימי עבודה של אנשים שמשתייכים לאוכלוסיה מוחלשת. חלק לא מבוטל מהפונים לחידוש רישיונותיהם אף מסתכנים בפיטורין בעקבות כפיית ההיעדרות ממקום העבודה לצורך הליכי חידוש הרישיון או בהיעדר רישיון.
7. לאחר הכניסה למתחם מחולקים הפונים לשני אזורי המתנה – שני אוהלים גדולים ומחניקים, שבהם ממתינים מי שנדחסו לתוכם, ומבנה פח פתוח להורים עם ילדים. מי שלא מצא את מקומו בתוך האוהלים – ממתין מחוץ להם ללא צל או מחסה. גם תורי ההמתנה לכניסה ללשכה עצמה אינם מוצלים, והעומדים חשופים לפגעי מזג האוויר. כאמור, מבקשי המקלט ובאי כוחם או מלוויהם מופרדים אלה מאלה בעת ההמתנה, אלא אם אחראי המשמרת החליט לאפשר לבאי הכוח ולמלווים להיכנס.
8. בכניסה למתחם שוררת אנדרלמוסיה בכל הקשור לתורים ולסיווגם. ראשית, ברישומי הרשות אין כל תיעוד על כך שאדם פנה שוב ושוב בבקשה לחדש את רישיונו, נדחק שעות על גבי שעות עם ההמון, ולא הצליח לקבל שירות. כאמור, מי שרישיונו לא חודש עלול לאבד את עבודתו, וכמובן – להיעצר, ואולם אין לו כל תיעוד על כך שפנה בבקשה לחדש את רישיונו. שנית, השומרים שמקבלים את ההמונים אינם בודקים ברוב המקרים את סוג התור הנדרש. לעתים פונים שהגיעו לשימוע ממתינים ללא שיבינו זאת דווקא בתור להארכת רישיון הישיבה, ומגלים כי מועד השימוע עבר רק בעת הכניסה לתוך מבנה הלשכה. ידוע לנו על מקרים, שבהם פונים שאינם מסודן או מאריתריאה הגיעו ללשכה, המתינו שעות, ורק כאשר הגיע תורם הבינו שאינם במקום הנכון. מספרי התורים מוקראים בעברית באמצעות מערכת ממוחשבת, ואינם מותאמים לרבים מהפונים שאינם דוברים עברית. היו מקרים רבים בהם הפונים לא הבינו שתורם הגיע, וננזפו באגרסיביות על ידי השומרים, בליווי מחיאות כפיים לזירוז.
9. האווירה במקום קשה, מתוחה ובלתי מכבדת. חיכוכים עם השומרים בעת ההמתנה, צעקות של השומרים וחוסר סבלנות הם שכיחים. יש שומרים שמדברים אל מבקשי המקלט בגסות, במיוחד אל אלה מהם שאינם מבינים עברית, ובהם אנשים מבוגרים. יש שומרים שמרשים לעצמם להחרים ציוד (ידוע לנו, למשל, על מספר מקרים בהם הוחרמו תחליפי חלב מאימהות).
10. הלשכה אינה מונגשת לאנשים עם מוגבלויות ולעגלות ילדים, ודורשת עליה במדרגות. כאשר עולה סוגיה רפואית על ידי מי ממבקשי המקלט שדורשת התייחסות מיידית (לצאת להתאוורר, לשהות בחדר ממוזג, לאכול דבר מה), מבקש המקלט נדרש להציג אישור רפואי כדי להוכיח זאת. חולים כרוניים (בעלי נכויות, סובלים מטראומה, חולי סוכרת וכו') נדרשים להמציא מדי חודש בחודשו אישורים רפואיים מבעוד מועד, על מנת שייקבע להם תור ויוכלו להיכנס ללא המתנה ממושכת. כאשר פנתה עמותת רופאים לזכויות אדם למינהל אכיפה וזרים בבקשה למצוא סידור ארוך טווח עבור חולים כרוניים, נמסר כי לא ניתן לעשות כן, ואף בלתי אפשרי לקבוע לחולים אלה מראש מועד לחידוש רישיונותיהם, משום שייתכן שמצבם ישתפר. מדובר, כאמור, בחולים כרוניים.
11. שירותים כימיים הוצבו באזורי ההמתנה בחוץ, ואולם בחלקם לא ניתן לסגור את הדלת, והם מדיפים ריח רע שמשפיע על כל הממתינים מחוץ ללשכה. בשירותים אשר מצויים בתוך הלשכה אין הפרדה בין נשים לגברים, הם אינם מטופלים כראוי, ואין עמדה לחיתול תינוקות. בכל מקרה הממתינים בחוץ אינם יכולים להיכנס לתוככי הלשכה כדי להשתמש בשירותים.
12. למיטב ידיעתנו, לא הוצבה מכונת שתיה במתחם הלשכה. יש אפשרות לשתות מים, שאינם קרים. אנשים שיצאו מהמתחם כדי לקנות דבר מה והשתהו מעט, קיבלו מספרים חדשים מהשומרים ועברו לסוף התור, מבלי שהוזהרו כי הם עלולים לאבד את תורם.
13. מארג המכשולים שמציבה הרשות בדרך לחידוש רישיונות הישיבה אינו מתמצה בתורים העצומים בלשכות, בתנאי ההמתנה הקשים וביחסם של השומרים. הוא כולל אף את היחס המשפיל בפנים הלשכות ואת הדרישות השונות המוצבות כתנאים לחידוש רישיונות הישיבה, כמו מסמכים שאי אפשר להשיגם ומענה לשאלות פולשניות, מקנטרות ומכשילות. מבקשי המקלט שהצליחו חרף התורים להיכנס ללשכות נדרשים בכל ביקור וכתנאי לחידוש הרישיונות להציג חוזי שכירות ותלושי שכר. אם מבקש המקלט נשוי או יש לו ילדים, עליו להציג בכל ביקור את מסמכי הנישואין ותיעוד על לידת הילדים. בני זוג נחקרים בנפרד ונשאלים שאלות פולשניות על מנת לוודא שהם אכן בני זוג וחיים יחדיו.
14. אף על פי שעל פי נהלי הרשות די בהצגת העתקים של מסמכים, יש בין הפקידים שאינם מסתפקים בהעתקים, או דורשים, לא ברור על סמך מה, שעורכי דין יאשרו כי מדובר בהעתקים. לרבים מהפונים לחדש את רישיונותיהם אין חוזי שכירות. רבים גם מתקשים להציג תלושי שכר, לרוב משום שלא קיבלו כאלה שמסיבות שונות – או בשל נסיבות שאינן בשליטתם או בשל מדיניות העסקתם המפוקפקת (מדיניות "אי האכיפה" הכוללת אי מתן רישיונות עבודה, ותחתיהם מתן רישיונות עליהם רשום שאינם רשאים לעבוד, אשר מקשים עליהם למצוא עבודה מסודרת). לפונים אחרים ללשכות הרשות אין מסמכים רשמיים מבתי החולים על לידת ילדיהם, משום שיש בין בתי החולים כאלה, שבניגוד לדין מסרבים להנפיק תיעוד על לידה או לרשום את שמות שני ההורים. אי המצאת המסמכים לשביעות רצון הפקידים עלולה להוביל לאי חידוש הרישיונות או להתייצבויות חוזרות ונשנות בלשכות, על כל הכרוך בכך.
15. שימועים נערכים בגסות, ובאופן משפיל ופוגעני. כך קורה גם במקרים קשים ביותר של אנשים שחוו עינויים בדרכם לישראל, אשר בשימועיהם מועלות מטבע הדברים טראומות קשות, וכך גם במקרים של שימועי בני זוג, בהם נשאלים הפונים שאלות אינטימיות ביותר, שחורגות מסטנדרט סביר, לרבות בדבר חיי מין. השימועים נערכים תוך פגיעה קשה בפרטיות ובנוכחותם של פקידים ומבקשי מקלט רבים נוספים. אין מערך מיוחד לשימוע במקרים שבהם מתגלה כי מדובר בקורבנות עינויים ועבירות. בנוסף, נשים נשאלות שאלות אינטימיות על ידי גברים ללא שיתאפשר להן לבקש להיות מרואיינות בידי נשים ובנוכחות מתורגמנית.כך גם לגבי גברים, שמשום נטייתם המינית או משום שהיו קורבנות לעבירות קשות במחנות העינויים בסיני, חווים מצוקה רבה מקיום שימוע בפני גברים אחרים ובנוכחות גברים אחרים מן הקהילה. יתרה מכך, עבודת המתורגמנים אינה אחידה ובמקרים רבים נמצאו שגיאות בתרגום מושגים בסיסיים כמו "קורבן סחר" או "תיק מקלט".
עד כאן עיקרי הדברים. לא נלאיתי מלומר – החוק אינו מתיר לכם לנהוג כך. השירותים הניתנים על ידי הרשות הם שירותים חיוניים הנוגעים לזכויות בסיסיות. על הרשות מוטלת חובה לתיתם בתנאים ראויים ובתוך פרק זמן סביר (ר' בג"ץ 2783/03 ג'ברא נ' שר הפנים, פ"ד נח(2) 437, 440-439 (2003)). עליה להתאים את דרך מתן השירותים לאנשים עם צרכים מיוחדים (ר', למשל, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998). הרשות אינה רשאית ליתן למבקשי מקלט אפריקאים שירות מחפיר ומפלה. טיפול נפרד ומפלה עלול להיות נגוע בגזענות והוא חותר תחת אושיותיה של מדינת ישראל. הוא אסור על פי כללי המשפט הציבורי, ואסור על פי כללי המשפט האזרחי (ר' חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000).
אשר על כן, אני שב ופונה אליך בדרישה, כי תורה לחדול לאלתר ממתן שירות מפלה ומשפיל למבקשי מקלט אפריקאים. בתוך כך, אבקשך להורות כי:
א. רישיונות הישיבה יינתנו לתקופות ארוכות יותר, וככלל – לשנה בכל פעם;
ב. מבקשי מקלט יתקבלו בכל לשכה של הרשות ברחבי הארץ. ככל שהרשות הגבילה את מספר הלשכות משום שהציבה באלה שאותן בחרה ממוני ביקורת גבולות שיוכלו "לזמן" מבקשי מקלט ל"חולות" – הרי שתתכבד ותציב ממוני ביקורת גבולות למילוי המשימה בכל לשכה, ולא תצופף מבקשי מקלט כעדרים בכניסה למספר מצומצם של לשכות (יצוין, כי ממילא מבקשי מקלט שאין לשלוח אותם ל"חולות" – מי שהחוק או הקריטריונים פוטרים אותם, ומי שהיו ב"חולות" ושוחררו – אינם צריכים לעבור שימוע בפני ממונה ביקורת גבולות);
ג. מבקשי המקלט יתקבלו בשעות הפעילות הרגילות של הלשכות. ככל שיש עומס, ויש צורך לקבל פונים גם בשעות אחר הצהריים, הרשות תפתח את הלשכות למתן שירות גם בשעות אחר הצהריים לכלל הציבור – מבקשי מקלט ומבקשי שירותים אחרים כאחד;
ד. במועד מתן הרישיון ייקבע תור לחידושו, ובמועד שנקבע מבקש המקלט יתקבל;
ה. מבקשי המקלט יתקבלו בתוך הלשכות, כיתר הפונים, ולא ידרשו להמתין מחוץ ללשכות;
ו. הגעתם של מבקשי מקלט ללשכות תירשם לתור המתאים (חידוש רישיון, או שימוע, או עניין אחר) והם יקבלו אישור על כך שהתייצבו באותו מועד;
ז. מבקשי המקלט לא יאבדו את תורם אם יצאו מחוץ למתחם הלשכה וישובו לפני הגעת תורם, כמקובל אצל כל פונה אחר;
ח. במצבי עומס קיצוניים, בהם לא ניתן לקבל את כל מבקשי המקלט, חרף התיאום מראש, יינתנו לפונים רישיונות זמניים וייקבעו תורים קרובים לחידושם, זמן מספיק קודם לפקיעת הרישיונות;
ט. תינתן עדיפות בקבלת קהל לנשים הרות, להורים עם ילדים, לאנשים מבוגרים, לאנשים חולים ולאנשים עם מוגבלויות. כל הלשכות תהיינה נגישות למתן שירות לאנשים עם מוגבלויות ולהורים הנעזרים בעגלות ילדים. חולים במחלות כרוניות ובעלי מוגבלויות לא ידרשו לשוב ולהוכיח את מחלתם או את מוגבלותם;
י. למלווים, לרבות מי שאינם עורכי דין, תינתן אפשרות להיכנס עם מבקשי המקלט ללשכות ולהיות עימם בכל שלב, לרבות בהמתנה לשירות ובליווי להארכת רישיונותיהם, ככל שהם חפצים בכך;
יא. יותר תיעוד במתחמי הלשכות, לרבות צילום והקלטה;
יב. תינתנה הנחיות לעובדים במקום בעניין הצגת מסמכים: מבקשי מקלט לא ידרשו לשוב ולהציג מסמכים שהציגו; הרשות תסתפק בעותקים של מסמכים, כשאין בידי מבקשי המקלט המקור, ולא תדרוש אימות על ידי עורכי דין; יתקבלו הסברים למסמכים שאי אפשר להציגם, והרשות לא תעמוד על המצאתם;
יג. הרשות תקפיד על עריכת שימועים באופן מכבד ובפרטיות מרבית; תוך שימת לב לתכנים המורכבים העולים (לרבות בעניינם של קורבנות עינויים, עבדות, סחר ועבירות); תוך שנשים וגברים שיבקשו זאת (לאחר שיובהר להם שבאפשרותם לבקש זאת) יוכלו להיות מרואיינים על ידי נשים ובנוכחות מתורגמנית; וללא שתישאלנה שאלות פולשניות, בעיקר בעניין חיי המין של מבקשי המקלט;
יד. הרשות תקפיד על איכות התרגום בשימועים;
טו. תובהר לכלל העובדים החובה להעניק יחס מכבד וראוי למבקשי מקלט ולמלוויהם.
אבקש את תשובתך הדחופה על מנת שנוכל לשקול המשך צעדינו.
בברכה,
עודד פלר, עו"ד
העתקים:
גב' דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (יעוץ)
עו"ד דניאל סלומון, היועץ המשפטי לרשות האוכלוסין וההגירה
מר יוסי אדלשטיין, מנהל מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה
הפנייה נכתבה בסיוע מיטל רוסו
