ביוני 2015 פנתה האגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי של השב"כ, בעקבות הפרסום על נוהגו של השב"כ לדרוש מאוניברסיטאות להעביר לו רשימות של בוגרים לצורך גיוס עובדים. בפנייה טענו עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה, ועו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום מידע ופרטיות, כי לשב"כ אין סמכות חוקית לפנות לאוניברסיטאות בדרישה כזו, הגורמת להן לפגוע בפרטיות בוגריהן, להעביר מידע אישי בניגוד לחוק ולשאת באחריות הנובעת מכך. האגודה ביקשה מהיועץ המשפטי להנחות את השב"כ להימנע מלפנות לאוניברסיטאות בדרישה להעברת רשימות של בוגריהן, ולדאוג לכך שהשב"כ ישמיד את רשימות הבוגרים שקיבל עד היום.
בתשובת השב"כ מיום 7.3.2016 נמסר כי בעקבות פניית האגודה נבדק הנושא, והוחלט כי השב"כ לא יפנה עוד למוסדות להשכלה גבוהה בבקשה לקבל רשימות בוגרים.
להלן פניית האגודה.
14 ביוני 2015
לכבוד
היועץ המשפטי
שירות הביטחון הכללי
שלום רב,
הנדון: דרישה מהאוניברסיטאות להעביר לשב"כ רשימות בוגרים לצרכי גיוס
שמענו בדאגה רבה על נוהגו של השב"כ לפנות בדרישה לאוניברסיטאות להעביר לשב"כ רשימות של בוגרים לצורך גיוס עובדים לשב"כ.
בעקבות פניות שקיבלו פעילים חברתיים מהשב"כ להתגייס לשורותיו פנתה ח"כ תמר זנדברג לראש הממשלה וביקשה לדעת האם השב"כ אוסף מידע לצורך גיוס עובדים. בתשובתה של גב' פרח לרנר, יועצת ראש הממשלה לקשר עם הכנסת, נאמר, כי "השב"כ פונה למגוון רחב של מועמדים פוטנציאלים מכל קשת החברה הישראלית. למותר לציין, כי שירות הביטחון הכללי אינו מבצע מעקב ואיסוף מידע אודות פעילים חברתיים, או כל אוכלוסייה אחרת באשר היא, לצורך גיוס כול אדם לשורותיו." (חיים לוינסון, רויטל חובל "אוניברסיטאות מעבירות לשב"כ רשימות בוגרים עם פרטים מזהים" הארץ 11.6.15).
בתגובת השב"כ לעיתון הארץ נאמר, כי הפנייה לאוניברסיטאות נעשית, כביכול, עפ"י סמכות בדין:
"לצורך מימוש אחריותו על פי דין פועל שירות הביטחון הכללי לגיוס כוח אדם איכותי לשורותיו. במסגרת זאת פונה השירות, באופן פורמלי, למוסדות אקדמאיים שונים בבקשה לקבלת מידע. לצורך כך מוגשת 'בקשה לקבלת מידע מגופים ציבוריים' בהתאם למפורט בתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986 (תקנה 7(א) ותקנה 5 ובתוספת לתקנות).
סמכותו של השירות לקבלת המידע המבוקש הינה מכוח סעיפים 23ב' וג' לחוק להגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, וכן סעיף 7(ב)(7) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002. סמכות חוקית זאת מפורטת בכל בקשה כאמור, וככל שזו נענית בחיוב על ידי האוניברסיטה, מתאפשרת העברת המידע המבוקש."
אין בסיס משפטי כלשהו לפניית השב"כ לאוניברסיטאות, ובפנייתו זו נמצא השב"כ חוטא ומחטיא את אותן האוניברסיטאות שנענות לפנייתו. מהסיפא לתגובת השב"כ עולה, שכמה אוניברסיטאות לא הולכות שולל אחרי פניית השב"כ ומסרבות להיענות לבקשה הלא חוקית.
סעיפים 23ב ו-23ג לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 אכן מסמיכים, בין היתר, גם את השב"כ לקבל מגוף ציבורי מידע, אם הוא דרוש לצורך ביצוע הסמכויות או התפקידים של השב"כ. אך סעיפים אלה כלל לא חלים על ענייננו בשל שלל סיבות.
ראשית, פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, הדן במסירת מידע או ידיעות מגופים ציבוריים, חל רק על "גוף ציבורי" כהגדרתו בסעיף 23:
""גוף ציבורי" –
(1) משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין;
(2) גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל."
האוניברסיטאות אינן עונות על אף אחד מחלקי ההגדרה. למוסדות להשכלה גבוהה אמנם מאפיינים של גוף ציבורי וחובות המשפט הציבורי חלות עליהם במגוון תחומים, אך אין הם גוף הממלא תפקיד על פי דין. כך, למשל, אין לבג"ץ סמכות לדון בפעולותיהן ונקבע שהן גוף דו מהותי. חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 חל על רשויות ציבוריות, אך נדרש תיקון חקיקה מפורש (חוק חופש המידע, (תיקון מס' 10), התשע"ה-2014) כדי להכליל מוסד להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבו בהגדרה של "רשות ציבורית". בסעיף 1 לחוק. מכלל ההן ניתן ללמוד על הלאו.
שר המשפטים אמנם השתמש בסמכותו לפי סעיף 23(2) וקבע רשימה של גופים, שייכללו בהגדרה של גוף ציבורי – צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986. מוסדות להשכלה גבוהה אכן מנויות בצו, אך זאת רק כדי לאפשר להן לקבל מידע לצורך מחקר, ולא כדי למסור מידע כלשהו.
שנית, אף לו פרק העברת מידע בין גופים ציבוריים שבחוק הגנת הפרטיות היה חל גם על האוניברסיטאות הסמכות מיועדת רק למידע הקשור לביצוע סמכויות או תפקידי השב"כ. סעיף 7 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 מפרט את ייעוד השירות ותפקידיו, וגיוס עובדים איננו אחד מהם. אין לשב"כ צורך מיוחד בגיוס עובדים השונה מזה של כל רשות אחרת, ולא הוקנתה לו סמכות כלשהי בדין לקבל מידע לצורך זה דווקא. הוא הדין בסעיף 7(ב)(7) לחוק השב"כ. סעיף זה מסמיך את השב"כ לאסוף ולקבל מידע לשמירה ולקידום העניינים המפורטים בסעיף 7, אבל כאמור גיוס עובדים איננו אחד מהם.
מכל מקום, סעיף 7(ב)(ב) מסמיך את השב"כ לאסוף מידע, אך בשום פנים ואופן אין הוא מקור סמכות לשב"כ לדרוש מידע ממאן דהוא, והוא אינו מתיר למוסדות להשכלה גבוהה למסור לשב"כ מידע אישי של תלמידיהם.
שלישית, אף לו פרק העברת המידע היה חל על האוניברסיטאות ואף לו היה זה בין תפקידי השב"כ על פי דין לגייס עובדים, לא ניתן לומר, כי המידע המבוקש דרוש לו לצורך מילוי תפקיד זה. בג"ץ פירש דרישה זו בצורה מצמצמת ומחמירה לאור הזכות החוקתית לפרטיות שעומדת מנגד. לא די שהעברת המידע תועיל או תהיה נוחה לגוף הציבורי שמבקש את המידע, אלא שעל המידע להיות חיוני לצורך מילוי התפקיד (בג"ץ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים, פ"ד נח (4) 842 (2004)).
ככל הנראה אוניברסיטאות שמקבלות פנייה רשמית מהשב"כ, הנשענת כביכול על סעיפי החוק המפורטים בפנייה, לא טורחות לבדוק את המצב המשפטי. הן סוברות בטעות, שהן מחויבות על פי דין לציית לדרישה, ולכן הן מעבירות את המידע ללא הרהור או ערעור.
מכל הטעמים שפורטו לעיל עולה, כי לשב"כ אין סמכות כלשהי לדרוש מהאוניברסיטאות להעביר אליו רשימות של בוגרים לצורך גיוס עובדים. דרישת השב"כ נעשית שלא כדין וגורמת לאוניברסיטאות לפגוע בפרטיות בוגריהן, להעביר מידע אישי בניגוד לחוק ולשאת באחריות הנובעת מכך.
לפיכך נבקשך להנחות את השב"כ להימנע מלפנות לאוניברסיטאות בדרישה להעברת רשימות של בוגריהן לצורך גיוס עובדים. כן נבקשך לדאוג לכך, שהשב"כ ישמיד את רשימות הבוגרים שהוא קיבל עד היום.
בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי
אבנר פינצ'וק, עו"ד
ראש תחום מידע ופרטיות
העתקים:
מר יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה
ח"כ תמר זנדברג, הכנסת
פרופ' פרץ לביא, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות
קישורים:
חיים לוינסון, שב"כ יפסיק לבקש מהאוניברסיטאות פרטים על בוגרים לצורך גיוס מועמדים לשורותיו, הארץ, 14.3.2016
