CC-BY: Leonid Mamchenkovלמרות זאת הודה השב"כ בדיון בבג"ץ בעתירת האגודה, כי הוא מזמין פעילים פוליטיים וחברתיים לשיחות אזהרה מבלי להבהיר להם שאינם חייבים להתייצב או לענות לשאלות.
בג"ץ דן הבוקר (28.5.2015) בעתירת האגודה לזכויות האזרח להורות לשב"כ להפסיק לזמן מפגינים, פעילים פוליטיים ופעילי חברה אזרחית ל"שיחות אזהרה". במהלך הדיון הסבירה נציגת המדינה, עו"ד דנה בריסקמן, שהפגנות הנוגעות ליחסי יהודים וערבים – כגון ההפגנות נגד תוכנית פראוור – טומנות בתוכם פוטנציאל לפגיעה בביטחון המדינה, ועל כן הפרות סדר במסגרת הפגנות מסוג זה הן עניין הנתון לסמכות השב"כ. עו"ד לילה מרגלית, שהגישה את העתירה בשם האגודה, הדגישה את הפגיעה בזכויות אדם הטמונה בפרשנות מרחיבה של מושגים כגון "חתרנות" ו"ביטחון המדינה" ואת הפסול שבהבחנה בין סוגים שונים של מחאה. "עצם סימונה של מחאה כעניין 'ביטחוני' יוצר אפקט מרתיע, העלול לגרום לאזרח לחשוב פעמיים לפני שהוא ממש את זכותו הדמוקרטית להפגין" מדגישה עו"ד מרגלית.
נושא נוסף שהטריד את שופטי בית משפט העליון היה חוסר הבהירות לגבי חובתו של אדם להתייצב ל"שיחה" כזאת או לשתף עמה פעולה. השב"כ הודה כי אין לו סמכות לכפות על אדם להתייצב, ואף אם הוא מתייצב אין לו סמכות לחייבו להשיב על שאלות. יחד עם זאת, נציגת המדינה אמרה כי לא תמיד מבהירים לאדם אם מחובתו להתייצב לשיחה או להשתתף בה, וכי מידע זה נמסר לשאלת המוזמן. באגודה לזכויות האזרח מציינים, כי בחלק מהמקרים, כשפעילים שאלו מה יקרה אם לא יתייצבו נאמר להם, שתישלח ניידת משטרה להביא אותם או שיעוכבו.
בסוף הדיון הבוקר מסרה נציגת המדינה לשופטים תיקייה עם חומר חסוי, שכולל את נהלי השב"כ בנושא זה. המשך הדיון נדחה למועד אחר.
