עשרות התנגדויות ל"תוכנית נועימה"

מטרת התוכנית להעביר בכפייה אלפי בדווים מרחבי שטח C ולרכזם ביישוב אחד

 

עשרות תושבים בדווים, נשים וגברים, מהשבטים הרשאיידה, הכעאבנה והג'אהלין, הגישו היום (3.12.2014) התנגדויות לתוכנית ליישוב החדש נועיימה שיוקם ממערבית ליריחו. ההתנגדויות הוגשו בשיתוף עם עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון והאגודה לזכויות האזרח.

התוכנית נועדה במיוחד עבור הקהילות הבדוויות בשטח C, שעשויות להיות מפונות בכפייה אל היישוב החדש הצמוד לשטח A. התוכנית מקודמת תוך התעלמות מוחלטת מצורכי התושבים ומרצונם להישאר במקום מושבם ולקיים את אורח חייהם. היא הוכנה ללא הליך של שיתוף ציבור וללא התייעצות עם התושבים.

בראשית הוכנה תוכנית עבור תושבי רשאיידה, שזהו מרחב המחייה שלהם. אך לבסוף הוחלט להרחיב את התוכנית ולרכז בה את רוב הקהילות הבדוויות הנמצאות במרכז הגדה המערבית, ששייכות לשבטים אחרים (כעאבנה וג'אהלין), תוך יצירת עיירה גדולה שבה אפשר יהיה לבנות מעל ל-2,200 יחידות דיור. יחידות הדיור ייבנו בצפיפות גבוהה, ותוך התעלמות מוחלטת מצורכיהם של התושבים ומרצונן של הקהילות להישאר במקום מושבן. הניסיון מלמד כי בתוכניות אחרות שביקשו לייצר ריכוז של אוכלוסייה בדווית המשתייכת לשבטים ולקבוצות שונות, ללא הסכמה, נוצרו כמעט בוודאות מתחים חברתיים ותרבותיים חריפים.

עוד טוענים המתנגדים כי התוכנית מתעלמת מהמאפיינים הבסיסיים של החברה הבדווית ומנסה לכפות עליה דגם של יישוב קהילתי, שזר לתרבותה. כפי שמערכת התכנון מכירה בצורות התיישבות מגוונות עבור קהילות יהודיות, כמו הקיבוץ, היישוב הקהילתי, המושב והעיר, יש לראות גם בישוב הבדווי דגם וצורת התארגנות מרחבית ייחודית. כל תוכנית עבור הקהילות הבדוויות חייבת להתחשב בהיגיון הפנימי של היישוב הבדווי ולבסס עליו את התכנון.

מוחמד אכסן סומרין, משבט הכעאבנה שהגיש את אחת ההתנגדויות: "אם יעבירו אותנו ליריחו – הכלכלה שלנו תקרוס. אנחנו חיים כ-50 משפחות במקבץ, מתפרנסים מרעיית העדרים וממכירת מוצרי החלב. ראינו שבתוכנית מתוכננים אזורי תעשייה קטנים – אבל בלי העדרים שלנו ובלי שטחי המרעה, מה יימכר שם? ומאיפה יהיה כסף לקנות? גם בלי לבנות מסביב גדר, הכינו תוכנית שתהיה עבורנו כמו בית כלא".

אדריכל אלון כהן ליפשיץ מעמותת במקום: "אין כל רע בכך שישראל מקדמת תוכניות לפלסטינים בשטח C, וזהו צעד מבורך שהרשויות מקצות אדמות מדינה עבור פלסטינים. אבל אי אפשר להעביר אוכלוסייה מוגנת של אלפי אנשים בכפייה רק בשל הרצון "לנקות" שטחים מסביב להתנחלויות. מימוש של המהלך התכנוני הזה אינו מוסרי, והוא ייעשה תוך רמיסה גסה של זכויות תושבי המקום ושל החוק הבינלאומי. עבור קהילה שממילא סובלת מעוני קיצוני והעדר פתרונות תכנוניים שיענו על צרכיה, מהלך זה עשוי להמיט אסון. מן הראוי למצוא פתרונות ישימים אשר יאפשרו לתושבים אלה לקיים אורח חיים על פי תרבותם וצורכיהם."

אחת ההתנגדויות שהוגשו: התנגדות לתכנית מתאר מפורטת מס' 1418 – שכונת אבו א-זחימאן. בהתנגדות ניתן דגש מיוחד להשפעות הפוטנציאליות של התוכנית על הנשים הבדוויות, ועל יכולתן לנוע מחוץ לביתן, לקחת חלק בפרנסת הבית, לקשור קשרים חברתיים, לרכוש השכלה ולקיים חיים תקינים ומלאים.

 

קישורים:

עמירה הס, 26 קהילות בדואיות עתרו לבג"ץ: הקפיאו בניית עיירת הקבע החדשה לבדואים, הארץ, 3.12.2014