בשבוע הבא יתקיים בכנסת דיון משותף לוועדת המדע ולוועדת חוקה על הצעת חוק בנושא פיקוח על עצורים ועל אסירים משוחררים על תנאי באמצעות אזיק אלקטרוני. לקראת הדיון העבירה האגודה לוועדות את הערותיה להצעת החוק. האגודה מברכת על ההצעה, שעשויה לאפשר מציאת חלופה הולמת למעצר במתקן כליאה לעצורים רבים יותר, להביא לשיפור הסיכוי לשיקומם של אסירים, וכן לתרום לשיפור בעיית הצפיפות בבתי הכלא. עם זאת, אנו מבקשים להעלות מספר הסתייגות, הנוגעות בעיקר לזכות לחירות ולזכות לפרטיות, ולהפרטת הפיקוח האלקטרוני.
29 במאי 2012
לכבוד
דרורה נחמני-רוט
מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי)
משרד המשפטים
שלום רב,
הנדון: תזכיר חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ואסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012 – הערות האגודה לזכויות האזרח
1. תזכיר חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ואסיר משוחרר על תנאי הועבר לידינו על-מנת שנוכל להביע את עמדתנו בנושא. בפתח הדברים נציין, כי אנו מברכים על המהלך הנדון, אשר עשוי לאפשר מציאת חלופה הולמת למעצר במתקן כליאה לעצורים רבים יותר, להביא לשיפור הסיכוי לשיקומם של אסירים, וכן לתרום לשיפור בעיית הצפיפות בבתי הכלא. עם-זאת, אנו מעלים מספר הסתייגות כפי שיפורטו להלן.
2. סעיף 11א- "החברה המפקחת": לטעמנו, יש להסדיר באופן מפורט בחוק עצמו את ההסדרים החלים על "החברה המפקחת" המוגדרת בסעיף 11א לתזכיר החוק. הפרטת הפיקוח על עצורים ואסירים משוחררים על תנאי יכולה לגרור פגיעה קשה בזכויות המפוקחים ובין היתר בזכותם לפרטיות, לכבוד ולחירות. על-מנת להימנע בפגיעה כזו, יש להסדיר את סמכויות החברה ואת המגבלות החלות עליה בצורה מפורטת בחוק, ולהחיל על החברה את הדרישה לעמוד בסטנדרטים מחמירים של תקינות מנהלית. כפי שנקבע בבג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' שר האוצר (19.11.2009), העברת סמכויות שלטוניות בתחום אכיפת החוק שהפעלתן כרוכה בפגיעה מתמדת בזכויות אדם, לידי תאגיד פרטי הפועל למטרות רווח, פוגעת בזכויות החוקתיות לחירות אישית ולכבוד האדם.
3. בהקשר זה ראוי להזכיר את החלטת בית משפט בעמ"ת 38996-04-12 מדינת ישראל נ' גועבי מיום 9.5.12, הנוגעת למדיניות החברה הפרטית המפקחת שלא להיכנס לירושלים המזרחית לצורך ביצוע פיקוח על איזוק אלקטרוני. דברים אלה ממחישים את הבעיות הטמונות בהפרטת הפיקוח לידי חברה פרטית, אשר אינה כפופה לחובות המנהל הציבורי. על-כן, יש לבחון היטב מהן הסמכויות המועברות, כיצד ניתן לפקח עליהן ומהן החובות החלות על החברה המפקחת. כך לדוגמה, יש לתת את הדעת לעניין חשיפת העובדים בחברה למידע אודות המפוקחים ולהחיל חובת סודיות על כלל עובדי החברה. לאור החשיבות הרבה שבהגנה על זכויות אלו, ראוי כי ההסדרים יפורטו בחוק עצמו, ולא בתקנות.
4. תחולת הוראות סעיפים 60-61 לחוק סדר הדין הפלילי (סעיף 11יא לתזכיר): על פי תזכיר החוק הוראות סעיפים 60 ו- 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), הקובעות תקופת זמן מקסימאלית להחזקת עצור במעצר באין משפט ובאין הכרעת דין, לא יחולו על תקופות החזקתו של מפוקח בפיקוח אלקטרוני. לשיטתנו, יש להחיל את ההגבלות הנ"ל גם לעניין נאשמים המוחזקים במעצר בית, לרבות אלה המפוקחים באיזוק אלקטרוני. אף כי מעצרו של אדם בביתו בפיקוח אלקטרוני פוגע בחירות פחות מאשר מעצר במתקן כליאה, פיקוח באיזוק אלקטרוני פוגע באופן משמעותי בחירותו, בחופש תנועתו ובפרטיותו של העצור או האסיר, ומשכך יש להגביל את הזמן שניתן להחזיק אדם בפיקוח אלקטרוני באין משפט ובאין הכרעת דין בדומה להגבלות הקיימות על מעצר.
5. הפסקה של מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני (סעיף 11ח לתזכיר): תזכיר החוק מעניק סמכויות נרחבות לממונה על הפיקוח האלקטרוני לפי סעיף 11ח לתיקון החוק. לפי סעיף זה, הסמכות להורות על הפסקת המעצר בפיקוח אלקטרוני והחזרתו של נאשם למעצר כליאה, נתונה בידי הממונה, סוהר בדרגת גונדר משנה לפחות. סמכות זו, לפגוע בזכות החירות של הנאשם, הינה סמכות נרחבת ביותר, אשר ראוי כי תינתן ככלל רק לגורם שיפוטי. לאור הפגיעה הרחבה בזכויות העצור בפיקוח אלקטרוני, יש לקבוע בתזכיר, כי, ככלל, הסמכות להחליט על החזרתו של אדם למתקן כליאה תהיה בידי שופט, אלא במקרים חריגים ביותר בהם נדרש לבצע את ההחלטה באופן מיידי ואז יוכל הממונה להחליט על ההחזרה למתקן מעצר. יש להגביל חריגים אלה למקרים בהם מעצר מיידי במתקן כליאה נדרש כדי למנוע מסוכנות או שיבוש הליכי חקירה, וזאת בדומה לעילות בהן ניתן לעצור אדם ללא צו (סעיף 23 לחוק המעצרים). כמו כן, יש לקבוע כי תקופת הביקורת השיפוטית על החלטת הממונה על החזרתו של עצור למתקן כליאה תעמוד על 24 שעות בלבד ממועד ביצוע המעצר במתקן הכליאה. מנוסח סעיף 11ח(ג) לתזכיר החוק לא ברור האם הכוונה היא לקיום ביקורת שיפוטית בתוך 72 שעות או בתוך 24 שעות.
6. מדברי ההסבר עולה כי עד היום, במסגרת המתווה הקיים לתכנית הפיקוח האלקטרוני, בטרם מתקבלת החלטת בית משפט לעניין ההפרה והפסקת המעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני, ישנם ארבעה שלבים מקדימים: דיווח של החברה המפקחת על ההפרה למשטרה; ניהול חקירה מיידית על-ידי המשטרה; העברת הראיות שאספה המשטרה לתביעה; ולבסוף החלטת התביעה האם להגיש לבית המשפט בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר בפיקוח אלקטרוני. לפי תזכיר החוק המוצע, שלבים אלו מבוטלים כליל ומסתכמים בהחלטה בלעדית של הממונה, שאינו גוף חוקר, ואינו גוף שיפוטי. ארבעת השלבים שקיימים כיום בטרם מתקבלת החלטה על החזרת העצור למתקן כליאה משקפים את התפיסה הראויה לפיה פגיעה נוספת בזכותו של העצור לחירות חייבת להיות מידתית וסבירה ולהתבצע אך ורק במקרים ההכרחיים ועל כן אין לוותר על שלבים אלו.
7. ראוי להזכיר עוד, כי, כפי שעולה ממחקר של מרכז המידע של הכנסת בנושא, ישנן תקלות טכניות תכופות בכל הנוגע למכשור החדיש, ועל-כן לעיתים ישנן התרעות שווא (ר' מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "פרויקט הפיקוח האלקטרוני על אסירים ועצירים (איזוק אלקטרוני) – תמונת מצב", עמ' 8 (9.1.2012)). לאור זאת, קיצור ההליכים יכול שיגרום לכליאת שווא של אנשים ונדרשת דווקא הקפדה ביתר שאת על שלבי הבדיקה והחקירה בטרם קבלת החלטה על החזרת עצור למתקן כליאה.
8. שחרור על תנאי ממאסר בפיקוח אלקטרוני (סעיף 13א(א) בתיקון חוק שחרור על תנאי): סעיף 11ב(א) קובע מפורשות, כי שחרור בפיקוח אלקטרוני של עצור אפשרי רק לאחר ששוכנע בית המשפט כי לא קיימת חלופת מעצר מתאימה. לעומת זאת, סעיף 13א לתיקון לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א- 2001 אינו מציין בפירוש, כי ההחלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני תינתן רק במקרים בהם לא ניתן להשיג את מטרת השחרור על תנאי ללא התניה בפיקוח האלקטרוני. לשיטתנו, יש לציין מפורשות בחוק, כפי שעולה גם מדברי ההסבר, כי אין מקום לשחרר על-תנאי בפיקוח אלקטרוני אסיר, אשר ניתן לשחררו גם ללא תנאי זה. יש לשלול תחילה את האפשרות לשחרור בתנאים לפי סעיף 13 לחוק שחרור על-תנאי, ורק לאחר שנשללו אפשרויות אלו, יש לפנות אל סעיף 13א המציע פתרון של שחרור בפיקוח אלקטרוני.
בכבוד רב,
אן סוצ'יו, עו"ד
